|
חשיפה קצת ישנה אך אקטואלית מתמיד. פרס, אולמרט, דליה איציק ומשפ' מסר
תיק איציק
אתר הצופה
16/09/2006
חשיפה
דליה איציק מקורבת לראש הממשלה אולמרט, שמקורב לעו"ד אורי מסר, שנשוי לעו"ד דוידה לחמן-מסר, שעובדת במשרד היועץ המשפטי לממשלה וממונה על חקירת תיקים רגישים. כל החבורה הזו נפגשה כאשר עו"ד לחמן-מסר הוציאה לאחרונה את איציק נקיה מפרשיית שימוש לא תקין, לכאורה, בחקיקה, בעת שאיציק כיהנה כשרת התקשורת * נשמע מבלבל? בעמותת אומ"ץ, ששלחה מכתב תלונה למבקר המדינה בעניין, מסבירים שזה בעיקר מסריח
לפני כשבועיים לערך, קיבלה יו"ר הכנסת וחברת מפלגת "קדימה", דליה איציק, בשורות טובות מהיועץ המשפטי לממשלה. מתברר כי בדיקת היועץ המשפטי, שבדק עבירות לכאורה שעשתה איציק בעת כהונתה כשרת התקשורת, נמצאו לא נכונות ובשל כך, נסגר נגדה תיק הבדיקה שפתח היועץ.
איציק, מן הסתם נשמה לרווחה. במסגרת תפקידה כיו"ר הכנסת, היא מופקדת על תקינות החקיקה במשכן, ובוודאי שבתפקיד כזה, עננה פלילית אינה טובה לעסקים. בנוסף, בימים בהם נשיא המדינה חשוד בעבירות חמורות ויו"ר הכנסת משמשת בעת "נבצרותו הזמנית" כמחליפתו, ודאי שכדאי להסתכל ליו"רית המכהנת בלבן של העיניים ולראות שם רק יושר, תמימות דרך ואהבת אדם.
החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה לסגור את תיק הבדיקה נגד איציק נשענה על חוות דעתה של עו"ד דוידה לחמן-מסר, מהבכירות שבמשרד היועץ המשפטי לממשלה ובמקרה גם אשתו של עו"ד אודי מסר, משהוא קורבו ושותפו של ראש הממשלה אהוד אולמרט, שהוא גם מקורבה של איציק. נשמע מבלבל? לא בהכרח. עו"ד דוידה לחמן-מסר טוענת כי אין כל קשר בין קשרי בעלה עם ראש הממשלה לבין העובדה שתיק חקירה נגד אחת מהמקורבות אליו נסגר בשקט בשקט. במשרד היועץ המשפטי לממשלה מסבירים בעניין כי עו"ד לחמן-מסר יכולה להפריד בין חייה הפרטיים וענייניה המקצועיים. איך בדיוק עושים את זה? לא ברור.
"הוראת שעה" בעייתית
תחילתה של הפרשה בימי כהונתה של איציק כשרת התקשורת. באותם ימים, היתה איציק מהמקורבות לח"כ שמעון פרס ואף ניהלה את מטה הבחירות שלו לפריימריז בעבודה. בין השאר, פנה אז למטה הבחירות של פרס המיליארדר חיים סבן והציע את תרומתו הנדיבה, בסך 100 אלף דולר. אנשי המטה קיבלו בשמחה את התרומה.
עברו מספר חודשים וסבן החל לגלות עניין בעסקים בישראל. הוא השקיע כספים בזכיינית ערוץ שתיים, "קשת", ואף השקיע ממון רב בחברת בזק.
על-פי החשד, כאשר ביקש סבן להתפתח אך לא יכול היה לעשות זאת בשל החוק הנוהג במדינת ישראל, הוא נעזר בשרת התקשורת, איציק, שהעבירה למענו "הוראת שעה" שמטרתה היתה אחת – לאפשר לסבן להמשיך ולהחזיק ב-27.8% ממניות חברת "קשת" שהיו בבעלותו אף לאחר שזכה במכרז "בזק" וקיבל לידיו את חברת הטלפונים. ללא התקנה, היה נאלץ סבן להיפרד ממניות "קשת" מכיוון שעל פי חוק בזק אסור היה לו להחזיק בכמות כה גדולה של מניות ועליו היה לצמצמן ל-5% בלבד.
עם רכישת חברת בזק קיבל חיים סבן לידיו 50% ממניות חברת הלווין 'יס' ויחד עם 27.8% ממניות חברת 'קשת' של הערוץ השני הוא הפך לגורם בעל עוצמה אדירה בעולם התקשורת הישראלי.
