אני מיועד להתגייס השנה לשירות קרבי (ככל הנראה נח"ל). בחרתי בכך מתוך רצון לעשות שירות משמעותי.ההכשרה שרוכשים כלוחם והכבוד שבלהיות לוחם הם משניים ביותר עבורי, ההגנה על הארץ היא הערך העליון עבורי.
בין כל החששות שעוברות לי בראש כל יום, המרכזית שבהן (ואני לא יודע אם רק אני מרגיש ככה) היא שאני פשוט אתחרפן. אני בנאדם מפונק יחסית, דיי מופנם ורגיש. עד כמה שזה יישמע דבילי, אני פוחד לאבד את השפיות בתקופת הטירונות (לא חושב רחוק מדי) - המשמעת הקשה, שמירת הדיסטנס, ההשפלות, הטרטורים - אני לא יודע אם אני בנוי לדברים האלה. יכול להיות שאני סתם מגזים וזה ככה אצל כולם, אבל יכול להיות גם שאני לא מגזים ואני באמת לא מתאים לזה. הייתי בגיבוש של אחת היחידות המובחרות וממש הרגשתי שאני מתחרפן.

מה אתם אומרים?

קבל עצה על תחשוב על זה... הרבה מאוד התגייסו ליחידה קרבית לפניך ועברו את זה וגם הרבה יתגייסו אחריך ויעברו את אותה תחשובה בדיוק.

עזוב הגנה על הארץ וכול הסיסמאות והקלישאות - אתה מתגייס מבחירה .
בהצלחה (אתה מתגייס לנחל באוגוסט?)

אצ"ל זה כינוי מחייב...

ולדברי הבחור - עוד לא התגייסתי, נראה לי התחושה שכמעט כולם מתגייסים ואוכלים "חול בפיתה" בכיף זה משהו שמעצים את התסכול. וזה ממש לא ככה.