כל הניסיונות לשתול את הטקסט נכשלו...

זהו הקישור למאמר: http://www.armscontrol.org/act/2008_05/Dimona.asp?print

אני אשתדל להעלות בהקדם את התרשימים המצורפים למאמר בגירסתו המודפסת.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

אני מודה שרק רפרפתי (זה קצת ארוך וכתוב בצפיפות מזוויעה בלי נקודות נוחות לסיכום). אבל מהרפרוף לפחות לא ראיתי התייחסות לאופי התקיפה ואופי ההגנה על הכור. יש להניח שמאז בנייתו היה ברור למקימיו שהוא מטרה מועדפת על גורמים עויינים ולפיכך פעלו רבות למגן אותו. יש לזכור שפגיעה בו באמצעות הפצצה ממטוסי קרב היא אולי אפשרית (האויב היחיד שאולי יוכל להרים מתקפת פתע כזאת - שתהיה ללא ספק מתקפת התאבדות - הם הסורים - אירן רחוקה מידי ולחיזבללה אין חיל אויר) אבל סיכוייה להצליח זעומים ביותר לנוכח יכולותיו של חיל האויר שלנו ומערך הנ"מ באזור.

אפשרויות אחרות הן תקיפה באמצעות מל"טים חמושים כמו שניסה החיזבללה אבל אולי בייתר שאת. גם התקפה כזאת אפילו אם תצליח ספק רב אם תגרום נזק משמעותי בשל הכמות הקטנה של חומר נפץ שמסוגל לשאת מל"ט מה גם שהסיכוי שיגיע עד דימונה מלבנון או סוריה בלי להתגלות ולהיות מושמד הוא אפסי.

אפשרות נוספת היא טילי שיוט. זה אפשרות דומה לקודמת אבל מסוכנת יותר בשל משקל החנ"מ, הדיוק ובעיקר מהירות הטיסה של הטיל וסיכויי הגילוי הנמוכים יותר (שח"ם גובה טיסה וכו'). עדיין ללא מספר טונות של חומר נפץ קשה לראות פגיעה רצינית בכור (פגיעה תדמיתית בהחלט עשויה להיות).

האפשרות הסבירה ביותר היא שיגור רק"ק/טק"ק - אלא שזה לא מדוייק ביותר והטווח לכור מלבנון/סוריה ובוודאי אירן הופך את הרקטות או הטילים לפגיעים פוטנציאלית לנשק אנטי טילי ישראלי דוגמת הפטריוט והחץ ובתקווה שבעתיד גם מערכות נוספות. גם פגיעה מדוייקת של טיל יחיד בכור אפילו אם רש"ק של טון ספק אם תשמיד אותו.

אפשרות אחרונה היא חדירת גורמים עויינים מהקרקע - גם אפשרות זאת בוודאי במקרה של מלחמה נראית קלושה ביותר.

בשורה התחתונה אני חושב שכל התרחיש הזה לא סביר במיוחד למרות שאין ספק שאוייבנו ימשיכו לנסות ואולי אף יצליחו ליצור פגיעה תדמיתית.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ויהא אדם חרד תמיד מחורשי רעתו, ולא ינוח על חיציו וכלי זינו, ולא ישב בטח וישא בליבו כי אין רעה ממזרח ויאכל פת חרבה ומי ברז עד כלות הצרה.

לסעודים יש מטוסים מתקדמים בשדות תעופה בקרבת מפרץ אילת
תרחיש פסימי יכול לכלול עריקה של טייס סעודי לאל-קעידה ונסיון של גיחת התאבדות לעבר הכור.

_________________________________________________

אזהרה: משרד הבריאות קובע כי העישון מזיק לבריאות !
תראו, אפילו החייזר נהיה ירוק מזה

מנהל פורום מדע בדיוני ופנטסיה ופורום מדע טכנולוגיה וטבע בפרש

אכן אפשרות למרות שתזכור שלצורך הפצצת כור דרושות פצצות מסוג מסויים (למרות שגם סתם כמה פצצות כבדות עשויות לגרום נזק). אני מתקשה לראות מבצע כזה גורם נזק משמעותי לכור למרות שיש לו סיכויי הצלחה מסוימים.

