בחוברת מעניינת שיצאה ממש לאחרונה: "הם משלנו ליל הקרב בחוליקאת 17-18.7.1948 "
מציין עורך החוברת מאיר מינדל על 4 סירובי פקודה מתועדים:
משה פסטרנק (בר-תקווה)- "מונדק", קיבל הוראה מיצחק שדה לפקד על פעולת כ"ג יורדי הסירה של הפלמ"ח ב- 18.5.1941 סירובו היה בגלל שהוא דרש לקבל את הפקודה בכתב אך יצחק שדה לא הסכים לתת את המסמך המבוקש. על הפעולה פיקד כידוע צבי ספקטור. לאחר הפעולה (ב1941?) נערך לפסטרנק משפט - השופטים אליהו גולומב, משה סנה ומפקד "ההגנה" בת"א זיכו את הקצין ללא עונש.

במבצע "אנ-פר" - 7-8.7.1948 כח של חט' גבעתי כבש את משלט עיבדיס. מ"פ הפלוגה המסייעת יגאל ק. פוקד על חיים רזון (רז), מ"מ במסייעת לסגת עם אנשיו לנגבה. רזון מסרב, ואף שולף אקדח, והנסיגה נמנעה. במשפט המג"ד מוריד את חיים רזון בדרגה מקצין לסמל. לימים רזון עשה שוב קורס קצינים באשורו של משה דיין.

בקרב חוליקאת 17-18.7.48 סירבו עוזי נרקיס (מג"ד בחט' "הנגב" של הפלמ"ח ) וסגנו מאיר פעיל
לפקודתו של ממלא מקום המח"ט חיים בר-לב (המח"ט היה נחום שריג) לבצע את הפעולה. ובמקומם פיקד על הפעולה מיכה פרי.

במלחמת לבנון 1982 סירב המח"ט אלי גבע לפקודה להסתער על סימטאות בירות. במעשהו - מנע את הפעולה. הוא הודח בעקבות כך.

מי יודע על עוד סירובי פקודה לפקודות שהיו סבירות בשעתן כך שאין אלו מקרים של "פקודה בלתי חוקית בעליל".

שהרי כל נתק בין השטח לבין פיקוד שלא מזהה את המציאות - יוליך למסמוסי פקודות.

בכל אופן, אודה לחברים אם ישתדלו להמנע מדוגמאות מעבר לשנת 1984 [25 שנים לאחור, ליברלים כמו אגרנט ] בכדי למנוע גלישה לסוגיות סיכול וחיסול מחבלים/ גוש קטיף ומשם לפוליטיקה עכשווית

שאלתי שם על יוספלה טבנקין, שמואל גודר ואליהו בן חור:
נדמה לי שיוסף (יוספלה) טבנקין סירב פקודה של ידין לחזור ולכבוש את הקסטל מהנימוק:
שאין לסכן לוחמים בקרב אבוד מראש ואין לשחוק כוח שהועד לקרבות הכרעה".
יתכן שהיה גם מקרה נוסף שהמג"ד טבנקין סירב לפקודה של המח"ט רבין להתקיף בלילה מסוים
מתוך טענה של עייפות הלוחמים. כנראה שבעקבות אירוע(ים) אלה:
"ידין הורה, בהנחיית בן-גוריון, להדיח את טבנקין מהפיקוד על הגדוד הרביעי"
אך קציני הגדוד מנעו זאת.

במבצע סיני: באום כתף 1956 הודח מח"ט 10. מדובר
באל"מ יוסף גורודצקי (גודר), לימים נשיא ביה"ד הצבאי לערעורים.
האם ההדחה נעשתה בעקבות סירוב פקודה?

על אלוף אליהו בן חור נכתב שהחזיר דרגותיו במלחמת השחרור, (כי התנגד לקידום מהיר מדי, לטעמו, של 2 קצינים בוגרי הצבא הבריטי ממלחמת העולם השניה), והיה לנהג זחל"ם בהמשך המלחמה.
... הוא זרק את הדרגות על השולחן של בן-גוריון, עזב את תפקידו במטכ"ל והצטרף לחטיבת
גבעתי כנהג זחל"ם - עד הסכמי שביתת הנשק.
בן-גוריון דווקא כיבד אותו על התנהגותו (נדמה שקוראים לזה אומץ לב
אזרחי) ועל עצמאותו ולבסוף הוחזרה לו דרגת האלוף.
האם זה יחשב כסירוב פקודה?
ב"צבא ובטחון" הוסיפו מקרה נוסף של סירוב פקודה במלחמת יו"כ:
בקרב ההגנה של החי"ר באזור מחנה נפח במלחמת יו"כ. המ"פ אביחי בקר נתן פקודת נסיגה. המ"מ אפי פיין (איתם היום) והסמל מיכי רצון נשארו במקום למרות הפקודה עם בזוקה ומאג ועצרו מחלקת T62 סורית.
אשמח לעוד דוגמאות של מקרים רלוונטים או להפניות לדברים שנכתבו בנושא

ההדחה של מח"ט 10 נעשתה בגלל אי יכולתה של החטיבה לעמוד במשימותיה וחוסר חתירה לביצוע המשימה ע"י המפקדים והמח"ט בפרט.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

סוף סוף למדתי מי הציל את מחנה נפח. שניים עם בזוקה ומאג!
אגב, סיפור הבזוקה מסופר גם על קמב"ץ החטמ"ר, גיורא (איני זוכר את שם משפחתו- היה סמ"פ שלי בקורס מכים) וכן על סמח"ט החטמ"ר, פיני קופרמן, אשר ארגן את ההגנה..
מכל מקום, ידוע על טנק סורי אחד שנפגע מבזוקה על הגדרות.
כח השריון הסורי (חטיבה 91) נעצר במחנה נפח כתוצאה ממאמץ עילאי של טנקים מארבע חטיבות שונות, אשר ניהלו קרב משולב, לא כל כך מתואם, מארבע כיוונים שונים והשמידו 40 טנקים סוריים בגזרת סינדיאנה, תל עבס,נפח ודלווה.

.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/905282.htm
המח"ט יואל גורודיש- גונן טוען שהיה אומנם ויכוח עם יוסי כהן אבל לא סירוב פקודה, ושהוא עצמו נתן הוראה לרדת מחמוטל אם כך יש כאן או אין כאן סירוב פקודה?

בראיון איתו בבמחנה שערך יוסי ארגמן גורן עונה לשאלה:
היה לזה קשר להכנות למלחמת סיני?
"לא. כשהגעתי לתפקיד היה לי רקע קרבי. הייתי מפקד בפועל של חטיבת גבעתי ובוגר בית-הספר הצבאי הגבוה בצרפת, אקול דה גר. משה דיין (הרמטכ"ל - י"א) ביקש ממני לעסוק בפירוק פיקוד הדרום, כי לא היה כסף להחזיק אותו. אני טענתי שזאת שגיאה - וסירבתי. הוא 'הגלה' אותי לאכ"א. כשהגעתי לשם ראיתי מחובתי לבחון את שיטת הגיוס הלכה למעשה. כל זאת תוך בניית סצנריו של מלחמה".

האם אפשר לראות זאת כסירוב פקודה?