יש לציין כי לפני שהעבירה איציק את הוראת השעה, היא ניסתה לשנות את חוק בזק לטובת סבן אך הניסיון הזה לא עבר את הביקורת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עורכת הדין דוידה לחמן-מסר, אשר הציעה במקום שינוי החוק לתקן את הוראת השעה. עו"ד לחמן-מסר, מצידה, טענה בזמנו שאין חשש בהפקדת עוצמה תקשורתית שכזו בידי אדם אחד וכי ניתן יהיה לבדוק את ההשלכות של ריכוז העוצמה כשיפוג תוקפה של הוראת השעה.
השנים עברו. סבן עדיין נחשב ככוח מוביל בתקשורת הישראלית ואילו איציק הצטרפה ל"קדימה" והתקרבה מאוד לראש הממשלה אולמרט. כחלק מהקירבה בין אולמרט ואיציק, אף מינה אותה אולמרט לתפקיד הבכיר בו חשקה – יו"ר הכנסת האישה הראשונה, וקירב אותה אליו במו"מ הקואליציוניים שהוא מקיים עם מפלגות הבית. איציק משמשת עד היום גורם בכיר במגעים ליצירת קואליציה רחבה ואפילו ממשלת אחדות לאומית.
ערב בחירתה של איציק לכהונת יו"ר הכנסת, שלחה עו"ד סמדר בן-נתן, היועצת המשפטית של איגוד הבמאים ואיגוד התסריטאים, מכתב ליועץ המשפטי לממשלה ובו ביקשה מהיועץ לחקור את מעשיה של איציק ולברר האם בכך שנתנה הוראת שעה מקילה לסבן ואיפשרה לו להפוך לגורם חזק ומשמעותי בשוק התקשורת הישראלי, היא לא פעלה בניגוד אינטרסים מול האיש שמשמש בעת הצורך גם כתורם נדיב. בן-נתן הסבירה כי הבדיקה חשובה במיוחד בזמן הזה, בו נבחרת איציק לעמוד בראש הגוף הממונה על תקינות החקיקה של כנסת ישראל. לפני מספר שבועות שלחה גם עמותת אומ"ץ מכתב תלונה באותו נושא. המבקר פתח בחקירה. התיק הועבר לעו"ד דוידה לחמן-מסר.
דוקטרינת ניגוד עניינים
"ההחלטה לאפשר לקבוצת סבן להמשיך ולהחזיק בחברת קשת, בד בבד עם שליטה בבזק השולטת ביס, התגבשה בשיתוף הדרגים המקצועיים במשרד התקשורת, והיתה על דעתה המקצועית של גב' לחמן-מסר האחראית על הטיפול בנושאים אלה במשרד המשפטים. עמדה מקצועית זו גובשה בהתאם להסדר החקיקתי הקיים בעניין זה בחוק הרשות השניה. נוכח האמור, לא מצא היועץ המשפטי לממשלה מקום לפתיחה בחקירה פלילית נגד יו"ר הכנסת דליה איציק", נכתב בהודעתו של היועץ המשפטי מזוז, בהודעה שיצאה בעניינה של איציק לפני כשבועיים, כאמור.
פיסת המידע שלא הובאה לידיעת הציבור יחד עם הודעת היועץ המשפטי לממשלה, היא שהמשנה ליועץ המשפטי, עו"ד דוידה לחמן מסר היא רעייתו של עו"ד אורי מסר, מקורבו ושותפו לשעבר של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, יו"ר מפלגת קדימה. כמו כן, לא צוין כי חוות דעת זו ניתנה בטרם נעשתה דליה איציק, שנחשדה בשימוש לא תקין בחקיקה, ליו"ר הכנסת הממונה מתוקף תפקידה על שמירת הליך החקיקה התקין.
על מהות הקירבה בין ראש הממשלה אולמרט לבין עו"ד אורי מסר ניתן ללמוד מתחקיר שפורסם לאחרונה בעיתון "הארץ". בין היתר, הועלו בתחקיר ההוא חשדות לכאורה לפיהם ראש הממשלה אולמרט, בתקופת כהונתו כשר התמ"ת, היה מעורב לכאורה בקידום ענייניהם של יזמים אשר נמנו על לקוחותיו של עו"ד אורי מסר, פרקליטו האישי ומי שעמד בעבר בהתנדבות בראש עמותה שהריצה את אולמרט לראשות עיריית ירושלים, ואף קידם עבורם הטבות בשווי מיליוני ש"ח.
