למען האמת, הגברת הזאת דיי עצבנה אותי, אבל אם למי מאתנו יש פריט ציוד שיכול לסייע לחיילת בסדיר, אז אני חושב שלעזור זו מצווה.
http://cafe.themarker.com/view.php?t=324606

תעביר את זה לטיפולם של אמיל ונחמיה, צ"א וצ"ק יצליחו למצוא פתרון לבנות המסכנות .... אולי 669 שעסוקים מדי לאבטח את המסוק שנחת נחיתת אונס יועילו להקפיץ את הבנות לחדר האוכל.


ובנימה רצינית יותר, זה נשמע כמו סיפור הזוי לגמרי (לא הארון קיר .... הקטע עם חוסר היכולת להגיע לחדר האוכל), ואם הוא נכון יש כאן מקום להגשת קבילה.

! This is Sparta

ובכן,

א+ב - נמחק על ידי. במחשבה שניה זה לא רלוונטי.
ג. אני לא מכיר מקצוע בחה"א שבו אי אפשר לאכול בזמן ההכשרה בגלל לחץ זמן כל כך נוראי. הדבר הכי קרוב לזה הוא הדרכת סימולטור, אבל שם הבנות פשוט מרעיבות את עצמן במודע, ולדעתי צריך להצמיד למרביתן תזונאית ו/או קפ"ס צמוד..
ד. סוודרים לא מחלקים - חותמים עליהם.
ה. יש דבר שנקרא "נוהל דלת פתוחה עם מפקד היחידה", שתתחיל בזה.
ו. כל חייל שמתגייס מקבל מעיל א'. מה קרה לו?
ז. אסרטיביות. אין מצב שבעולם שאין מקום באוטובוס, או שאם אין מקום האוטובוס לא חוזר לסיבוב שני. פעם אחת שהבחורה תעמוד על המגיע לה, והיא תקבל את זה. לפעמים יש חוסר הבנה ברמות הרלוונטיות.

אם יש בעיה אמיתית, מפקד היחידה יעזור.
אם מפקד היחידה לא עוזר, אני ועוד כמה מהפורום מכירים אנשים שיכולים לעזור במקרים קשים באמת, ולא מקרים של עצלות.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

ציטוט:

במקור נכתב על ידי NehemiaG א. עושה רושם שהיא משרתת בתל נוף או חצור, יותר הגיוני תל נוף - בשני הבסיסים יש הסעות לאיזור חדה"א, בתל נוף ההסעות פחות תדירות.

באותה מידה כול להיות שהיא משרתת בנבטים, המרחקים שיש בתוך בסיסי חה"א הם משהו שתמיד הדהים אותי כחי"רניק שמגיע ממאהל של 30 מ' על 50 מ'.

! This is Sparta

אולי שווה להקפיץ את הגף כוננות של 669 לקחת אותה לאוכל ?
הם ממילא לא עושים כלום :=)

סיכמת יפה. בנוסף, האם בבסיסי חיל-האוויר אין ארוניות ברזל תקניות? חוץ מבה"ד 1 מעולם לא הייתה לי יותר מהארונית הזו וקיטבג נעול בחדר...

"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

וארגז תמושת של פגזי שריון

הארגז שלי יותר קטן, אבל את מדבקות ה-Explosives לא הורדנו .

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

בכל בסיסי החיל ששהיתי בהם היה הרבה יותר מזה.
יש יוצא דופן אחד - בתל נוף ישנתי בתקופה שבה רק רכשו ארוניות לחדרים של הקורסיסטים, אבל זה לא הפריע לנו.

