http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3496256,00.html
מאת: שלמה אנגל

הסרוב לשחרר ממעצר ילדות שהפנימו את חשיבותה של מסירות הנפש למען עקרונות חשובים, הוא עוד מסמר בארון הקבורה של מערכת המשפט והחוק. היא אינה ראויה עוד לכבוד

מערכת אכיפת החוק בישראל על כל זרועותיה יצאה מדעתה נוכח הפגנתן התמימה של שבע מתנחלות קטינות, המסרבות להזדהות מאז מעצרן שמתמשך עקב כך כבר שלושה שבועות. הן מסרבות להמשיך לפעול על פי המקובל בשלטון החוק, שהפך לשלטון הצחוק והעוול.

כאב שעמד שעות ארוכות מול חומותיו של כלא באר שבע, בניסיון לברר מה עלה בגורל בנותיו, "פושעות ההתנתקות", אני זוכר זאת כחוויה קשה וטראומטית. דווקא משום כך אני רוצה לחזק אתכם, ילדות תמימות והורים נפלאים. החינוך שנתתם לבנותיכן הצליח מעל ומעבר. בנותיכן הפנימו את חשיבותה של מסירות הנפש למען עקרונות חשובים. ממש כמו סוקרטס בשעתו, גם בנותיכן לא הסכימו להתעלם מהאמת שלהן גם אם כשהשלטון ניסה בכוח לאלצן לשקר.

חיצי בקורת ליברליים רבים הופנו אליכם, הורי הבנות, על שהפקרתם אותן לקשיי הכלא והבדידות בין כתליו. דאגה מתחסדת זו אינה מושמעת כשאלפי הורים במדינת ישראל מפקירים את בנותיהם הקטינות לסכנת האונס והאלימות האורבת במועדונים האפלים בהם הן יוצאות "לבלות". דאגה זאת בוודאי אינה נשמעת כשהורים מפקירים את בניהם ובנותיהם לסכנות השכרות והנהיגה בשכרות הקוטלת מדי סוף שבוע ילדים וילדות רבים מדי. וכך גם ביחס לרבים ממנהגי הבילוי האחרים שכרוכים בסכנה לא מבוטלת.

ילדות המועדונים והוריהן, לעומת ילדות המאחזים והוריהן, אכן חיים בעולמות חינוכיים וערכיים שונים. ילדות המועדונים חונכו ליהנות מהחיים ולזרום עם תת תרבות של טלנובלות ותוכניות ריאליטי למינהן. ילדות המאחזים חונכו לקדש את החיים ולעמול קשה בניסיונן לממש זאת. בעוד בנות המועדונים שואלות כל הזמן את עצמן: מה מתחשק לי? ומה בא לי? בנות המאחזים שואלות: מה מוטל עלי? ומה עוד עלי לתקן בעצמי ובזולת? לכן למשל הורי בנות המועדונים מחנכים אותן ל"מין בטוח", בעוד הורי ילדות המאחזים מחנכים אותן לשמור את עצמן לחיי צניעות, קדושה וטהרה.



אמנם רובן המוחלט של ילדות ישראל אינן מבלות במועדונים או במאחזים, אולם מדובר בשני מודלים חברתיים ותרבותיים סביבם ניטשת מלחמת תרבות רבת שנים במדינת היהודים.



שבע הקטינות המפגינות מצהירות כי אינן מוכנות להכיר בבית משפט שאינו מבוסס על חוקי התורה וההלכה – טענה שמסופקני אם אכן הן מבינות את עומק משמעותה. קשה עד בלתי אפשרי ליישם היום את ההלכה בתחומים רבים מאוד בחיינו המודרניים, ונדרש מאמץ רבני, הלכתי וחברתי רב עד שנוכל לטעון טענה יסודית שכזאת ללא הסתייגויות רבות ומפורטות.



אולם ברור כי קטינות אלו מבינות בשכלן הישר מהי האמת ומהו השקר. מערכת שלטונית הרואה בהן פושעות שראויות לשבת שבועות בבית סוהר עקב רצונן התמים לבנות את ארץ ישראל, ומאידך מאפשרת ותומכת בהרס, חורבן וגירוש של אלפי יהודים – אינה מערכת הראויה להכרה ולכבוד. דין התורה ואף העקרון הציוני הבסיסי ביותר, היה ונשאר בנייה של ארץ ישראל וירושלים בכל דרך, בכל מקום, ובהרבה מסירות נפש.

עקרון זה היה מקובל ללא הסתייגות אפילו על מפלגת העבודה שהייתה הגוף האקטיבי שהקים לכתחילה וללא כל התנצלות את גוש קטיף. כאשר מערכת מדינית ומשפטית עושה סיבוב פרסה כה קיצוני, ובזמן כה קצר מבכרת הרס על פני בנייה ולכן שופטת את בנותיה הבונות והמסורות ביותר – אינה ראויה לכבוד והכרה ומביאה אותנו הישר אל שערי סדום המקראית.

הכרה פשוטה זו יכולה להיות מובנת לכל קטינה או קטין, אילו רק היה מואיל לפקוח את עיניו נוכח המציאות בה הוא חי. מי ייתן ובזמן שמאמר זה יראה אור, גאוני מערכת המשפט שלנו ימצאו דרך יצירתית וישחררו את הילדות ממעצרן הארוך.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)