טוב זה עוד לא כל כך אוסף - זהו הרובה הראשון שקניתי אחרי שהאישה הסכימה
מי שהיה מעורב בלחימה באינטיפדה הראשונה יודע שבשטח היה המון נשק ישן - חלקו עוד מימי הטורקים, חלקו מימי הבריטים, ורובו ירדני. החלטתי לאסוף נשק יחודי שנתקלתי בו במהלך השירות.
את הרכישה הראשונה - מאוזר M1893 טורקי - פגשתי פעמיים במהלך שירותי.
הפעם הראשונה היתה בחורף 1990. בהצבעת אמל"ח ליד הכפר רומנה שבגזרת ג'נין מצאנו מאוזר טורקי ישן במצב גרוע מאד. הרובה היה ממש גוש חלודה מרקיבה. הנשק נלקח לחטיבה, עבר בדיקת חבלן שקבע שהרובה עקר, ובילה את החודשים שלאחר מכן בקמ"מיה. מ"ס חודשים מאוחר יותר קמ"מ ג'נין ערך הדגמה של אמל"ח שנתפס בגיזרה. תוך כדי הדגמה/ משחק בנשק, נפלט כדור מגוש החלודה שפגע בראשו של חייל מילואים שנהג בגפ"ס ליד הדלקיה בחטמ"ר - במרחק של יותר מ-100מ'. החייל נהרג במקום. גורל הוא דבר נורא לפעמים - הכדור הזה חיכה בקנה הרובה לקורבן עשרות שנים.

בפעם השניה פגשתי ברובה זה במהלך התקלות עם חוליית מחבלים באזור אום-א-תות שליד קבטיה. הרובה ההוא היה במצב מצויין, וירה יופי.

הרובה הספציפי שרכשתי יוצר בשנת 1893 כשבמקור הקוטר שלו היה 7.65ממ. רובים אלו שימשו בלחימה במלחמת העולם, ובשנת 1934 עברו שידרוג לקוטר 8ממ הסטנדרתי (השחלה הותאמה גם היא לתחמושת החדשה. $170 ועוד $20 לכידון תואם מאוזר הרובה הגיע במצב לא משהו - אבל יורה. לאחר ניקוי ראשוני, הסימונים הטורקים נראים לעין. הרובה צריך עוד הרבה אהבה, אבל בגדול הנשק במצב נהדר.

הקניה הבאה תהיה של לי אנפילד - בשאיפה של Lee Enfield Mk 1 1896 או של Mosin-Nagant

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

שירתתי בדובדבן בין 88 ל-93 כלוחם ואח"כ כקצין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי doohan1 טוב זה עוד לא כל כך אוסף - זהו הרובה הראשון שקניתי אחרי שהאישה הסכימה הקניה הבאה תהיה של לי אנפילד - בשאיפה של Lee Enfield Mk 1 1896 או של Mosin-Nagant

לפי אשכולות קודמים בפורום הבנתי שכבר אי אפשר לאסוף נשק. גם עקר\מושבת... לא לבני?

אךךך SVD

הייתי צריך לציין שאני מתגורר בארה"ב. יתרה מכך, מאחר שהרובה יוצר לפני 1899 הוא נחשב כענטיקה ועל כן למעט הוכחה שהינך מעל גיל 21 אין שום דרישות רישוי לנשק. את הרובה קיבלתי בדואר הביתה - god bless America

לקנא בך !!!
שיחקת אותה !

החוקים בארץ בכל הקשור לאספנות נשק גובלים בטמטום מוחלט וחבל שכך.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי לבני לקנא בך !!! שיחקת אותה ! החוקים בארץ בכל הקשור לאספנות נשק גובלים בטמטום מוחלט וחבל שכך.

כל מלה זהב

נשק מושבת (ע"י נשק מוסמך ולאחר הליך רישום) מותר לאסוף/לרכוש, אם תשיג אחד.

הבעיה הנוספת הנה שבארץ השבתת נשק, עפ"י חוק, מחייבת ריתוך כל המכללים הנעים, ולכן עפ"י סטנדרטים של חו"ל, הפריטים הם, איך להגיד, "לא בעלי ערך אספני".

.

עם חלוף הזמן אוסף הנשק שלי ממשיך לגדול.

בשבועות הקרובים אנסה להעלות סקירות על מ"ס פריטים מעניינים שברשותי (יש לי ממש מחלה לרובי מאוזרים ישנים.....)

בינתיים נתחיל דווקא באקדח בעניין שרכשתי בתערוכת נשק בסופ"ש האחרון.

ה – P38 היה אקדח השירות הסטנדרטי של הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה.

ב 1935 הצבא הגרמני המתפתח החליט להחליף את הלוגר הישן באקדח מודרני ואמין יותר.

הלוגר אמנם נחשב לפלא היצירה – חלקיו היו באיכות כה גבוה ש מעט לכלוך היה גורם למעצורי הזנה למינהם.

מ"ס יצרניות התחרו על החוזה ביניהם מאוזר, אולם חברת וולטר זכתה בחוזה. לאחר מ"ס שינויים ושיפורים האקדח נכנס לשירות בצבא הגרמני בשנת 1939. אולם בעיות בייצור האטו את ההצטיידות באקדח. רק 1470 יוצרו ב- 1939ורק 25,000 יוצרו ב-1940.