נדמה לי שדובר על האפשרות הזאת לפני אי אלו חודשים ואפילו פורסם משהו על טייסת יירוט בדרום שהועמדה בכוננות או דבר מה דומה.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

עידו חשבת מה כושר החדירה של מטוס f-15 עמוס דלק במהירות הקול?

לא באמת צריך פצצות חודרות ביצורים כדי להשמיד כור גרעיני.

נכון שאולי הליבה עצמה לא תיחדר אבל כל המערכות ההקפיות שחלקם רדיואקטיביות גם כן יהרסו

וישנו סיכוי שהכור יעבור התכה רק מאיבוד נוזל קירור.

הסיכוי לF-15 או טורנדו להגיע לכור?

אולי. מצד שני אני מניח שכמו שאנחנו חשבנו על התרחיש גם מתכנני הכור והמהנדסים שעבדו עליו ב-40 ויותר השנים האחרונות חשבו על כך ונתנו על כך את דעתםסך הכל הוספת עוד כמה מטרים של בטון על הכור עצמו עשויה לפתור את הבעיה אני מניח.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

בשניה שהוא ימריא לא משנה מאיפה חיל האויר ידע על זה, ככה שהסיכויים שהוא יצליח לעבור כמה קילומטרים אחרי הגבול שלם שואפים לאפס

הרי קטיושות קאסמים וסתם טילי לטווח בינוני טיילו/מטילים בשמי מדינת ישראל בצורה חופשית במלחמה האחרונה/ובעזה אז מטוס קרב לא יכול להיכנס ולהגיע עד דימונה להפיל פצצה ולהתאבד בעצם ?
מעין הביטחון המופרז הזה?

זכויות ל- RedBlossom

מה הקשר בין מחט לתחת?
הפלת מטוס היא דבר שונה מאוד מהפלת רקטה. בעבר הופלו כלי טיס רבים שחדרו לשמי המדינה ויש סיכוי גבוה מאוד שזה יקרה שוב.

קח קישור גבר...

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%92-23

דלג לסעיף 6.2.

הוא לא רק חדר, הוא אפילו נחת והספיק לגמור חצי קופסא של סיגריות עד שמישהו בכלל הגיע אליו

על פי פרסומים זרים כל העניין היה מבצע של המוסד. בישראל ידעו שהוא מגיע.

אם זה נכון (ואני בספק גדול שזה כך), היו יכולים להשקיע יותר בבימוי.

נו, אז אחד חדר (אף פעם לא טענתי שלא) והרבה אחרים לא. מאז אגב חלף זמן רב ומערכי הבקרה, היירוט והנ"מ עברו שיפרים רבים.
שוב פעם, לזה אין שום קשר לנושא של יירוט רקטות.

גם המטוסים השתכללו.

עיקר השכלול הוא בתחומי האוויוניקה והחימוש, לא חמקנות.

שיהיה....שוב נשאר עם פה פתוח בפעם הבאה שזה יקרה

אגב, מבחינת איתור איומי רק"ק בזמן שיגור ומעוף- אנחנו מצויינים. אל תבלבל בין האזעקות לבין יכולת האיתור.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

אני נרגעתי.

זכויות ל- RedBlossom

מר mandelbaum היקר,
הרי עד שהמטוס הסעודי לא יגיע קרוב מאוד לאילת אין שום סיבה לחשוד בו ולהזניק לעברו מיירטים.
ומעניין גם לזכור שכשהמטוסים של מבצע אופרה טסו בכיוון ההפוך אף אחד בצד השני לא שם לב.


(מקור: נחמיה ג, ויקיפדיה העברית)


עידו, אמנם יש צורך בפצצות מיוחדות כדי לחדור ביצורים
אבל מטוס קרב חמוש ומתודלק הטס במהירות גבוהה לתוך הקרקע יכול לגרום לנזק רב גם עם פצצות טיפשות.

_________________________________________________

אזהרה: משרד הבריאות קובע כי העישון מזיק לבריאות !
תראו, אפילו החייזר נהיה ירוק מזה

מנהל פורום מדע בדיוני ופנטסיה ופורום מדע טכנולוגיה וטבע בפרש

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

אין לי מילים!!

