מאמר דיי ישן של רון בין ישי. הדיון הנ"ל עלה גם בפורום צו"ב ומעניין אותי מה דעתם של החבר'ה פה בפורום. נסו להתעלם מהכללה הגסה בכתבה ומהפרובוקטיביות שלה. תתיחסו לטיעונים העניניים שיש בכתבה.


המשתמטים מהסיירת


נהירת בני האליטות לסיירות אינה השתמטות, אבל זו בהחלט העדפת ה'אני' על צרכי הצבא והביטחון

הנתונים המדאיגים שפרסם צה"ל על מחזור הגיוס האחרון עוסקים רק בסוג אחד של השתמטות: ה"השתמטות ברשות המחוקק", שמאפשרת לכרבע מבני הנוער היהודים והדרוזים שהגיעו לגיל גיוס לחמוק משירות צבאי. רובם המכריע הם בחורי ישיבה, שמספרם גדל ממחזור גיוס אחד למשנהו (11% ממחזור הגיוס האחרון). שיעורי הילודה הגבוהים בקרב האוכלוסייה החרדית, התחרדותם של בני נוער מקרב המחנה הדתי-לאומי ועוצמתן הפוליטית של הסיעות החרדיות הם הגורם העיקרי לכך שלצה"ל חסרים חיילים בחילות השדה. כמה פשוט וכמה מקומם.

אבל זה לא חדש ולא כל הסיפור. ישנם לפחות עוד שני סוגים של השתמטות: אחד מהם הוא תופעת "ההשתמטות האפורה", השני אינו ממש השתמטות אלא בריחת הנוער של האליטות החברתיות לסיירות למיניהן, שהתרבו בצה"ל מעבר לכל פרופורציה. שני סוגי השתמטות אלה פוגעים ביכולתו של צה"ל לאייש את שורות יחידות השדה בלוחמים מיומנים ובמפקדים ראויים, כאלה שיהיו מסוגלים בעתיד להיות מפקדי גדודים ועוצבות מעולים ומנוסים.

ה"השתמטות האפורה" היא של בני נוער כשירים מכל הבחינות לשירות קרבי, המנתבים את עצמם ליחידות לא לוחמות או שמשתחרים מהשירות ואינם מסיימים אותו. חלקם הגדול היו משתמטים משירות בכלל, אולם אינם עושים זאת מפני שאינם רוצים שתידבק בהם סטיגמה חברתית ותעסוקתית. כן, לידיעתך רב-אלוף אשכנזי, בעיני רוב בני הנוער במגזר החילוני השירות בצה"ל הוא עדיין ערך ומי שלא לבש מדים הוא יוצא דופן ולאו דווקא לטובה. הם גם יודעים שאם לא יתגייסו כלל יפחתו סיכוייהם להתקבל למשרות איכותיות אצל מעסיקים פוטנציאליים במגזר הפרטי והציבורי. לכן הם מתגייסים אולם הם והוריהם עושים כל אשר לאל ידם כדי שלא ישרתו ביחידות שדה לוחמות.

מי שיסתובב באזור הקריה בתל-אביב בשעות היום לא יתקשה להתרשם שמדובר בתופעה נרחבת של אבטלה סמויה. צה"ל מודע לתופעה וקצין בכיר באגף משאבי אנוש אף מודה שמצבת כוח האדם בשירות חובה במפקדות העורפיות מנופחת הרבה מעבר לצרכים התפקודיים. אבל כדי לאזן את התמונה מצביע צה"ל על הנתון המראה כי ההתנדבות וההתגייסות לחטיבות החי"ר ויחידות העילית הלוחמות עדיין גבוהה מאד ופחתה רק באחוזים בודדים מאז השנה שעברה.

זו המגמה הכללית בעשור האחרון. בין שישים לשבעים אחוזים מכל המתגייסים מבקשים לעצמם שירות קרבי. נתון נאה אך מטעה. ראשית, מפני שמספר המתגייסים ליחידות השדה היה גבוה בהרבה אילו טיפל צה"ל כהלכה בתופעת ההשתמטות האפורה. שנית, מפני שצה"ל עדיין לא הציג את אחוזי המתגייסים לשריון, לתותחנים ולהנדסה. אלה נמוכים להדאיג. ליחידות השדה, בעיקר אלה הפחות "סקסיות", מתגייסים בעיקר עולים, בני פריפריה ואוכלוסיות מצוקה שלהוריהם אין הקשרים המתאימים והם עצמם לא הכירו את השטיקים הדרושים כדי לשכנע את המאבחן או הרופא בלשכת הגיוס שיוריד להם פרופיל.

