קיבלתי את זה במייל.
אני אעתיק ואדביק - (רק אצנזר שמות וכתובות )
ואציין שאני לא תומכת ברעיונות האלו של השמאל קיצוני -
רק מעלה כאן כדוגמא למה שמסתובב ברשת...



"לא יודעת אם שמתן לב - ביום ו' האחרון לא הופיעה הכתבה הרגילה של גידעון לוי: "אזור הדמדומים".
אני אשאל אותו....................
סילביה..."


"לידיעתכם קוראי הארץ!!!
------------------------------
חברות וחברים

מזה זמן מתבררת מידת השינוי העובר על עיתון "הארץ", שינוי לרעה במובנים רבים.
לפני שבוע נתבשרתי כי מירון רפופורט פוטר. כרגע מכנים זאת ברכילות הברנז'אית
"עזב את מקום עבודתו". כשזה מצטרף להרחקתה של עמירה הס לשנת שבתון ללא תשלום
(ולא ברור מה יבוא אח"כ), האבידה הופכת לקשה במיוחד


שני העיתונאים הללו הפכו את "הארץ" לעיתון ליברלי רדיקלי (ולו רק לעתים). אף
כלי תקשורת ישראלי אינו יכול להתהדר בכתבת החיה בלב האוכלוסיה הפלשתינית
ומדווחת מתוך היכרות כה קרובה של המציאות הפלסטינית. את הישגיו של מירון
רפופורט קשה למנות: הכתבה המקיפה הראשונה על גדר ההפרדה, אוסף כתבות תחקיר על
הפנים הרבות והמכוערות של הכיבוש הישראלי בעשור האחרון: גזל הזיתים, גזל
האדמות, השתלטות הלא-חוקית על אדמות פלסטיניות בירושלים, ההשתלטות של עמותת
אלעד על רשות העתיקות. ומצד שני, גילויים על השימוש שעושה ישראל בטילי מצרר,
שחיתות במועצות מקומיות, אפליה חברתית ולאומית, ועוד ועוד


כל פעיל שמאל רדיקלי חב חוב חשוב לכל אחד משני העיתונאים הללו, שעקבו אחר
הפעילות שלנו, ודווחו עליה


מדובר בשני עיתונאים מרובי הכרה ופרסים. העזבתם אינה יכולה להצביע אלא על
שינוי מדיניות. באמת הם כותבים על דברים לא נעימים בכלל. ללא ספק הצמיחה
הכלכלית היא ידיעה מרנינה יותר. ונראה שהגיע הזמן גם לעשות מעשה. אני עומדת
לבטל את המנוי שלי מחר. מובן שחרם כלכלי ונטישת המנויים מצד אנשי השמאל לא
ימוטטו את העיתון. אבל הם גם לא יתקבלו בשמחה. וגם זה סוג של מחאה. ואולי גם
צריך לחשוב על דרכים נוספות למחות על כך. נראה לי חשוב שכל מי שעומד אכן
לעזוב את המנוי ל"הארץ" צריך ליידע את המערכת על הסיבה להחלטה זו - מכתב או
טלפון. ורצוי מכתב ..."

ידעתי שרולניק יכניס להארץ רוח חדשה.

אני זוכר שפעם (בימי האינטיפדה השנייה) האתר האנגלי של הארץ היה המקור הבלעדי לחדשות מישראל באנגלית וכל אחד בארה"ב שעניין לו מה קורה בארץ (וכאשר התחילו להתפוצץ כאן אוטובוסים כל יום-יומיים היו הרבה כאלה) לא היה לו ברירה אלא לקרוא את הארץ. בגלל זה להרבה אנשים טובים בחו"ל התגבשה הדעה שהישראלים הם כולם שונאי עצמם עם נטיות אובדניות (שזה נכון כמובן לגבי העורכים של הארץ ורוב קוראי העיתון, אבל הם בכל זאת מייצגים חלק קטן מהעם).

לכן שמחתי כאשר סוף סוף יינט פתח אתר באנגלית, למרות שגם את ידיעות אחרונות אני לא ממש סובל.

