
06-04-2008, 01:41
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 28.05.06
הודעות: 562
|
|
"בוא נגיד שאם הוא היה קופץ לבריכה - המים היו נסים בבהלה" (מאשה)
מרוב ה"בוא נגיד" הייתי חייב לצטט את זה....
----------------------------------------------------------------------
ועכשיו ברצינות ולעניין:
אני מעיד על עצמי שיש לי סממנים של קלסטרופוביה וזה בא לידי ביטוי כאשר זחלתי במחילות בר-כוכבא אי-שם באיזור בית גוברין (נראה לי) במסגרת טיול בתיכון,
אז כשנכנסתי למחילה ברוחב חצי מטר בקושי וגובה דומה הייתי נתקף באיזשהו פחד כזה של "אני חייב לצאת מפה, הקירות סוגרים עליי" ומכיון שאי אפשר להסתובב במקום ודי קשה לחזור ברורס 200 או 300 מטר שכבר עברתי הייתי חייב להמשיך עד הסוף...
עד כאן סיפור א'..
סיפור ב'..
במסגרת ביקור המכינה שלמדתי בה, בתרגיל של חטיבה 401, יצא לנו להיכנס ולהרגיש טיפה איך זה לשהות במרכבה .4
בתוך מפלצת המתכת הזאת סגור וכשסובבים אותך כלים שונים והדרך ממושב למושב הוא מעין "מחילות" כאלה בתוך הכלי.. אתה מקבל טיפה הרגשה איך זה להיות סגור בתוך הטנק אבל בשונה מהמחילות הטנק הוא די כמו להיות בתוך רכב ללא חלונות או משהו בסגנון כך שזה לא ממש גורם לפרנויה וקלסטרופוביה.
כמובן שכך זה אצלי ואני לא משליך את זה על אף אחד מלבד עצמי...
שורה תחתונה: אם ההרגשה שתיארתי דומה לשלך כאשר אתה במקום סגור אז לדעתי קלסטרופוביה לא תהיה לך משהייה בטנק עם עוד חבר'ה אלא אם כן גם כשאתה נוסע באוטו אז כבר שם יש לך קלסטרו'.
מה שנשאר לך זה רק לנסות או אולי אם יש לך זמן, לך למוזיאון השריון בלטרון וכנס לטנקים המוצגים שם ותראה.. המקסימום שיקרה זה שתתחיל כטנקיסט ואם יהיו לך התקפי קלסטרופוביה אז אולי תוכל לעבור משם למקום אחר שאין לך שם קלסטרו'...
תצליח! 
נ.ב- שיתפתי קצת מקורותיי אך ורק כדי להמחיש מה היה לי וממש לא כדי להגיד שזה המצב של כולם וכולם חייבים להיות כמוני.. זה רק בשביל ההבהרה..
|