חלקם גם רואים בשירות הקרבי הזדמנות להטמעות בחברה הישראלית ולמוביליות חברתית, אבל הנשירה מהשירות בקרב אלה גבוהה ומגיעה ל-17 אחוזים מכל מחזור גיוס. לא כל הנושרים הם משתמטים, אבל חלקם לפחות יכול היה למשוך עד הסוף אילולא מיהר צה"ל לשחררם.

מורעלי סיירות
הנהירה של בני נוער חדורי מוטיבציה ובעלי נתונים אישיים גבוהים ליחידות העילית היא גורם נוסף המדלדל ומדלל את איכות כוח האדם ביחידות השדה הרגילות של צה"ל. רבים מהמסיימים את שרותם ביחידות העילית בתפקידי לוחמים ומפקדים זוטרים יכלו לצמוח בגדודים ובחטיבות לכדי מפקדי עוצבות איכותיים ובעלי ניסיון. כאלה היודעים מניסיונם האישי כחיילים וכמפקדים זוטרים איך נעים גדוד וחטיבה לקראת מגע ובאילו בעיות נתקלים כאשר פועלים במסגרות לוחמות גדולות. הם גם היו מכירים ומבינים לעומקה את מערכת היחסים הטעונה בין לוחמים צעירים לוותיקים.

חסרונם של מפקדים בכירים כאלה, שצמחו ביחידות השדה הרגילות, הורגש היטב במלחמת לבנון השנייה. מפקדי כמה מהחטיבות והאוגדות שפעלו במלחמה וגם כמה האלופים שפקדו עליהם הם יוצאי יחידות עילית. אנשים מעולים שיכלו להיות גנרלים טובים אבל הדי.אן.איי הצבאי שלהם מוכוון ללוחמה זעירה בצוותים קטנים. לכן נכשלו בקרבות שבהם מג"ד או מח"ט שצמח בגולני או בשריון היה מצליח. ההקפצה של מפקדים מיחידות העילית לתפקידים בכירים ביחידות השדה מוכיחה את עצמה רק בשטחים, שם מתנהלת לוחמה זעירה. במלחמה זה סיפור אחר.

אפשר להבין ולהעריך את בני הנוער, שהם והוריהם עושים מאמצים על אנושיים כדי שיתקבלו לסיירת מטכ"ל, לשלדג, למגלן וליחידות עילית אחרות. השירות ביחידות דורש אמנם מאמץ גופני ונפשי, אבל אינו שוחק כמו העמידה במחסומים בגדה. הפעולה בצוותים קטנים ואינטימיים שבהם לכל לוחם יש ערך וגם ההילה העוטרת את היחידות הן גמול נאות למאמץ. מה גם שההורים יודעים שהסיכון הנשקף לבניהם במבצעים נועזים אך מתוכננים היטב הוא קטן בהרבה מהסיכון הנשקף במלחמה ללוחם בגדוד היוצא לקרב התקלות או להסתערות על יעד מבוצר.

לא פלא שעשרות מבני האליטות החברתיות במדינת ישראל מתחרים על כל מקום פנוי ביחידות העילית, שחלקן הן בסדר גודל של גדודים ויותר. אבל כתוצאה מכך חסרים בני אותן אליטות בגדודי החי"ר, הטנקים וביחידות ההנדסה, בעיקר בשדרת הפיקוד. זו אינה השתמטות אבל זו בהחלט העדפת ה"אני" על צרכי הצבא והביטחון.

צה"ל יכול לווסת את כוח האדם המעולה ולהציבו במקומות הנכונים, וגם להשקיע מאמצים טרום הגיוס במערכת החינוך, כדי להבהיר לבני הנוער האיכותיים עד כמה הם חשובים לביטחון מדינת ישראל דווקא ביחידות השדה. צה"ל ושר הביטחון גם יכולים לצמצם את ה"השתמטות האפורה" אם יאזרו אומץ, יחמירו את הקריטריונים לשחרור משירות ביחידות השדה, ויעמדו בלחצי ההורים והפוליטיקאים. צריך רק לרצות ולפעול בנחישות.