בכל המקרים שהוזכרו בתחקיר, ישב ראש הממשלה אולמרט בישיבות משותפות עם אותם יזמים שיוצגו על ידי עו"ד מסר ועם אנשי משרד התמ"ת, מבלי שפסל עצמו מלדון בבקשת המקדמות את האינטרסים הכלכליים של ידידו-פרקליטו מנימוקי ניגוד עניינים. הוא אף לא טרח לדווח על עובדת ההיכרות שלו עם עו"ד מסר למבקר המדינה או ליועץ המשפטי לממשלה, כפי שנדרש על-פי כללי ועדת אשר למניעת ניגודי עניינים של שרים וסגני שרים.
אותה טענת ניגוד עניינים קיימת לכאורה גם כאשר מדובר במשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד לחמן-מסר, כאשר היא מטפלת בתיק של חברה בכירה במפלגתו של ראש הממשלה. זאת בשל העובדה שלהחלטותיה ביחס לחשדות כלפי דליה איציק יש השלכות פוליטיות וציבוריות מיידיות על מצבו של ראש הממשלה, וממילא גם על מצב בעלה המעורב, על פי תחקיר "הארץ", באחת מן הפרשיות בהן הסתבך ראש הממשלה.
טענות בדבר ניגוד עניינים של עו"ד דוידה לחמן-מסר, אשר טיפלה כמשנה ליועץ המשפטי בתיקים בהם היה מעורב בעלה, כבר נשמעו בעבר. לפני שנתיים פורסם כי עו"ד אורי מסר הועסק כיועץ משפטי של חברת פלאפון, שהיתה תחת השפעתה על רעייתו מתוקף תפקידה כאחראית על התחום הכלכלי בלשכת היועץ המשפטי לממשלה, תפקיד שגרר אחריו טיפול בהיבטים רבים של תחום התקשורת בכלל ובשורה של נושאים הנוגעים בחברת בזק, בעלת השליטה בחברת פלאפון, בפרט. עובדה מעניינת היא ששר התקשורת באותה תקופה היה לא אחר מאשר ידידו של מסר, אהוד אולמרט.
היועץ המשפטי נדרש לסוגיית מסר והשפעת קשריה האישיים על החלטותיה המקצועיות. בתשובה לשאלה האם אין בטיפול של עו"ד לחמן-מסר בתיק של יו"ר הכנסת דליה איציק מקום לחשש של ניגוד עניינים, השיב היועץ המשפטי לממשלה כי "עו"ד דידי לחמן-מסר ובן זוגה מקיימים הפרדה מקצועית מוחלטת בין עיסוקיהם מזה שנים רבות. הפרדה מוחלטת זו מאפשרת לעו"ד לחמן-מסר לבצע במשך השנים את עבודתה המקצועית ללא משוא פנים, ללא כל קשר וללא כל התחשבות בעבודתו של בן זוגה בלקוחותיו או בחבריו".
האם תשובה זו של היועץ המשפטי לממשלה מקובלת גם במקומות אחרים בשירות המדינה? האם בכל משרד של שירות המדינה נמסר עניין זה של ההפרדה המוחלטת, לליבו של האדם עצמו? לא כך סבר נשיא בית המשפט העליון הפורש, אהרון ברק, בקובעו את הלכת ניגוד עניינים המכונה בעגה המשפטית "דוקטורינת ניגוד עניינים".
הלכה זו, הנחשבת לפסק הדין המשמעותי הראשון מבין פסקיו המרובים של השופט ברק, נקבעה לראשונה בעתירת סיעת הליכוד בפתח-תקווה נגד מועצת העיר פתח-תקווה בשנת 79'. ברק כתב אז כי "על-פי כללי הצדק הטבעי, אסור לו לעובד הציבור להימצא במצב בו קיימת אפשרות ממשית של משוא פנים או דעה משוחדת". עוד נאמר כי "על-פי כללי האמון, בידי עובד הציבור הופקד כוח וניתנה לו סמכות. השימוש בכוח זה והפעלתה של סמכות זו לא באים לשרת את ענייניו של עובד הציבור אלא את האינטרסים שהכוח והסמכות באו להגשימם".
הלכה זו מלווה במשך השנים את כל העיסוק במשוא פנים וניגוד עניינים בשירות הציבורי ולאחרונה נעשה בה שימוש בפרשת צחי הנגבי, שמואשם במינויים פוליטיים. נאמר שם כי ביטולו של ניגוד עניינים "חייב שייעשה על דרך הפרדה בין הדבקים ויצירת בידוד".