לגבי הסרטון- לא הצלחתי לראות האם הקיר נחדר או לא.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

בינתיים הנזק הכבד ביותר שנגרם לכור היה מעשי ידי בן עמנו איש הזוי שחבל שלא נמק בכלא

רבים יחלקו עליך בשאלה האם אכן גרם נזק או דווקא הביא תועלת...

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

האמת היא שאין לישראל בכלל נשק גרעיני. מה לעשות, העניין מעל ליכולתנו. יש גבול למה שמדינה קטנה, מוקפת אוייבים וקולטת עלייה, יכולה לעשות בטכנולוגיה של שנות ה- 50' וה-60'.

כל הסיפור של ואנונו, מקבלתו לעבודה בכור, דרך חשיפתו למה שרצינו, דרך החופש שניתן לו לצאת לחו"ל ולהדליף לסאנדיי טיימס וב-"חטיפתו" ארצה, היה פרשת ההונאה הגדולה והמוצלחת בהיסטוריה.
עכשיו כל מה שצריך הוא הדלפות תקופתיות על שאריות קרינה במכתש הקטן (פסולת רדיואקטיבית רפואית), תביעות של עובדים לשעבר ו-"תהיות" של בכירים לשעבר לגבי בטיחות הכור.

זו הסיבה שכבר לא חשובה לנו העמימות בתחום הגרעיני, אבל מעולם לא הרשינו ולעולם לא נרשה לעובדות אמיתיות בתחום לצאת החוצה.

יתכן באמת שלמדינת ישראל אין נשק גריעיני, הרי אף פעם גורם רשמי במדינת ישראל לא אמר במפורש שישראל בעלת יכולת גרעינית. אך על פי מקורות זרים ישראל היא מעצמה עולמית בפצצות אטום .. אני כאזרח מעדיף שהאפשרות השניה תהיה הנכונה .

זכויות ל- RedBlossom

"התכשיט" אמר את זה.......

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

המדיניות היתה ברורה שומרים על זה בשקט ..
אבל אהוד אולמרט מנצל כל דבר לצורך האינטרסים האישים שלו ..

זכויות ל- RedBlossom

למה דווקה כור ? האם הכור בקמ"ג זהו ממקום היחידי שבו נמצאים חומרים ראדיאקטיביים ?

בנוסף - החישוב של הנזק על בסיס הספק המקסימלי של הכור והשוואתו לכור בצ'רוביל הם ממש לא לעניין.
א - אף אחד לא אמר שהכור בקמ"ג עובד במלוא העוצמה. על פי אשתו של אחמדינג'ד לישראל יש כבר מאות מטענים (לפחות כ-200) אז למה להניח השייצור פלוטוניום נמשך במלוא המהירות (כלומר הכור מלא) ?. יתכן - והכור כבר מושתק בכלל בגלל גילו המכובד .
ב -
1. לא ברור עד היום מה בדיוק קרה בצ'רנוביל. האם זה היה פיצוץ ושריפה או שקודם הייתה שריפה ולאחר מכן היה פציוץ.
2. לא ברור גם האופי של הפצוץ - האם זה היה פיצוץ ה"חם" בלבד כלומר פיזור חלקי הליבה בגלל החום הגבוה או שבכל זאת חלק מהחומר התפוצץ בפיצוץ גרעיני ? כל אלה משפיעים על הרכב רדיאונוקילידים בזיהום ועל פיזורו בשטח.
3. הכור בצ'רנוביל רגעים לפני הפיצוץ לא היה במצב מבוקר ולא הייתה כבר אפשרות להפעיל מערכת ההגנה שלו (מה שכן ניתן לעשות במקרה של פגיעת טיל או מטוס האפשריים).

במלחמת המפרץ הראשונה ירו העירקים סקאד עם ראש נפץ מלא ב...בטון לעבר אזור הכור.
נראה לי שלפני האירוע הזה ובוואדי שלאחריו הבין מי שצריך להבין שיש צורך להיערך לאפשרות כזו.

בכל מקרה האיום העיקרי כיום על מטרות בתוך שטח ישראל הוא איום הטילים, נושא הגנת המרחב האווירי של ישראל, גם מפני מטוסים מנמיכי טוס לא חדש וחה"א פועל בתחום באופן שוטף.
אני לא טוען שלח"א יש יכולות על אנושיות בתחום אבל לא מדובר על תסריט חדש (חדירת מטוס בגובה נמוך).