אלוהים כמה שהכתבה הזאת לא מחשדת משהו אבל פשוט יושבת כל כך בול על הפורום הזה, על הדעותשל המלש"בים, כל אלה ש"מורעלים" לשרת בצה"ל אבל מכל הסיבות הלא נכונות וברגע שלא מתקבלים לסיירת הולכים לג'וב כי זה לא לרמתם ולרמת הקב"א שלהם לעמוד במחסומים ולנקות מטבחים. (כמובן שזה לא כל מה שחייל קרבי עושה, אבל אלו הפעילויות הכי ידועות שדוחות מלש"בים).
הרי זה ברור שבן אדם שרוצה תהילה והוליווד פשוט לא מתאים ליחידת עילית, והרבה פעמים הוא נופל במסלול ולא בגיבוש.
מורעלים על תרומה לעצמם ולא שום חשיבה על תרומה למדינה, אני בטוח שאם היה אפשרי לעשות סקר על מחשבות המלש"בים לפני גיוס, אולי 10% גג חושבים על החשיבות האמיתית של שירות בצה"ל וכל השאר עושים את זה פשוט כי הם כבשה בעדר או שהם חושבים על תרומה לעצמם ופיתוח עצמי שלהם.
עזבו אני בעצם סתם כותב את הכתבה במילים אחרות.

אני למשל לא מפסיק לחשוב על כמה הצבא יתרום לי וכמובן שרציתי טיס אבל לא עברתי את הגיבוש,אחרי מספר הרהורים החלטתי שאני מתגייס ליחידת שדה ומוציא את המיטב(תמיד רציתי קצונה וקבע), בשל מזל וסיכון בסוף אני מתגייס לחובלים אבל כבר את האמת ציפיתי בקוצר רוח לגיוס הקרבי.

אני רק רוצה להגיד שוב, לא משנה כמה זה נדוש, ולא משנה כמה פעמים טחנו לכם את זה במוח חכמים ונבונים יותר ממני, תחשבו טוב למה אתם באמת רוצים סיירת, מה אתם רוצים מעצמכם וכמה השירות בתור חייל מחטיבה "פשוטה" (ממש לא דעותי האישיות) תורם וחשוב במידה עצומה. look at the big picture man

באמת שאני מאחל לכולנו גיוס טוב, ותזכרו מהולל או לא, אם לא תתגייסו עם גישה טובה תסבלו בכל מקום, נפשית.

לך אז אתה לתותחנים, גיבור גדול. אבל לא, אתה מתגייס לקורס חובלים נכון? ולפני זה, רצית להיות טייס לא?

כמו כל אחד אחר. big picture my ass.

Keep away from people who try to belittle your ambitions. Small people always do that, but the really great ones make you feel that you, too, can become great.

.

לחובלים התקבלתי כמו שאמרתי ב"פוקס" לפני זה כבר קיבלתי תאריך גיוס לחטיבת כפיר והייתי הכל חוץ משבוז,
חס וחלילה אני לא אומר לא לנסות הכי רחוק שאפשר, רק לדעת גם לנחות מזה כשלא מגיעים.
אני לא אתווכח איתך לגבי המסלול שלי ספציפית, כי רוב הסיכויים שאני בסוף כן אשרת באחת מחטיבות השדה.
תמשיך ככה ושיהיה לך בהצלחה.

שאתה מסכים עם מחבר התכבה כשבעצם, לא נראה לי שהבנת את המסר שהוא מנסה לשדר.

שהוא בעצם: אתה גבר צעיר, איכותי, בעל נתונים גבוהים, מתאים למיוני טיס ומתאים לקורס חובלים.

אבל! אם צה"ל יהיה לצבא חזק וכזה שמנצח מלחמות, אנשים כמוך לא צריכים לשאוף לחובלים ולטיס. לא, אנשים כמוך צריכים דווקא ללכת להיות קצינים בשריון, בתותחנים, בהנדסה, וואללה גם בכפיר.