בתקשי"ר, קובץ ההנחיות המחייב את העובדים בשירות המדינה, נכתב בפירוש כי "עובד הקשור במישרין או בעקיפין במסגרת תפקידיו אחריותו וסמכויותיו, בפעולה או בעסקה של המדינה ויש או עלול להיות לו עניין אישי בביצועה או שעלולה לצמוח לו, לקרובו, לשותפו או לידידו תועלת אישית מכך – יודיע על כך מיד לממונה עליו ולא ייתן ידו לקיומה או אי קיומה של הפעולה או של העיסקה, בכל דרך שהיא, אלא לאחר קבלת אישור הממונה עליו".
"איציק הפעילה לחץ"
יו"ר עמותת אומ"ץ, אריה אבנרי, שהגיש את התלונה האחרונה נגד איציק לפני מספר שבועות, אומר כי פרשת דליה איציק לא נגמרה מבחינתו עם הודעת היועץ המשפטי לממשלה. לטענתו, איציק הפעילה לחץ על עו"ד לחמן-מסר בדרישה להוציא אותה נקיה מן הפרשה. "היא נהגה כאן בדרך שנראית כוחנית", אמר אבנרי. "כמי שלאכאורה פחדה מחקירה או ממחסומים בדרך ללשכת נשיא המדינה. הדבר נראה כלחץ על עו"ד לחמן-מסר".
אבנרי אף העלה מספר תהיות בנוגע לחוות הדעת עליה הסתמך היועץ המשפטי מזוז, כשדחה את תלונת עמותת אומ"ץ. "איך זה ייתכן שיועץ משפטי מפרסם דו"ח שבוע אחרי שהוגשה תלונה? אף פעם בדיקה של מזוז לא לוקחת שבוע ימים, אבל הפעם, משום מה, זה כן קרה". עוד הוסיף כי על-פי תגובת היועץ המשפטי, השתמש מזוז בחוות דעת ישנה בהחלטתו שלא לפתוח בחקירה וזה מוסיף בעיניו על החשדות שיש לו בדבר תקינות החקירה. "משהו פה מסריח לי", אמר.
מלשכת יו"ר הכנסת, דליה איציק, נמסר בתגובה להאשמותיו של אבנרי: "היות שאנו שוקלים את צעדינו המשפטיים כנגד מר אבנרי בעקבות ההאשמות המופרכות שהשמיע, ואשר הוכח מעל לכל ספק כי אין בהן ממש עם הודעתו של היועץ המשפטי לממשלה, לא נתייחס מעבר לכך".
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי "סוגיית המשך האחזקות של קבוצת סבן בקשת ובלוויין טופלה באופן מקצועי גרידא. בניגוד לנטען, הנושא שב ונבחן, תוך קבלת התייחסות מפורטת של היועצת המשפטית למשרד התקשורת, ובשיתוף עם הדרגים המקצועיים במשרד התקשורת. העמדה המקצועית שגובשה הינה בהתאם להסדר החקיקתי הקיים בעניין זה בחוק הרשות השניה ללרדיו וטלוויזיה, התש"ן – 12990.
באשר לטענות בדבר איומים לכאורה מצד יו"ר הכנסת דליה איציק, הרי שמדובר בטענות משוללות כל יסוד. יובהר, כי לא היו איומים או או מה שיכול להשתמע כאיומים מצד יו"ר הכנסת איציק כלפי עו"ד דידי לחמן-מסר. הנושא, כאמור, טופל באופן מקצועי ונטול פניות, בשיתוף כל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים. בעקבות פנייתה של עמותת אומ"ץ, בנידון, ביקש היועץ המשפטי לממשלה, כמקובל, את התייחסות עו"ד מסר שטיפלה בעניין בשעתו. לאחר קבלת התייחסות עדכנית (ולא ישנה, כנטען) מטעם גב' מסר ומטעם היועצת המשפטית למשרד התקשורת, ובבחינת הדברים, לא נמצא מקום להורות על חקירה פלילית, כפי שהוסבר במכתבנו. לסיכום: לרמיזות העולות מהכתבה אין שחר ולא היו דברים מעולם".
מלשכת היועץ המשפטי לממשלה, שם התבקשה עו"ד לחמן-מסר להסביר איך היא מצליחה להפריד בצורה כל-כך מוחלטת בין ענייניה הפרטיים והמקצועיים, לא נמסרה כל תגובה עד שעת סגירת הגיליון.
ממשרד מבקר המדינה נמסר "אין תגובה".
_____________________________________
looopy
נערך לאחרונה ע"י looopy בתאריך 06-05-2008 בשעה 01:36.
|
ראשי
צ'אט
06-05-2008, 01:32
- נצל"ש-שלא להקפיץ אשכול אחר.
) בתור חבילת שי.
- א'
מצב כלאיים