The release of convicted terrorists before they have served their full sentences seems like an easy and tempting way of defusing blackmailed situations in which innocent people may lose their lives, but its utility is momentary at best. Prisoner releases only embolden terrorists by giving them the feeling that even if they are caught, their punishment will be brief. Worse, by leading terrorists to think such demands are likely to be met, they encourage precisely the terrorist blackmail they are supposed to defuse.

1995 ,Binyamin Netanyahu, Fighting Terrorism

אומר הכל... קומץ יהודונים טרוצקיסטים שאוכלים מהפכות לארוחת בוקר.

.

אני לא אוהבת את המילה יהודונים,
אבל לא רק לארוחת בוקר הם אוכלים את העניינים האלו.
לפי השעות שהמיילים מגיעים - נראה לי שלחלק מהם לפחות - אין חיים...
ורוב המיילים זה - העתק הדבק - בעיקר מעתון הארץ ועוד כמה מקורות דומים.
אם אני ארצה - אני יכולה למצוא את הכתבות לבד -
לא צריכה שמשהו ילעס לי את זה...
אני לא רוצה להכנס להשמצות אישיות - רק אוסיף שאני לא מקנאה בחיים שלהם...
אז אני פשוט לא מגיבה - שיתבוססו להם עם החומר הזה .

אבל מזה כמה שנים שאי אפשר להתעלם מן העובדה שצומחת כאן ריאקציונריות (הזויה) "מהפכנית" של כל מיני זרמים, שאני מייחס לעוצמה שלה שורשים במסורת יהודית מפוארת של משרתי שטן מסוגו של טרוצקי. מהאנרכיסטים, "גוש" ועד לקשת המיזרחית... רנסנס של ברברנים שהמדיה המודרנית הפכה עבורם למעיין נעורים (בעיקר שמשום שמאז שנות ה-40 רבים בעולם מאסו בברברנים).

אי אפשר להכליל אספסוף כמו אינטלקטואלי כזה בתחומי קו המוצרים של "חופש הביטוי" ובכלל: אותם אנשים שבמקום לחיות, עסוקים בלחשוב איך לחיות (מזל שהמוות פותר אותם מייסורי גהינום שהם עוברים על האדמה המקוללת הזאת! כל ברברן כזה נושא על גבו ייסורים של עשרה דורות) מהווים סיכון של ממש למדינה מן הסוג של ישראל.

לו היו אלה זרמים שיש ביכולתם להקים משהו על "חורבותי", ואפילו משהו שהוא בעיני מגונה, אבל "עובד" - אז הייתי מקבל את זכות הקיום לדרכם ומתרכז במאבק מסודר למניעת יישומה. אבל מכיוון שמדובר על משיחיסטים שרוצים לגזור על כולם, כולל כולם (כולל גם עצמם) חורבן והתדרדרות למצב גרוע מכל בחינה, הרי שאין עוד מקום לנימוס ו"פאסון".

.

ציטוט:

רנסנס של ברברנים שהמדיה המודרנית הפכה עבורם למעיין נעורים

זה נכון - מעיין הנעורים - יושבים מול המחשב ומרגישים שעושים .


וגם עם זה אני מאוד מסכימה:

ציטוט:

ובכלל: אותם אנשים שבמקום לחיות, עסוקים בלחשוב איך לחיות (מזל שהמוות פותר אותם מייסורי גהינום שהם עוברים על האדמה המקוללת הזאת! כל ברברן כזה נושא על גבו ייסורים של עשרה דורות)

ובגלל זה אני בד"כ לא עונה להם - אלה אם יש לי איזו שטות לצרף.
והנה דוגמה למייל - וזו היתה אמורה להיות מכה מתחת לחגורה - והוא לא הבין...
הנה צילום מסך של מייל תגובה לכתבה בגנות הקאנצלרית-
בפורום אחר היתה תמונה שלה בדרך לאופרה במחשוף נדיב -
ציטוט ממנו ואני כתבתי בהדגשה בצהוב... והתמונה נפתחת לגודל מרשים...