אבל הנה אתה אומר שהיית מיעוד לכפיר אבל בכל זאת אתה הולך עכשיו לקורס חובלים. אז כנראה שאתה לא ממש מסכים עם המחבר, אפילו שאמרת שהכתבה "יושבת בול על הפורום הזה," או שאתה צבוע.

עוד פעם אני אומר, לפי המחבר, הדבר הכי נכון שאתה יכול לעשות כרגע זה לוותר על להיות חובל, להתגייס לכפיר ולהיות שם למפקד וקצין. אבל אתה לא תעשה את זה, ואני יכול לנחש למה (וביני לבינך, אני לא מאשים אותך.)

שים לב שאני לא מביע דעה על האם המאמר צודק או לא, אלא רק שאתה אמרת שאתה מסכים, אבל המסלול שבחרת לעצמך מראה את ההפך.

Keep away from people who try to belittle your ambitions. Small people always do that, but the really great ones make you feel that you, too, can become great.

.

נוח לאנשים לשנות דעה מסוימת אחרי שהם מתקבלים למשהו איכותי כיבכול ..

כמו שהבחור אמר לך תהיה לוחם בשריון אחר כך מפקד קצת מ'פ והשמים הם הגבול למה חובלים כבוד? תואר על חשבון הצבא?
כסף ?
סטאטוס?
חס וחלילה לא מאשים אותך זכותך לשאוף להיות ביחידיה מיוחדת..

אני בתור בנאדם שהיה לוחם לא סיירת וגם לא פלסר גדוד רגיל בהנדסה קרבית אומר לך בלב שלם שאותי הצבא הפסיד ולא רק אותי אלה גם את ילדי בעתיד.
ואני מחפש בכל דרך לא לעשות מילואים כי החיים זה לא שחור או לבן ..
וכרגע אני רואה תתרומה למדינה שלי כניצול בפועל ונמנע ממנה לחלוטין ..

הבעיה בצבא זה שהקצינים מעולם לא היו חיילים "פשוטים" חוץ מהמסלול שלהם וזה ממש שונה ובתור מפקדים לחיילים בפלוגות מבצעיות מתיחסים כמו דפרים סוג ב' ביחס משפיל ומעליב .
זאת דעתי ..
תוכלו להגיד שזה בזיון שאני מדבר כך ..
אבל תזכרו שאני את שלי תרמתי 3 שנים בתור לוחם בצהל .

זכויות ל- RedBlossom

כתבה מעניינת מאוד, שאת התגובה הרחבה יותר אני ישמור למחר בגלל השעה.

לילה טוב.

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים והדואג לדורות מחנך אנשים"

ג ו ל נ י 51 !

הרבה פעמים אני מנסה לחשוב מה הסיבה שאני שואף\שאפתי להגיע ליחידות העילית של הצבא ואני פשוט לא יודע מה התשובה, אני רוצה להאמין שזה לא מצרכים אנוכיים או לפחות לא בעיקר בגלל צרכים כאלו אבל אני לא יודע את התשובה באמת וכנראה עד שאני לא יסייים אתה השירות (איפה שאני לא יהיה) אני לא ידע.

אני יכול להגיד רק ששמעתי הרבה פעמים לא מהצבא והתמיינתי להרבה יחידות מיוחדות ולהרבה מקומות מבוקשים ו"מובחרים" ולא הצלחתי להגיע לשם בסופו של דבר אבל למרות ה"אכזבה" אני המשכתי הלאה ואני מתגייס לגולני במרץ הקרוב , ונכון שעוד פתוחות בפניי כמה דלתות "מובחרות" אז אולי בתת מודע אני בונה על זה שאני יגיע לשם אבל אני מאמין שאני יעשה את שלי בכל מקום שאגיע אליו בין עם אני יהיה גולנצי'ק אורגינל בגדודים או לוחם בסיירת אגוז.

ועוד משהו שאני רוצה להאמין חלאס עם כל ההיתייפיפות הזאת כי קשה לי להאמין שיש מישהו בסיירות וביחידות המובחרות שלא שם גם בגלל ההילה שמאחוריי המילה "סיירת" ומי שאומר אחרת ישקר, כמובן שצריך סיבות נוספות אבל לכולם יהיה נעים להגיד שהם היו בסיירת X או Y.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

כתבה מאוד מעניינת...

אישית אני חושב שהוא צודק ...

