
15-05-2008, 15:57
|
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
|
אומרים שתנינים לא באמת מזילים דמעות, כמו שבת יענה לא טומנת ראשה בחול...
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי .ישראלה היפהפיה שמתחילה ב "ובת"א מצא התנין הפלשתיני מקום וסיבה לדמוע:"
ולכן ברוח ימים אלה מוטב לעדכן את המונחים:
"דמעות של פלצטיני" - ביטוי המסמל דמעות מזוייפות, או דמעות של ציניות
"טומן ראשו בחול כמו ישראלי" - ביטוי המייצג נסיון מעורר רחמים לברוח מהמציאות ע"י התעלמות מקיומה.
ואגב האוניברסיטה שבל אביב: מעניין להביט בתמונות: המפגינים עם הסחבות המשובצות: נראים יהודים. המתפרעים האלימים עם הכוונות הטובות: נראים ערבים. הנה לכם דו קיום! כל צד עושה את מה שנובע מתרבותו: היהודים מיללים סיסמאות והערבים ממשים באגרופים.
לשימחתי היה לי חלק קטן בשיכנוע אנשי מפתח בקהילות ארה"ב לצמצם העברות הכספים שלהם לחממת השנאה בכמה פקולטות בישראל. לקח זמן רב, אבל לבסוף נוצרו הגלים המתאימים והתרומות צומצמו פלאים. חממת הרפש האינטלקטואלי הידועה בשם "בניין מכסיקו" כבר בקושי נושמת את נשימותיה האחרונות. שום דבר אקדמי ממילא לא עשו שם, ובשביל לגדל פוזות של ריאקציה מהפכנית שילכו לחפש מקום אחר. גם במדעי הדשא (מקום בו צמחו עשבים שוטים כמו שלמה זנד - האיש, התואר הלא נכון, והמחקר הכי לא מחקרי מאז שאילן פפה הכתיר את המופתי הנאצי כגדול המנהיגים שצמחו בארץ הזאת...) צומצמו הזרמות התרומות.
מסתבר כי עד כמה שזה נשמע מוזר, לא ממש מספרים בטמפלים במיאמי או ניו ג'רסי מה בדיוק צומח בחממות הללו. התורמים הנכבדים משוכנעים שהם שמים ממיטב כספם על מוסדות מפוארים המביאים הארה של שוויון והשכלה, ממיטב המסורת האקדמית היהודית, לתושבי הארץ שוחרי האוב.
גם בביקור של הפדרציה היהודית של סן פרנסיסקו בארץ, ביום העצמאות האחרון, השתנו הרוחות לאחר שאנשים טובים דאגו להציג את התמונה הנכונה, והורידו המסיכה מעל פני הנוכלים המנתבים אליהם כספי תרומות בהצגת מצג שווא של "אנחנו מקדמים שלום אמת ושיוויון". היו לי דקות של עונג לראות כיצד מתפכחים יהודים טובים לאחר שמגלים שאין שום קשר בין נווה שלום ובין מה שעשו יהודים בתקופת מרטין לותר קינג, ואין שום קשר בין שלל ארגוני "שלןם ושוויון" ובין מה שהם מספרים על עצמם בהרצאות בסנטה ברברה.
חבל רק שמעטים באמת משקיעים מזמנם להלחם בארגונים הסרטניים הללו: בסה"כ יש לפגוע בהם היכן שהם רגישים יותר מכל: בכיס.
_____________________________________
.
|