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

במשפט הבא המצוטט מדבריך: "סקאד עם ראש נפץ מלא ב...בטון לעבר אזור הכור"

מה משמעות שלושת הנקודות? פרשנותך?

תודה

... שלוש נקודות לשם יצירת הפוגה במשפט לקראת "ההפתעה"
מי ממלא ראש נפץ של טיל בבטון?? ולמה?

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

יכול להיות שהחליטו שבטון יחדור את כיפת הבטון של הכור...
רן

ואפילו למילוי במים. זאת כאשר רוצים לשגר טיל או להטיל פצצות כאשר לא רוצים שהם יתפוצצו (ניסויים, אימונים וכד'). יש להניח שבמקרה זה טעו בבחירת הטיל או שמישהו מהמבצעים העדיף שכך יקרה למרות שהיה אמור לבחור בראש קרבי אחר.

מילוי ראש נפץ של טיל בבטון בעת שימוש מבצעי לא נראה הגיוני, אולי באמת פשוט התבלבלו עם טיל או ראש קרבי שנועד לניסויים.

לא סביר שראש נפץ מלא בבטון יעשה יותר נזק מראש קרבי עם 500 ק"ג חומר נפץ.

למרות שאין נתונים, לא נראה לי סביר שראש נפץ מלא בבטון המתפקד על תקן קליע יגרום נזק גדול לכיפה של כור שנועדה כנראה לעמוד בפני פגיעות רציניות בהרבה.
מה גם שהטמ"מ של סקאד B לא מאפשר כיוון לעוור מטרה בגודל הכיפה וכל פגיעה ישירה בה היא לא יותר ממזל גדול מאוד מאוד.

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

זה בעין המתבונן.
לי זה נראה מאד הגיוני. רש"ק רגיל שיפגע במשטח בטון יתפוצץ עליו ומקסימום יגרד את חריוני הציפורים שעליו. אם רוצים להשיג חדירה ראוי שהגוף יהיה קשיח יותר. אם אין טנגסטן, גם בטון הוא טוב.
ראינו באשכול אחר את הפנטום הנכנס לקיר ונשאלה השאלה אם היתה "חדירה". לטעמי החדירה לא היתה מושלמת. ראיתי כבר חדירות לעובי גדול, כאשר הגוף החודר יוצא מצד שני שלם לחלוטין ואז המטען יכול להתפוצץ.
במקרה של ה"סקאד בטון" נראה לי שהעיראקים בחרו בפתרון נאה, אם כי , כפי שאמרת, לא מציאותי מול ה CEP העלוב של הטיל.

לדעתי סביר שירו את הסקאד עם הרש"ק הזה בעיקר בגלל שזה מה שהיה להם מתחת ליד. כשהתחילה מתקפת הטילים על ישראל מרחבי השיגור היו כבר תחת שליטה אוירית אמריקאית, והעורף הלוגיסטי כבר לא ממש היה קיים. הם פעלו ב shoot and scoot מתוך מקומות מחבוא ולא הייתה מערכת תספוקת אפקטיבית.
לא נראה לי שהייתה להם בחירה בין סוגי רש"קים אלא הם ירו מה שהיה להם מתחת ליד כי נגמרה ה"בטן" של רש"קי החנ"מ והיה ברור שימי הסוללה ספורים, שלא תגיע בטן חדשה ושעדיף לשגר מה שיש על פני לא לשגר כלל.

אני אשתדל להרחיב על כך בהמשך היום

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

מוזר. אשמח אם תפרט - סך הכל ראש מפלדה או חומר קשיח אחר (אולי אפילו טונגסטן) נראה לי בגבולות יכולת הייצור העירקית ואומר להיות חזק יותר לא?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

מה עם 'טרופי' נגד טילי שיוט.?
בטח יש כזו מערכת.
הטילים יתפוצצו באויר כמו טילי נ"ט ליד הטנקים.
ובא לציון גואל.

"גדר הפרדה" בגובה 100 מטר לאורך כל הגבולות? או יותר גבוהה?