לי שלחו גם גיבוש לחובלים ויום סיירות ולא הלכתי...כי דוד שלי(שהוא בדרגה של סא"ל)
אמר שאנשים איכותיים תמצא גם בשריון ובח"יר ככה שאם אתה מחפש לתרום וליהות דוגמא לאחרים שאין להם נתונים כמו שלך אבל הם לוחמים לא פחות טובים מכל לוחם סיירת עדיף שתלך לחי"ר או שריון
תלוי על מה אתה חושב האם אתה רוצה להשוויץ בכך שאתה בסיירת או האם אתה רוצה לתרום למדינה בכל דרך...

בכל מקרה אני מתגייס לנח"ל למרות שרצתי גם שריון היתה לי התלבטות בינהם אבל בסוף הצבא הכריע...

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://f.nau.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/58/82/51/518258/lists/14017529.jpg]

רוב המורעלים שרוצים להתקבל לסיירות בכלל לא עושים זאת בשביל המדינה.. הם עושים זאת בשביל כבוד ובשביל שיוכלו להשוויץ בזה, ומי שאומר אחרת משקר.

לכן אני טוען שאם הכבוד לחטיבות ולחילות האחרים כמו חיל שריון וחיל התותחנים היה זהה למה שמקבלים הטייסים\השייטים\המטכליסטים או בסיירות אחרות, ולא היו יוצאות סטיגמות שזה יותר נחות מזה, אף אחד לא היה מתנגד לשריון או תותחנים או אחד הגדודים.

אני למשל מתגייס לשריון עד הגיבוש טייס, אבל אם אני לא אעבור את הגיבוש חס וחלילה, לא תהיה לי בעיה להמשיך בשריון, עם נתונים שלי אני אוכל להגיע לתפקידים פיקודיים ואולי אפילו לצאת כקצין, ובעצם "להשביח" את החיל.

כי אם כל האנשים ה"איכותיים" ילכו רק לסיירות וליחידות מובחרות, מה בעצם ישאר משאר הצבא?

למה אתה חושב שבגלל הקב"א שלך אתה יכול להשביח את החיל?
לקב"א אין שום משמעות על יכולות פיקוד של מישהו במצבי אמת ולחץ לפי דעתי... וכבר ראיתי דבעים רציניים שעשו קורסים לפני צו-ראשון וקבילו קב"א מאוד גבוה בלי קשר ליכולות האישיות שלהם, וההיפך.

"Second Place Is The First Loser... "Class 234

mcarick
יש מצב אתה ממקיף ח'? פולק?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי mrwiseass mcarick יש מצב אתה ממקיף ח'? פולק?

כן, הוא ממקיף ח',וקוראים פולק או בשמו הפרטי אריאל.

דיי הסתבכתי לכתוב את התגובה הזו מאחר שהדעה שלי בנושא של עילית מול חי"ר השתנתה לחלוטין בתקופה האחרונה והיום אני רואה שקו המחשבה שלי היה מוטעה מהיסוד.
אני ינסה להסביר את עצמי בצורה כזו שאולי תתרום לשינוי דעתם של מלש"בים צעירים כאן בפורום ואני מצטער אם זה ישמע מתנסה או חופר מדיי אבל תקראו ותבינו למה אני מתכוון.
לדעתי ,המגמה הזו צמחה או התעצמה לפני לפני שנה וחצי - שנתיים, שבתקופה הזו כל שבוע היתה משודרת תוכנית ואפילו שתיים על יחידות העילית בצה"ל שכמובן לא חסכו בתשבוחות והעניקו כל כך הרבה תהילה ליחידות האלה ופה החטיבות ואפילו הפלס"רים נדחקו הצידה.
(חלק מהתוכניות שאני זוכר - "עובדה - קארין A, "יחידות עילית בצהל", ופעולות מתועדות של שלדג בדרום לבנון ,כמובן שהיו עוד...) ואני מאמין שרצף התוכניות האלה לא שודר סתם אלא בגלל "צרכי צבא", אז אולי צהל רצה לשפר משהו והזיק למעשה במקום אחר.