אגב, כשהגעתי לבה"ד 1 הייתי בהלם קטן ממצב החדרים.
ברמון ישנתי במגורי קצינים שהיו שווי ערך למגורים הרגילים שלי בנבטים.. בנבטים הבסיס עושה הכל כדי שירגישו כמו בבית מלון עם מסדרים ומקלחות משותפות..
בתל נוף המגורים טובים (בלי מזגן, לפחות עד לפני שנתיים),
בחצור המצב בתהליכי שיפור (אם אני זוכר נכון בונים/בנו להם מגורים חדשים יותר, אבל הם אוהבים גם את הישנים),
בפלמחים יש כמה סוגי מגורים והם סבבה למדי,
בעובדה וברמון המגורים זהים, נראה לי שיש לי גם תמונות מהמגורים אם מישהו רוצה להבין למה מדובר בפינוק.. מגורי סדיר במצב טוב יותר ממגורי קורסיסטים בגלל שלאנשים יש נטיה לשמור על המגורים הקבועים שלהם..
ברמת דוד יש היום מזגנים במגורים (לפחות במגורי תחזוקה), לא יודע מה מצב המגורים חוצמזה,

שדה דב ולוד הם עולמות אחרים שלא מעניינים אותי, ואפילו הטכני זה די סבבה. שלא יתלוננו על המגורים, תמיד יש מה שצריך.

אם לחיילת חסר משהו, שתעלה את הצורך אל המפקד שלה (שממילא אמור לברר את זה בעצמו), תאמינו לי שראיתי בקשות מוזרות ומפורכות מקבלות מענה.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

תסלחו לי סתם נראה כמו מקרה של אימא מפונקת
וחיילת מפונקת לא פחות

אבל אם יש אמת בסיפור, ונוכל לסייע לנפש צעירה אחת שלא מסתדרת כל כך, דיינו.

צר לי שאני מכיר מקרים קשים יותר של אטימות מערכתית, זה עדיין לא מדגדג אותי.

קר לך? תלבשי מעיל א'.
אין לך כסף לשמיכה? קחי שק"ש. הסטטיסטיקה אומרת שאת הראשונה שישנה בו.
אין לך כסף לקנות בגדים? דברי עם המפקד/ת שלך, לא עם חוגר/ת. עם קצינים. אם הם לא יעזרו, בואי לכאן שוב, אני יכול לארגן בגדים, נעליים, מעילים - אזרחיים או צבאיים.

אבל אני לא אנקוף אצבע למען אדם שקופא על שמריו, זה לא יעזור לו, אלא רק יזיק לו.
זה, כמובן, היחס למקרים נורמליים. מקרי קיצוּן זה סיפור אחר לחלוטין.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

ראשית, יש משהו בדברי האם - מי מאתנו לא הוציא כסף על ציוד אישי (או במקרים אחרים יחידתי) שהצבא לא מספק, או מספק בכמות או באיכות עלובות?
ראבאק, יש תעשייה שלמה במדינה שלנו שמתפרנסת מהעניין.
אז נכון שלא כל דבר הצבא צריך לספק, ונכון שהרושם שהסיפור יוצר הוא בעיקר של התבכיינות/קשיי הסתגלות (של הבת והאם כאחת), אבל לא הייתי ממהר לפסול את כל הטענות שם.

שנית, הסיפור ממחיש את חשיבות ההכנה הצבאית לחיים בצבא. מעניין כמה זמן נמשכה הטירונות שהחיילת עברה ומה היו התכנים בה. דבר אחד בטוח, המטרה הישנה-נושנה של טירונות: "להפוך אזרח לחייל", לא היתה שם.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

נקודה טובה - היום, יותר מתמיד, הטירונות היא בית חרושת לתעודת גמר טירונות, ולא שום דבר אחר.
בשביל זה בדיוק המציאו את טירונות בסמכות, רובאי 01 ועוד.

אותי מזעזע לקבל חיילות אחרי שבועיים מיום הגיוס.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

נו באמת
אמא שלי יכלה לכתוב סיפור הרבה יותר מזעזע וקורע לב.
אני בכלל לא מבין את ההתייחסות כאן בפורום לסיפור יד שלישי הזה.

עכשיו כבר אפשר לספר