נראה לי שהכוונה היא להציב גרסה יותר גדולה של המערכת בסמיכות למטרות פוטנציאליות.
נראה הגיוני ביותר

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

האמת שאם מדובר על טילי שיוט ומטרות נקודה של ממש (כיפת הכור למשל) זה לא לגמרי מופרך למרות שהגרסה הנוכחית של הטרופי לא נראית לי מתאימה כלל.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

לעשות גדר היקפית באורך כך וכך ובגובה 100 מטר מסביב לכור? נניח וזה יפתור בעייה של טילי שיוט. הרי זה לא יפתור בעייה של טיל בליסטי, או טיל שיוט שעולה קצת לגובה לקראת המטרה וחודר יותר אנכי. או שאולי "כיפה"? לפחות הדתיים יסכימו לזה.

מי אמר גדר?!
טרופי - כמו על המרכבה רק בגרסה אחרת.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

לקחת כלי הגנה נקודתית לרק"מ עם טווח של מטרים ספורים שמבוסס על רקטה לא מונחית ולפתח אותו למיירט טילי שיוט? זה לא כל כך רחוק מלקחת פיא"ט ולהסב אותו למיירט לווינים...
נראה לי שאחד ממיירטי הרק"ק המפותחים כרגע או טיל נ"מ דוגמת הברק יכול להיות מוסב לטיל נגד טילי שיוט בצורה הרבה יותר פשוטה.

כבר קיום טילי נ"מ רגילים יכולים ליירט טילי שיוט.

גם מערכת ה"שרביט קסמים" ואולי גם כיפת ברזל יוכלו לעשות זאת.

החימוש של הטרופי - יהה אשר יהה - מתאים לטווח מסויים ולמטרות בסדר גודל מסויים. מי מבטיח שהגדלה פיזית בלבד של התחמושת להגדלת הטווח ברת-היתכנות?

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אף אחד לא מבטיח. אבל שווה לבדוק היתכנות (אם לא נעשה כבר מזמן).
אגב יש עוד שורה ארוכה של מטרות נקודה שיכולות להתאים למערכת כזאת כגון בניין הקרייה בתל אביב והרשימה ארוכה.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

זה מה שנעשה, בשילוב של כמה מערכים, שאמנם אינם מערכת אחת, אך התשובה ככל הנראה היא בעלת יעד מסוים. יש מערכות גילוי מסוגים שונים ויש מערכות יירוט מסוגים שונים. לצורך הענין זו "גדר", ש"גובהה" הרבה יותר מאשר 100 מטר ומיועדת לכסות איומים שונים, לא רק טילי שיוט.

נחה עליי דעתי.
אשן בשקט הלילה.

כי יש הרבה אחרים שאינם ישנים בלילה (גם בלילה זה ) כדי שאתה תוכל לישון בשלווה....

צר לי אבל אין לי מושג על אילו מערכות אתה מדבר. אם הן גלויות אשמח אם תפרט אם לא אין צורך להזכירן. בכל מקרה אין לי מושג למה אתה קורא להן גדר (עם או בלי מרכאות).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

הוא מתכוון למסכי הרשתות שהוצבו על מוצבים ויזמו טילי נ"ט לפני הגיעם למגע עם קיר המוצב.
אני מניח.

בוא ניתן לYHS לענות בעצמו.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

בין אם זה מערכות מכ"ם קרקעיות או מוטסות. הרי מטרתן לזהות תנועת מטוסים ולצורך הענין טילי שיוט אינם שונים ממטוסים. אז לא צריך "טרופי" שישב בתוך הכור, אלא המערכות הן יותר סביבתיות. אותו דבר לגבי פגיעה במאיימים. זה יכול להיות סוללת הוק (או חץ) או אחרות, זה יכול להיות גם מטוסים שממתינים למאיימים.
איני חושב שיש להמשיך מעבר לכך. גם איני רוצה להיכשל בלשוני.

אין הכוונה לקחת את הטרופי כמו שהיא ולהציב אותה מול טילי שיוט, הכוונה היא להרחיב את הרעיון עליו מבוססת המערכת ולפתח גרסה גדולה יותר, חזקה יותר שמסוגלת ליירט מטרות בטווח גדול יותר ומסוגלת להתממשק למכ"מ או לחיישנים אחרים המסוגלים לאתר ולעקוב אחרי מטרה כמו טיל (שיוט, פצצה, אויר קרקע וכד')

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

אכן זאת הייתה גם כוונתי אלא שסירפד טען שהגדלה של המערכת איננה בהכרח דבר טריוואלי - מכייוון שאינני חשוף ליכולותיה המדוייקות של המערכת אינני יכול לאשר או לסתור טענה זו - בכל מקרה כאמור שווה בדיקה.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

מדובר על הרחבה של הרעיון העומד מאחורי הטרופי, ניתן לשדרג אותו באופנים שנים לאוו דווקא בדיוק באותה תצורה של הטרופי עצמה.

