11-01-2008, 18:53
|
|
|
חבר מתאריך: 16.08.07
הודעות: 58
|
|
ככה בתור אחד שעבר את הגיבוש הזה אני יכול להגיד לך שהכל אבל הכל בראש... אני עשיתי תגיבוש הזה אחרי שנתיים בלי אימונים אחרי שקרעתי את גיד אכילס ועברתי מלא דלקות ובעיות ברגליים, אומנם הבעיה עברה לי חודש לפני הגיוס ולא דווחה אבל החלטתי שאין טעם להתאמן ואני לא רוצה להעמיס על עצמי (אגב זאת נקודה מאוד חשובה לא להתאמן חזק לפני הצבא כי דבר ראשון יבנו אותך שם ודבר שני חברים שלי שהתאמנו חודשים שלמים בסופו של דבר קיבלו שברי מאמץ והם בבתים סביב החודשים ובסופו של דבר כנראה ירדו מחזור).
הגיבוש הוא אפשרי הוא קשה ודורש מנטליות חזקה הרבה עשקנות ומשמעת עצמאית ואסור לך להגיע למצב בכלל שאתה חושב לוותר לעצמך בכל שעות היום, תדע לך שתמיד תהיה תהפסקת שתייה ותמיד תזמן אוכל ותמיד את השינה שאומנם קצרה והמנוחות הקצרות ולכל דבר יש סוף, תחשוב תמיד על הדברים האופטימים שיחזיקו אותך.
תאמין לי אחי יש אנשים שעברו איתי תגיבוש והם ממש לא היו בכושר אם זה בן אדם שעישן 6 שנים לפני הצבא והפסיק יומיים לפני הגיבוש ולא זז שנים או אחד ששוקל 110 קילו עם כרס בירה ככה שכל בן אדם מסוגל לא משנה מי הוא ומה הכושר שלו.
עכשיו שלא תבין לא נכון, עדיף לבוא עם כושר בסיסי (אם ישך כושר טבעי זה מעולה), אבל זה לא חובה ואני מאמין שבאמת הכל אבל הכל בראש ואפשר להסתדר עם הכל ולהתגבר, יש אנשים שבאו עם כושר מטורף אבל אחרי כמה שעות הכושר כבר לא משחק תפקיד, כולם עייפים כולם מוטשים וכולם רוצים לגמור עם החרא הזה, לאף אחד אין כוח יותר לזחילות ולמסעות ופקלים, הכל עניין של ראבק ועבודה קשה.
בקיצור תחשוב על זה ככה 3 ימים (או יותר תלוי לאן אתה מתגייס) שווה 3 שנים עם תנאים טובים יותר (כמובן אם אתה מסיים מסלול ארוך וקשה) ועיסוק מעניין יותר (כמובן תלוי בראש שלך, גדודים עושים שמירות וקווים בעיקר, גדסר או בשם השני יחסר עושים בעיקר מבצעים ויש להם תנאי שירות מעולים).
בקיצור תבוא מורעל עם או בלי כושר והכל אפשרי אל תשבר...
בהצלחה אח שלי אם תצריך משהו תפנה אליי :]
|