לאחר שהתברר שחברת וולטר לא מסוגלת לעמוד בביקוש העצום שנבע מהמלחמה חברת מאוזר התבקשה להתחיל בייצור ה-P38, ומאוחר יותר גם חברת FN הבלגית נטלה חלק בייצור האקדח. בסה"כ יוצרו מעל מליון אקדחי P38 כאשר חברת מאוזר ייצרה כ-380 אלף, ווולטר כ-580 אלף. איכות האקדחים הלכה וירדה עם מהלך המלחמה. אקדחים שיוצרו בסוף 1944 מסדרות BYF44 הן מאיכות ירודה במיוחד. רוב אקדחי ה-P38 נמסרו לשירות הצבא, חיל הים, והלופטוופאה. המפעל של מאוזר המשיך הייצור ממשך עד לסוף המלחמה באפריל 1945 עת נכבש ע"י כוחות צרפת החופשית.

הצרפתים המשיכו בייצור האקדחים במפעל מאוזר לשימוש הצבא הצרפתי המשתקם עד 1946. באותה שנה הם הפסיקו את הייצור במקום, מכונות המפעל פורקו, הועמסו על משאיות ונשלחו לצרפת. התרומה האחרונה של הצרפתים לאקדח הייתה השמדת כל המסמכים שתעדו את ייצור ומשלוחי הנשק כך שהיום לא ניתן לשחזרם. ייצור ה-P38 חודש ב-1957 כשגרמניה המתחדשת חזרה לעבר ע"מ לחמש את כוחות המשטרה והצבא. מ"ס שינויים בוצעו באקדח כמו ייצור הצינה מאלומיניום במקום מתכת, אבל בגדול האקדח נשאר ללא שינוי עד סגירת פס הייצור ב-1995.

האקדח שלי מסומן בקוד AC42 שמסמל שנת ייצור 1942 ע"י וולטר. האקדח נתפס שלל ע"י הרוסים, חודש למצב מדונדש עם תום מלחמת העולם, וישב באחסנה אי שם בבריה"מ יותר מ-60 שנה עד שיובא לארה"ב למכירה בשוק האזרחי. אני מקווה שניתן יהיה לראות בצילומים, על שני צידי האקדח מוטבעות חתימות בצורת הנשר הנאצי ומספר 359 שמציינים את בדיקת הכשירות של האקדח בטרם יצא מהמפעל בדרכו לחזית.

כמו נשקים הסטוריים אחרים בכל פעם שני מחזיק בו לא ניתן אלא לתהות מה ההיסטוריה של האקדח הזה. האם נלקח מקצין גרמני באחד מקרבות ההשהיה לאורך הנסיגרה הארוכה מערבה? מה עלה בגורל הבעלים המקורי? לעולם לא נדע.

האקדח עצמו מאד נוח ליירי, ומאד מדוייק. תפעול פשוט, ומעט מאד רתע – תענוג של אקדח לירות בו. מנגנון הנצרה מעניין וכולל הפלת פטיש בדומה לאקדחים מודרניים. שני גורמים שקצת הפריעו לי בירי היו תפס המחסנית שנמצא בתחתית הקת לא מאפשר החלפת מחסנית מהירה. זה אולי לא הייתה בעייה אלמלא המחסנית לא הייתה בעלת קיבולת כה קטנה – 8 כדורים בלבד. תפס המחסנית מפתיע במיוחד בהשוואה לאקדח ה FN שהוא בן גילו.

כך או כך – תענוג אמיתי לירות בו, ולחשוב כמה היסטוריה יש בנשק הזה.

כמו נשקים הסטוריים אחרים בכל פעם שני מחזיק בו לא ניתן אלא לתהות מה ההיסטוריה של האקדח הזה. האם נלקח מקצין גרמני באחד מקרבות ההשהיה לאורך הנסיגרה הארוכה מערבה? מה עלה בגורל הבעלים המקורי? לעולם לא נדע.

תשאל את עצמך גם מי היה מעורב בייצור שלו. יש לי הרגשה שכמה "סבים" שלנו היו בעסק, ולא כל-כך מרצונם החופשי... אולי כדאי שוולטר או FN ישלמו להם פנסיה.

לא נותר אלא לשבת ולקנא בשקט....
מסוג ההודעות שאני יודע שמצד אחד ני חייב לקרא אך מאידך הן יגרמו לי רק להתעצבן.....

לבני.

שוורצלוזה קופלט לתצוגה (לא בטוח לגבי הפקק הרזרבי) עולה כ-$1400
מקלע מקסים לתצוגה יעלה קצת יותר - סביבות $2500.
כמובן שדגמים יורים יעלו הרבה הרבה יותר - סביבות 50 אלף דולר.
הם גם דורשים רשיון אחזקה מיוחד.

ההיצע בתחום זה הוא עצום ומוגבל רק בגודל התקציב, אך לצערי - לא במקומותינו, ולכן תגובתי הנ"ל.
וכדי לשים עוד קצת מלח על הפצעים, למי שלא ראה קטלוג כזה מימיו - הרי משהו על קצה המזלג (בשביל כל הקטלוג צריך מלגזה).

אם כן, כיצד הנשק יורה; ואם לא אז מה זה?

כן, החלק העגול הוא מחסנית, שבה הכדורים מסודרים במעגל, כאשר הכרכוב בשולי המחסנית והקליע מצביע למרכז. במרכז המחסנית ניתן לראות חור עגול, וזה מתלבש על הבליטה הגלילית שאתה יכול לראות בצידו העליון של גוף המקלע, כך שהמחסנית מונחת כמו צלחת על גבי המקלע. אם נשאר משהו לא ברור, אשמח להעלות שרטוט מפורט של הכלי.

האם אתה יכול להשיג גם ויקרס כולל מערכת קרור מים ובאיזה מחיר ?

פשוט מדהים כמה הסטוריה עצורה בכלי קטן כלכך...מעניין על כמה חיים הוא "השפיע" בעברו הזקנצ'יק הזה...שיותר מבוגר מרובנו.

נשמח אם תשתף אותנו בעוד פריטים מהאוסף שלך...