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

שיחשב לנו מסה, תאוצה ואנרגיה שיורית.
מישהו מתנדב?

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

לפי דעתי אתם מחפשים פה פתרון מסובך בכח. כבר נאמר שטיל שיוט אינו שונה בהרבה ממל"ט, אין בעיה מיוחדת לירוט הטיל עצמו, מה שמקשה הוא גובה הטיסה הנמוך שיכול להוות בעיה של כיסוי מכ"מ, וכן בעיה של שח"מ. אם המכ"מ לא מגלה אותו, לא יעזור שום טרופי משופר...מה גם שלפי פרסומים גלויים טרופי מבוסס על רסס שיפגע בטיל המאיים. הרי טילי אויר אויר וקרקע אויר משתמשים בעקרון דומה (לא בפגיעה ישירה בד"כ), אז מה היתרון במה שהצעתם? פתרונות ליירוט כלי טיס איטיים יחסית קיימים ממזמן, זה שקוראים לכלי הטיס טיל שיוט לא הופך אותו לזהה בתכונותיו לטיל בליסטי (שעיקר הבעיה בירוטו היא מהירות החליפה הגבוהה).

רן

מערכת שכזו תהיה שכבת הגנה אחרונה לפני המטרה ולא נועדה להחליף מערכות נ"מ או מיירטים.
הדיון בשרשור הזה החל בשאלה מה יקרה אם מטוס בודד או טיל יחדור מבעד לכל ההגנות.
עוד שכבת הגנה

בנושא יכולת הגילוי זה לא סוד שבאזור הכור מוצבת סוללת נ"מ ואם היא יכולה לגלות אז אולי הבעיה לא גדולה כ"כ אבל זה כמובן תלוי בתנאי השטח.

מדובר הלא יותר מהפרחה של רעיון באוויר אבל הוא יכול להיות מעניין.
מערכת שכזו אולי תפעל על עיקרון של רובה ציד היורה ריכוז גבוהה של רסס בנפח יחסית מצומצם, במהירות גבוהה אל מול עצם שמתקרב.
אבל אין לי את הידע בפיזיקה בשביל להתחיל לבדוק התכנות

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

אני מזכיר כי ישנם גם טילי שיוט סופר מהירים - אמנם רובם בזירה הימית אבל לא מן הנמנע שבעתיד נראה הסבות שלהם לזירה היבשתית ואז כבר יש צורך בפיתרון. גרסה קבועה של טרופי מוגדל יכולה לשמש עוד רובד הגנה יחד עם מערכות נ"מ אחרות וזאת כאמור לאחר מעבר בדיקות היתכנות.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

רבותי הנכבדים: שכבת הגנה סופית למטרת נקודה כבר הומצאה ונמצאת בשירות תחת השמות הבאים:

PHALANX
GOALKEEPER
BONUS

יעילה לטווח קצר כנגד כל איום מעופף. אינני יודע מה לגבי טילים היפרסוניים (מאך 5 ומעלה), אך יתכן וברק 8 (בכל זאת טיל........) יוכל לתת מענה גם לאיום כזה. לכשיפורסמו עליו פרטים - נדע.

ב-16 בפברואר 1991, בסביבות השעה 20:05, נורו שלושה טילים לעבר ישראל. טיל אחד כוון, כנראה, לעבר הקמ"ג. הרדיו העיראקי מיהר לדווח על ההתקפה ורשתות ערביות אחרות טענו כי נגרמו נזקים כבדים לכור. בפועל הטיל נחת בנגב מבלי שגרם כל נזק.