והתגובה שלו -

מאותו סוג של אלה שבאמת חושבים שהחרבת העולם תקרב את כולנו לגן עדן. זה הופך אותם למסוכנים הרבה יותר מאבותיהם האידאולוגים (אנשי קצה הסקאלה של הפאשיזם והקומוניזם) שבסופו של דבר רצו להשיג דברים ברי השגה כאן, על הכדור הזה. משיחיסט כזה מדבר מעל גובה הראשים של כולנו - הוא לא סופר אותנו בכלל: אנחנו ניצבים בהצגה גדולה שהוא מתכנן. המחשבה על הכאבה לקבוצות שלמות המוגדרות, בגזענות איומה בסגנון האלף השלישי, על סמך השקפת העולם (לכאורה) שלהם, מביאה אותם לסף של אורגזמה מינית מלאה (למי ששואל את עצמו מדוע כל הפעולו של ה"אנרכיסטים למען משהו" או "תעאיוש" נראים כמו מסיבות חשק על סף התפוצצות) ורצוי כמובן שאותם זרמים יהיו לא אידאולוגיים (=אנשים שחיים את חייהם) משום שרק אז ניתן להשחיר את פניהם והתנשא עליהם. אויביי המהפכה הם תמיד, בסופו של דבר, האנשים הרגילים "הממוצעים" והם אלה שמיועדים לשלם את המחיר: הם היחידים הרי שמצליחים להכות כל אידאולוגיה הזויה פשוט בעצם זה שהם חיים את חייהם.

בכדי לפגוע ברוב ה"רגיל" אי אפשר לירות במכוון, צריך לירות לכל הכיוונים ולפגוע בכמה שיותר. זו הסיבה לשפע העצום של כנופיות שמאכלסות את שולי השמאל: על כל קיצוני, שתי כנופיות. לכל כנופיה לפחות אתר אינטרנט אחד, ב-8 שפות (שזה למעשה שלושה אתרים כי הגירסא העברית, הערבית ובשאר השפות אינן זהות) ובו קישורים ל150 אתרי כנופיות אחרות (ואף לא אחד לאתר שנמצא מילימטר ימינה למה שמוגדר ,קיצוני שבקיצוניים). אם תאספי את מגוון הכנופיות תגלי שהן למעשה הכריזו מלחמה על כמה מה שמייצג האדם הרגיל: זה שמימיו לא גירש לא יהודי ולא ערבי, וגם לא רצה.

אני לא מוכן לתת שום מילימטר של מחיה אידאולוגית לכנופיות כאלה - אין לי גב מוצק דיו כדי לראות אותם מסתובבים חופשי בשמורה הקטנה שלנו בלי להתעורר פתאום (אפילו אחרי תנומה קצרה) ולגלות שהם עשו פוטש.

שלום עכשיו חונקים את המתיישבים ביהודה ושומרון
גושלום חונקים את המתישבים שגרים באופן כללי בשטחים בהם גרים לא יהודים
הקשת המזרחית חונקים כל יישוב שאינו "מזרחי טהור"
האנרכיסטים פועלים למען כל מה שבא להם (והעובדה שהחברה מקבלת בשיוויון נפש כנופיה בזויה המכנה עצמה בגאון "אנרכיסטים" כבר מעידה על התדרדרות מוסרית)
"זכרות", כמובן, יעסקו בצד האופרטיבי של "היום שאחרי"
תעאיוש עוסקים במתן הכשר פורמאלי ליהודים מהנ"ל לפעול למען הערבים משום שהיא מציגה להם ערביי מחמד (שבעצמם משחקים את התפקיד טוב) שהם ריאקצינריים אנטי ישראלים ובו זמנית נראים כמו ומתנהגים כמו בן מערב נאור
"מוסאווה" ו"עאדאללה" הם כבר ארגונים פוליטיים לא ישראלים שלהם שלוחה יהודית שרק היא כנופיה.

