10-04-2008, 12:02
|
|
|
חבר מתאריך: 11.02.05
הודעות: 2,074
|
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Mordechai
שלום רב.
אני צופה פסיבי בפורום הזה זמן ארוך מאד , ואני נדהם כל פעם מחדש מרמת הידע ורמת המקצועיות בפורום , הרמה כאן היא משהו שכל פורום בכל נושא היה יכול להתכבד בו , ישר כח.
בתקופה האחרונה אנו שומעים שבצה"ל הטנק לא מבצע את יעודו הקלאסי , שלוחמה בטרור אינה מתאימה לו , הלחימה בלבנון היא מאד בעייתית עבורו (תנועה איטית , חשוף זמן ארוך וכו') , אז מה בעצם יעודו הקלאסי של הטנק ? למה הוא נוצר ? האם ללחימה של שריון מול שריון בלבד?
|
טנקי המערכה המודרניים תוכננו ללוחמת שריון בשריון אבל אי אפשר להתעלם מהיתרונות של הטנק גם במתארי לחימה אחרים.
אמנם שלושת העקרונות שמגולמים במהות הטנק שהוזכרו פה (מיגון, תמרון וכוח אש) לא באים לידי ביטוי בלחימה בלבנון או בשטחים באותה צורה כפי שהם באו לידי ביטוי בקרבות שריון קלאסיים כמו בקרב קורסק, באל עלמיין או במרחבי סיני במלחמת יום כיפור אבל עדיין אין תחליף לכוח האש והמיגון של הטנק ודוגמא טובה לכך ראינו אתמול בחיסול שניים ממחבלי החוליה שביצעה את הפיגוע בנחל עוז.
ירי טנק כנגד מחבלים בפעילות בט"ש הוא דבר שבשגרה ולמרות שזה קורה וקרה יותר פעמים ממה שמפורסם אני אזכיר מקרה בולט מלבנון בשנת 96' כשטנק בודד חיסל כ-20 מחבלי חיזבאללה בלילה אחד של לחימה.
לגבי זמן חשיפה ממושך - זה כבר עניין של העדר אימונים. זמן המעוף של פגז ח"ש קצר משמעותית מזה של טיל נ"ט וצוותי טנקים אמורים להיות מתורגלים בירידה מהירה מעמדות בעת ניהול אש מול שריון אויב בצורה שמצמצמת את סכנת ההפגעות מפגזים כאלו כך שלא קונספט הטנק כאמל"ח הוא הבעיה בסביבה רוויית נ"ט אלא חוסר האימון והשחיקה ברמת הטנקאות הבסיסית.
למרות שהטנק מעולם לא הבריק בלחימה בצירים הרריים (לבנון) או בשטח בנוי (עזה, שומרון, הקרב על סואץ ב-73', ביירות 82') נראה לי שה"עליהום" שעושים על השריון הוא קצת מוגזם. אפשר לחשוב לפי הקולות שנשמעים היום כנגד המשך פיתוח וייצור טנקי המערכה שהכנסת חי"רניקים לשטח בנוי היא ערובה להשגת המטרה ללא הרוגים - בסופו של דבר רוב הסכנות שאורבות לחי"רניק (פצמ"רים, נק"ל, מטענים, מוקשי נ"א) לא מסכנות צוות טנק ורוב האמל"ח שמהווה איום על שריון אינו פשוט להשגה או נפוץ כמו קלאץ' וכלימגור.
באחד הדיונים שנעשו פה בפורום אחרי מלחמת לבנון השנייה הוזכר שבכל התקופות היה קיים איום נ"ט כלשהו ושבסה"כ היחס בין מיגון לכושר החדירה של הנ"ט הינו פחות או יותר שווה לעומת השרמנים וה-AMXים שהסתערו על הרואייפה בקדש למול תותחי נ"ט, המג"חים והשוטים מול השמלים והסאגרים של יום הכיפורים, אותם הטנקים עם מיגון ריאקטיבי בשל"ג מול סאגרים (ו-HOT ו-Spandrel ששיגרו מסוקים סורים), מרכבות מול פאגוטים וטופאנים בימי רצועת הביטחון של סוף שנות ה-90 והקורנט והמטיס בקיץ 2006.
אם בוחנים את כל אלו מידת האיום על הטנקים לא השתנתה בכלל ב-52 השנים האחרונות יחסית למיגון שלהם, השינוי הוא בהעדר שימת דגש על הטמעת תרגולות לצמצום אחוזי ההפגעות מנ"ט ושינוי תודעתי שמתעלם מן העבר ודורש מן ההווה מיגון קסם בלתי חדיר.
תרשה לי גם להוסיף ששרמן שנפגע מתותח נ"ט התלקח מיד והתפוצץ על כל צוותו בעוד שבמלחמה בקיץ שעבר טנקים עם מיגון דור ד' ספגו (לפי המידע שפורסם בעיתונות) עד שלושה טילי נ"ט בטרם נחדרו וגם כאשר נחדרו בד"כ לא אבד כל הצוות והטנק עצמו הושמש מאוחר יותר וחזר לפעילות.
עוד דבר שכדאי לזכור הוא שתרחיש האיום של מלחמה משוריינת לא חלף מהמזרח התיכון כל עוד לשכנותינו יש טנקים כך שגם אם יבוא מישהו ויכריז רשמית שהשריון פחות רלוונטי מבעבר, טנק המערכה לא יעלם מהר.
נערך לאחרונה ע"י Elad E בתאריך 10-04-2008 בשעה 12:11.
|