מפקד יחידה 224 של צבא עיראק, שהייתה אחראית על תיפעול טילי ה"אל-חוסיין", טען כי ההחלטה לתקוף את דימונה הייתה תגובה ישירה להתקפה אמריקאית קטלנית על הבונקר אל-פירדוס בבגדד. לטענת אל-עיובי, שלושה טילים שוגרו לעבר דימונה ב-16 בפברואר ועוד שניים ב-25 בחודש. הטילים נשאו ראשי-נפץ שמולאו בבטון ובברזל בניין. טילים אלה כונו "אל-חיג'רה", ואל-עיובי טוען כי ההשראה לשם הייתה מפרק בקוראן שבו מסופר על ציפורים שהשליכו אבנים על ראשי הכופרים. כן נטען כי השם נועד לרמז על תמיכת עיראק עם האינתיפאדה הפלסטינית. סאדאם חוסיין החליט באוקטובר 1990 לקרוא לחלק מהטילים "אל ח'גרה אל צארוח" (שניתן לתרגמו ל"אבני הטיל" או "טיל האבנים") כתגובה לאירועי הר הבית.
במכתב ששלח מפקד יחידה 224 לסאדאם חוסיין בעקבות ירי טילי הבטון לעבר דימונה נכתב, בין השאר: "הגברים הגיבורים הכו את דימונה המקוללת בטילי 'אל-חג'רה אל סג'יל' ארוכי טווח מתוצרתם של המוחות העיראקיים המבריקים... למען יהפכו את הציונים למוץ הנישא ברוח... ויגשימו את ההבטחה הכנה שנתתם לצעירי החג'רה לתמוך בהם".

מדוע צוידו הטילים ברש"קי בטון? מספר תיאוריות הועלו בנושא:
א. מחסור ברש"קים רגילים. שר הביטחון באותה עת, משה ארנס, טען כי ישראל הופתעה ממציאת ראש הבטון. לדבריו ייתכן והעיראקים שיגרו בטעות טיל ניסוי או שאזלו להם רש"קים חיים באזור השיגור באותו לילה אך הוחלט לשגר בכל זאת בכדי לעמוד במיכסת השיגורים שהוטלה על יחידה 224. יש מסמכים עיראקים המצביעים על שימוש ברש"ק בטון לצורכי ניסוי עבור תוכנית הגרעין העיראקית.
ב. אלמנט סימלי ברוח "אל חג'רה".
ג. היו כאלה במודיעין הישראלי שחששו שהבטון מכיל חומרי לחימה ביולוגיים. בפועל לא נכון.
ד. לאחר המלחמה נמצאו ראיות לכך ש"פרויקט 144" (או פרויקט 1728) שההיה פיתוח ה"אל חוסיין" כלל גם עבודה על תכנון וייצור רש"קים קינטיים. הגרסה הקינטית כללה שלושה מוטות של ברזל מחוזק שהוכנסו לתוך הרש"ק ונעטפו בבטון. התקווה הייתה שרש"ק חדירה כזה יוכל לחדור לתוך הכור בדימונה. יש ויכוח האם פרויקט זה היה יוזמה מקומית של אנשי "פרויקט 144" או יוזמה של דרגים גבוהים יותר. לדברי UNSCOM ה"אל חג'רה" היה טיל שצויד ברש"ק קינטי מבטון.
ה. איתות עיראקי לאפשרות של הסלמת המלחמה לכדי שימוש בנשק לא-קונבנציונאלי.

כל הנכתב פה מבוסס על מקורות גלויים בלבד.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

לגבי א' - נראה שלעירקים לא היה מחסור ברש"קים רגילים גם בשלהי המלחמה - הרי הסקאד שחיסל פלוגת מילואים אמריקנית שלמה (בהרוגים ופצועים) בדהרן נורה רק ב 26 לפברואר - קרי אחרי ה SO CALLED ההתקפות על הכור בדימונה - מה שאולי מחזק את הסברה שמדובר בראש מיוחד כלשהו.

ה"בטן" של הסוללות שירו על דהרן אינה קשורה לזו של הסוללות שירו על ישראל. באותם תאריכים כבר לא היה עורף לוגיסטי וכל סוללה ירתה את מה שהיה לה.
באשר לרש"ק הבטון - אני בספק רב אם המהנדסים שהיו מספיק חכמים להנדס מחדש טק"ק, היו מספיק טיפשים לחשוב ששיגור של טיל עם CEP של מעל 3 ק"מ בעל רש"ק חדירה קינטי למטרה בקוטר 20 מ' באמצע הישימון ישיג משהו חוץ מייצא אלינו ברזל בניין ובטון.