כאחד שגם חשב בצורה כזו בעבר אני יכול להגיד שתוכניות טלויזיה השפיעו עליי רבות בחשיבה ששייטת היחידה הכי שווה והשאר לא שוות כלום, ואם אני רוצה להיות כלי בעיני החברה אני צריך לעשות הכל כדי להגיע לשם וזה לא משנה אם זו חשיבה טיפשית או לא - חי"ר באותה תקופה לא בא בחשבון.
קבוצות חברתיות כמו קבוצת כושר קרבי או פורומים חידדו אצל המלשב"ים את הסיסמא
"או מטכליסט או שקמיסט" (סליחה אם פגעתי בזכויות יוצרים),
אני חלילה לא מאשים פה אף אחד אבל מבלי להתכוון זה קרה בדיוק כמו בתקשורת.
בקבוצת כושר קרבי שאני ההיתי היה לנו מאמן מ669 וכמובן שכל החבר'ה בקבוצה היו או לפני יום סיירות או לפני גיבוש מטכ"ל/שייטת והיתה הרגשה של מן תחרות סמויה בקבוצה של מי יותר "עילית"
וזה לדעתי מה שקורה היום בחברה של מלש"בים צעירים.

פתרון? אני חושב שכפורום, צריך לתת תשומת לב ותהילה גם לחי"ר ולפלס"רים, לא יודע באיזה אופן אבל אי אפשר להתעלם מההשפעה שיש לפורום כזה על חבר'ה שעומדים לפני גיוס או גיבוש כל שהוא.

מקווה שלא קדחתי מדיי ושזה לא נשמע כמו איזה מחקר מדעי.

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים והדואג לדורות מחנך אנשים"

ג ו ל נ י 51 !

ואני ביניהם,אולי זה נובע מרצון להרשים את החברה,אגו,תהילה אישית,רצון לתרום יותר(למרות שכמו שנאמר כאן-בחי"ר שיריון וכו העבודה היא יותר חשובה),ואולי סתם סקרנות ורצון לגלות דברים חדשים.
בסופו של דבר אנחנו רואים את זה מנקודת מבט אחרת,אחרי שנתגייס ונטעם מהצבא דעתנו תשתנה.

רבותי - קיים חלק באוכלוסיה שהשאיפה להצטיינות בוערת בו, חלק מאלה מביאים את זה לידי ביטוי בצבא, זה הכל.
אין שום בעיה עם זה שאנשים ירצו וישאפו להגיע ליחידות המובחרות. קשה להגיע לשם? אז אנשים רוצים להגיע דווקא לשם.
מישהו לפני גיוס יודע מה זה מגלן? מיתר? שלדג? לא! מישהו יודע מה בדיוק עושים בלס"מ? ממר"מ? לא! אבל מה, יש מיון ליחידה? אז אנשים ירצו להגיע לשם.תוסיף על זה סיווג ביטחוני, ובכלל יצרת אטרקציה.
אין שום פסול בשאיפה כזו, כל עוד זה לא "סיירת או ניירת".

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

מעניין אותי משהו. גם פעם היתה מן הרגשה חברתית כזאת שהגדודים זה הרבה פחות? לפי מה שאני שומע הייתה גאווה לחי"רניק, ואני מדבר על הגדודים. היום יש מן הילה כזאת ליח' המובחרות ולכן הגדודים נדחקים מאוד הצידה(וכל מה שאמרתי עד עכשיו מתאר את העניין מהצד החברתי. בנושאים האחרים אני לא מתיימר להבין).

מה יצר את האווירה הזאת היום? יכול להיות שזה סתם לפאר וליפות את העבר ובעבר המצב היה בדיוק כזה?

הצטיינות היא לא דבר בעייתי, אבל אמורים להיות גם שיקולים ערכיים מסביבה. אני לא רץ לגדודים ואני יכול להעיד שמה שדוחף אותי זה האמביציה הזאת להגיע הכי רחוק, והצבא גם מטפח את זה, לפחות ככה זה נראה. אבל כן, המקור לשירות הזה, לפחות איך שאני רואה את עצמי הוא ערכי. להיות לוחם מבחינתי זה הכי חשוב, כי אני מאמין שזה מה שאני צריך לעשות. מפה והלאה "כל המרבה- הרי זה משובח".

אף פעם לא היתה גאווה יתרה לחי"רניק כלפי חוץ. הגאווה היא אותה גאווה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -