31-01-2008, 11:24
|
|
|
חבר מתאריך: 06.11.07
הודעות: 41
|
|
Cloverfield-ביקורת
"קלוברפילד" נשען על הטריק המשומש למופת של גיבורים המתרוצצים עם מצלמת וידאו ומתעדים התרחשות כלשהי. לעומת "פרויקט המכשפה מבלייר" שבעיקר יצר כאב ראש מאוד גדול, ב"קלוברפילד" המצלמה יציבה, איכות התמונה מאוד גבוהה ואין רגע דל אחד. לעומת "פרויקט המכשפה מבלייר" שלכול אורך 86 הדקות שלו הוא בעיקר הפחיד מרוב שעמום, "קלוברפילד" מתחיל קצת צולע, יש סיפור אהבה טיפשי, מסיבת פרידה, לומדים להכיר קצת את הגיבורים, ואז פיצוץ חזק נשמע, אחת מדמויות המשנה אומרת, "מה, שוב היה פיגוע?".
אם יש משהו מבריק ומטריד בו זמנית בסרט הזה הוא השימוש בטראומת מגדלי התאומים. אין ספק שמדובר בסרט האסונות הריאליסטי ביותר מבחינה חזותית. המראות שכול העולם ראה בערוץ ה CNN, חוזרים ובענק. גל האבק האימתני, הניירות המתעופפים ברחוב, ההמונים שרצים בלי לדעת למה, הצורה שבה הבניינים קורסים, וכמובן צמד הבניינים הזהים בסוף הסרט, כאשר מגדל אחד נשען על מגדל אחר. ברור שהשימוש מעורר ויכוח ורצוי שהוא יעורר שאלות כמו האם מה שיוצרי הסרט עושים הוא ניצול זול או מניפולציה מבריקה או שניהם יחד. בכל מקרה, אין ספק שמבחינת סרט אסונות, הבמאי והתסריטאי מאט ריבס עשה שיעורי בית והביא לצוות הארט והפירוטכניקה את כול התמונות וסרטי הוידאו שהצליח להשיג מאותו יום טראגי.
אולי תופתעו שאותו מאט ריבס הוא האיש שעומד מאחורי הסדרה "פליסטי", ואכן הפתיחה של הסרט מזכירה, כאמור, סרט בנות לא מוצלח ביותר. הוא אוהב אותה אבל טס ליפן, היא מנסה להתגבר על חוסר היחס שלו בעזרת בחור אחר. הם נפגשים במסיבת פרידה אחרי שלא דברו תקופה. כול השטויות האפשריות. באופן מפתיע לוהקו לסרט שחקנים אנונימיים אך כריזמטיים שמצליחים להתעלות על הפתיחה הצולעת בעזרת החן הרב שלהם.
הדבר היחיד שהטריד אותי לאורך כול הסרט הוא דמותו של אד, האיש המחזיק את המצלמה ואחראי על קשקושים קומיים לא מוצלחים. הדמות שלו בלי נסבלת והטקסטים שלו מטומטמים אפילו בשבילו סרט מהסוג הזה, מה גם שהשחקן טי.ג'יי מילר המגלם אותו לא עוזר לעניין. שאר השחקנים ממש טובים. לא רק זה, גם כשהתסריט לא מספק לדמויות שלהם אופי, עומק או עניין, הם מצליחים לעשות זאת וזה הישג מרשים.
אחרי כול ההייפ ההיסטרי - על מה הסרט הזה בכלל? מה יהיה השם שלו? איך תראה המפלצת? (האמת, מפחידה) מי השחקנים? ועוד כול מיני שטויות שיחסי הציבור המבריקים של אברהמס יצרו רק כדי שתגיעו לאולם הקולנוע, התוצאה מספקת. מהרגע הראשון שבו נשמע אותו פיצוץ שמרעיד את מנהטן עד הרגע שבו הסרט מסתיים, "קלוברפילד" הוא רכבת הרים מרגשת וסוחפת שמספקת אדרנלין גבוהה במשך 85 דקות ומשאירה את הקהל עם הלשון בחוץ.
http://seret.co.il/critics/index.asp?catCase=6&id=861
_____________________________________
|