יש איזה מין מאזן כוחות בין ישראל למחבלים:

למחבלים יש נשק שיכול להיגע לאשקלון ומעבר לו, נשק הרבה יותר חזק מאשר הקסמים, ובכל זאת הם לא משגרים אותו (בינתיים), בכדי שלא לשבור את הכלים. הם חוששים שאז ישראל תיעלץ להכות אותם הרבה יותר חזק.

מאידך, לישראל יש את כל הכוח שנדרש לכבוש את כל עזה ולהרוס אותה, כמה פעמים. אבל היא מרגישה חסרת אונים מול דעת הקהל העולמית, ובעיקר מול השמאל הישראלי. ולכן עד שלא יהיו הרבה נפגעים, או שיהיה משהו דרמטי כמו ילד קטוע רגליים רחמנא ליצלן, ישראל מסרבת להגיב, וככה זה יימשך. והמחבלים גם יודעים את זה.

כמובן שהכול תלוי מי הוא היושב בממשלה, ומה היא עמדת התקשורת. אבל זה פחות או יותר התסריט.

אם ימגנו את עוטף עזה, יהיו פחות נפגעים בנפש, ואז המחבלים יוכלו להרשות לעצמם להגביר את האש, ולהגדיל את תווך הירי, עד שמספר הנפגעים בצד הישראלי יחזור להיות לערך כמו שהוא עכשיו. ומה הרווחנו אז? נהפוך הוא: אז הידיים שלנו יהיו עוד יותר קשורות מלהגיב: גם השקענו המון במיגון, ובסוף בין כה צריכים לכבשו את עזה. למה עבטודה כפולה.

עכשיו אפשר להבין למה ממשלת אולמרט הייתה כל כך נגד הטבות ליישובי הנגב.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3506567,00.html

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

אם יש ציבור גדול, ובכלל לא חכם, שהולך לישון עם המנטרה: "צריך מיגון". אז אין ברירה. צריך לרצות גם את הטיפשים. זה עולה כסף רב, אבל בשביל זה יש כסף לא? שיענה על צרכים חשובים וגם פחות חשובים.