
06-05-2008, 22:10
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 24.06.02
הודעות: 80,133
|
|
|
ליום הזכרון
מתחת לגוש האבן שעליו חרוט שמך אתה שוכב בשלווה
כן, אתה שרק לפני כמה חודשים סיימת תיכון וכמו כולם רצית קרבי
רק שלהבדיל מכולם ידענו שתגיע להיות קרבי כי תמיד עמדת על שלך
החל מהציון במתמטיקה שלא שיקף את הידע שלך ודרשת (וקיבלת) ציון גבוה יותר
אחר כך זה המשיך עם חגית שלא יכלה לסרב לך
איזה זוג נהדר הייתם
ואז הגיע הגיוס
רובאי 7, אימונים ומבצעים
שישבנו כל החבר'ה בפאב ההוא איתך מי האמין שזאת תהיה הפעם הראשונה והאחרונה שנראה אותך איתנו?
אמרת לנו בצחוק שנחמד לשתות בירה אחרי שגרת החול והאבק שאכלת מידי יום
אמרת לנו שיותר מפחיד אותך לשכוח את תאריך יום ההולדת של חגית מאשר השירות שלך
תמיד היית שליו. גם עכשיו מתחת לאבן וגם אז במארב. היית שליו אך דרוך
שם במארב שגדע לך את החלומות, התקוות והאהבות נותרת שליו
לא זעקת שכואב עד שנעצמו עיניך ונדם לבך
ועכשיו בשכונה שמך רשום במרכז מודעה המוקפת שחור
אתה היית רוצה שנמשיך לחייך ולצחוק אך זה לא אפשרי שאינך איתנו
תהא נשמתך צרורה בצרור החיים חבר
כי במותך ציווית לנו את החיים
לזכרם של חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה 
הערה: הסיפור בהקשר שלי דמיוני אך אני בטוח שיש רבים שבשבילם זה לא עוד סתם סיפור אלא מציאות מרה וכואבת של אובדן חברים ולהם נאחל שלא ידעו צער
_____________________________________
|