לכל הנ"ל עוד עשרות רבות של אחרים ואחיות. למי שלא יודע יש אפילו לפחות ארגון אחד שהוא "ארגון תמיכה לארגונים קיצוניים"!!! (לא זוכר את שמו). היו כמה פעמים שבהם ביליתי שעות בקריאת פורומים (פעילים) נישתיים של ארגונים כנ"ל - פורומים של "מזרחים שמאלנים" או של טרוצקיסטים שרופים. אני חייב לציין שלמרות שבאתי לשם ללמוד משהו, מצאתי את עצמי מביט לצדדים במבוכה יותר מפעם אחת. לרגע שכחתי כמה הם מסוכנים ופשוט ריחמתי על כולנו: אבוי לבושה אם ישנם לא יהודים קוראי עברית שנכנסים לשם... תפיסות העולם פשטניות ואפילו הטיבול המוגזם בפלפלנות וציטוטיזציה לא מסתירים זאת. בכל המקומות תחושה עזה מאוד שסביבך בעיקר אנשים שהם פליטי החברה שמצאו מקומם בשוליים, ולא ההיפך. תפישת העולם חוזרת על עצמה אצל כל זרמי הכנופיות: יש קבוצה גדולה, זדונית ומסוכנת שהיא "האחרים" - הם מובדלים מ"איצנו" בכמה וכמה מאפיינים. כל מי שאינו חושב כמונו, אבל גם אינו רישמית נמנה על "האחרים", הוא למעשה אחד מהשלושה:

1. "אחר" מוסווה שמתחזה לנו בשביל לקבל ניקוד בבוהמה/בראנג'ה/אקדמיה.
2. "אחר" שהוא למעשה זרוע תעמולתית של חבריו, במטרה להציג את האליטה השלטת כפחות גרועה ממה שהיא.
3. אחד משלנו ש"נפל" ברשת התעמולתית של האחרים ופועל למענם בלי שהוא יודע.

בשלב הנוכחי הם שולחים את כל מי שלא מסכים אתם לגולאג דמיוני בלבד: מצד שני כל העולם שלהם הוא דמיוני בלבד ולכן לא צריך לתת להם הנחות על כך שלא שפכו דם.

אני לא רואה עצמי כמתלהם אם אומר שלא ירחק היום שבו נמצא ריאקציונרים כאלה מסייעים ישירות לבזויים שבאוייבי האנושות - ולא בשביל כסף!

בל נשכח שבמנגנון הבולשביקי מצויים היו לא מעט פעילים שגדלו ב"חיידר". כמה מהם אף הצתיינו בפעילות נגד היהודים עצמם. אני לא חושב שזה היה מקרי ולכן אני לא מוכן לנוח על זרי הדפנה ולהגיד "במסגרת חופש הביטוי צריך לסבול אותם".

את תעקבי אחרי ההודעות שלי תראי שבאופן עקבי אני מפגין אי חשש מהערבים וחשש גדול מהיהודים.

.

www.meirtv.co.il

אף פעם לא הייתי מנוי.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

גם לי אין ולא היה מינוי - אבל אני מודה שאני בד"כ נהנית לקרוא את המוסף של הארץ - במחשב.
תמיד מוצאת שם כתבות מעניינות - לא בהכרח פוליטיות.
עכשו נכנסתי לראות מה יש השבוע - ו... הכל שמאל(ץ).
יונתן הקטן - הסופר ג'ונתן ליטל ברומן המתאר את השמדת היהודים מנקודת מבטו של קצין אס-אס...
ועוד קשקושים - אז יצאתי...

שאולי יניאו אתכם/ן ...
יכול להיות שזה נובע מחוסר הבנה...

2 ביוני 2008
לדר. xxxx xxx ו xxxx xxxx שלום –

תודה על פנייתכם. קיבלתי חמישה מכתבים דומים היום, וחלק מהכותבים ציינו בדאגה שמתנהל נגד העיתון קמפיין מיילים תוקפני, המבוסס על מידע מסולף. יתכן שהמקור הוא בכלל מחוגי ימין קיצוניים, ויתכן כמובן שהוא מבוסס פשוט על אי הבנה.