אני מסכים לגמרי שאם אכן היה מחסור ברש"קים אזי אכן שינוע רש"קים בין הסוללות/משגרים נייחים באזור בצרה ובין אלו שבאזור H2-H3 לא היה הגיוני במיוחד תחת העליונות האווירית האמריקנית המוחלטת בשלהי המלחמה אולם זו לא הנקודה מאחר ואינני מסכים שהיה כלל מחסור ברש"קים.
מדוע?
1. כי על פי ההערכות שזמינות גם היום באינטרנט והתבררו כנכונות אחרי כיבוש המדינה ב 2003, בין אוגוסט 1988 ואוגוסט 1990 (אז הוטל האמברגו על המדינה בעקבות הפלישה לכווית) חדשו העירקים את מלאי הטק"ק שלהם ממשפחת הסקאד על הוריאציות המקומיות שלהם כך שעמד שוב על מספר מאות. זאת כמובן בעקבות מלחמת הטק"ק המוצלחת שלהם מול האירנים, בה שגרו מספר מאות טילים כאלו וכנראה כילו את מלאי שהיה להם.
2. למרות זאת במהלך המלחמה שוגרו בפועל רק כ 90 טילים גרוסו מודו, חציים לעבר ישראל וחציים לעבר סעודיה-בחריין-קטר. קרי נותרו לעירקים עוד כ 200-300 טילים נוספים לפחות = 200-300 רש"קים לפחות.
3. אפילו אם הפריסה טרום המלחמה הייתה שליש (מול ישראל) שליש (מול סעודיה-בחריין-קטר) ושליש (מול אירן) זה אומר עדיין מלאי של בערך 100 טילים לכל גזרה מתוכו כאמור נורתה פחות ממחצית "הבטן" בשתיים משלש הגזרות שהיו פעילות במלחמה.
4. יתר על כן, העירקים הרי נערכו למלחמה בבעלות הברית במשך כמעט חצי שנה ולמעשה כמעט שנה שלמה אם לוקחים בחשבון גם את ההכנות המוקדמות שבצעו עוד לפני כן. היה להם די והותר זמן לצבור ולבצר טילים משגרים ורש"קים בכמות מספיקה בכל גזרה ונראה שאכן עשו זאת לאור העובדה שהשיגורים נמשכו כמעט עד סוף המלחמה.
5. לאור כל זאת אינני מסכים שראשי הבטון היו בהכרח ראשי אימון, ניסוי או אינרטיים מסוג כלשהו. לגבי ה CEP אינני מאמין שהעירקים תכננו לשגר את הטילים במשורה כפי ששוגרו בפועל, כחלק ממלחמה כנגד מחצית העולם המערבי, אלא במסגרת מלחמה כלל ערבית כנגד ישראל או מלחמת טילים כזו או אחרת כנגד ישראל. בהנחה שמדובר ברש"ק ייעודי נגד הכור מה שכאמור עוד לא הוכח בהחלט יתכן שבתרחיש כזה, בו אזורי השיגור שלהם הרבה פחות מאויימים, הם היו יכולים לשגר בקלות יחסית מטחים של עשרות טילים כלפי הכור ואף לתקן על בסיס מודיעין בזמן האמת מהבדואים המתגוררים באזור הכור.
6. הדבר היחיד עליו אפשר להצר אולי זה שאחד מטילי הבטון המיסתוריים הללו לא פגע בטעות בתאו של וענונו בכלא באר-שבע הסמוך. היה זה יכול להיות מפגן משכנע של צדק פואטי.

קראתי את הכתבה בעיון (יחסי).
ונאמר שם שאם הכור יותקף בחורף (בפברואר) כנראה שהקרינה שהתדלוף מהכור תשתקע באזור הגדה המערבית ופלסטינאים יפגעו.
לפי דעתכם האם שיקול זה נלקח בחשבון בעת תכנון מתקפה?
מה דעתכם?

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

שאם כבר מדינות ערביות יתקיפו את הכור הגרעיני רצוי שזה יהיה באוגוס

זכויות ל- RedBlossom