לגופו של עניין, כחלק מהמשבר העובר על העיתונות המודפסת, חמישה כותבים ועורכים עוזבים את העיתון בעקבות קיצוץ חלק ב'. למען הרקורד, לפחות שניים מהם מחזיקים בדעות הפוכות לאלו של מירון רפופורט, המוזכר במכתבכם. הוא אכן מוכשר, אך החל לכתוב אצלנו רק לפני שלוש שנים, אחרי שפוטר מ"ידיעות אחרונות". עיתונים מנסים לשרוד, ויש לפניהם רק שתי ברירות – להרחיב מאוד את מספר המנויים, או לקצץ בעלויות המערכת. ה"ניו יורק טיימס" פיטר באחרונה 7% מהעיתונאים שלו (חלק מין הסתם אנשי שמאל), וקרוב יותר אלינו, "מעריב" הודיע שהוא מתכוון לפטר 10% מכוח האדם שלו בהמשך השנה. אני מקווה שדרכנו תהיה הפוכה בדיוק, ושנצליח לשכנע בשנה הקרובה אנשים רבים להצטרף לחוג הקוראים של "הארץ". ברור שביטולי מנויים בהקשר זה יכולים רק לדחוף אותנו למסלול ההפוך, ולהניב קיצוץ נוסף.

אין קשר בין המהלך הזה, שהוא אמנם מכאיב אך עדיין מצומצם יחסית למתרחש בעיתונים דומים לנו בעולם, לבין חופשת השבתון של עמירה הס, אשר עליה הוחלט הרבה לפני כניסתי לתפקיד ואשר בסיומה צפויה עמירה לחזור לעיתון, אם כך יהיה רצונה. אין זו חופשתה הראשונה של עמירה, ואין זה נוהג חדש. תום שגב חזר מחופשה ארוכה אף יותר לפני פחות משנה.

למעשה, אם חל שינוי בחודש האחרון – מאז כניסתי לתפקיד – הרי שהוא הפוך בדיוק למתואר במכתבך. לגמרי במקרה, התגלגל ל"הארץ" דווקא בתקופה זו מידע בלעדי אשר עליו ביססנו מאמרים אשר התפרסמו גם הם בהבלטה -- מניעת כניסתו של נורמן פינקלשטיין (יוסי מלמן), ניסיונותיו החדשים של שר המשפטים להשפיע על בית המשפט העליון (שחר אילן, יהונתן ליס), השתלטות עמותת אלעד על מזרח ירושלים (עקיבא אלדר) וכמובן פרשת טלנסקי-מסר (גידי וייץ).

באשר להעברת מדורו של גדעון לוי מהמוסף לעמודי שישי, הרי שזה קרה לפני ארבע שנים, בעקבות חוסר כימיה בין גדעון לבין עורך המוסף אז, רוגל אלפר. אני יצרתי לגדעון את המדור כעורך מוסף הארץ, ב-1994, והמצאתי לו את שמו, "אזור הדמדומים", ואני רואה בו חלק חיוני מהעיתון כולו.

מצער שמתנהל מסע דיזינפורמציה אלים כל כך נגד "הארץ", אבל כעיתון לוחמני אנחנו רגילים להיתקל במסעות הכפשה מאורגנים, ואנו מקווים שנשרוד גם את הקמפיין הנוכחי.

אני מודה לך על העניין שלך ב"הארץ", ומקווה שיש במכתבי זה כדי להפיג את חששותייך.

בכבוד רב,

דב אלפון

עורך "הארץ"

רק היום קרא יואל מרקוס להימנע מבחירות בכל מחיר...

אם יוחרם עתון הארץ איזה עיתון ייצג את דעותיו של כותב המכתב?
אני נשאר עם הארץ ושמח שאותו כותב מכתב מתנתק ממנו.

עיתון הארץ תמיד היה שמאל קיצוני בהחלט הכחשות לא יעזרו כאן,הניסיון להציג דברים שכאילו "ימניים קיצוניים" מנסים לפגוע בו הם שטויות כי אין להם דרך להוכיח שהם לא שמאלנים קיצוניים חותרים תחת מדינת ישראל,פעם היה ואינני טועה הוכח שהארץ מקבל כספים מאירגונים שמאלנים קיצוניים באירופה,האם זה השתנה? לא ולא,הארץ נשאר בשלו.

למזלי הטוב אינני מנוי על העיתון הזה.