29-06-2008, 13:56
|
|
|
חבר מתאריך: 12.06.07
הודעות: 416
|
|
בפסוק נאמר שמות פרק כא פסוק יג
'ואשר לא צדה והא-לוהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה'. (פסוק זה נאמר לגבי חיוב גלות להורג בשגגה).
ובגמרא ובמדרש והובא ברש"י על אתר:
ולמה תצא זאת מלפניו, הוא שאמר דוד (שמואל א' כד יג) כאשר יאמר משל הקדמוני מרשעים יצא רשע, ומשל הקדמוני היא התורה, שהיא משל הקב"ה שהוא קדמונו של עולם. והיכן אמרה תורה מרשעים יצא רשע, והאלהים אנה לידו. במה הכתוב מדבר, בשני בני אדם, אחד הרג שוגג ואחד הרג מזיד, ולא היו עדים בדבר שיעידו, זה לא נהרג וזה לא גלה, והקב"ה מזמנן לפונדק אחד, זה שהרג במזיד יושב תחת הסולם, וזה שהרג שוגג עולה בסולם ונופל על זה שהרג במזיד והורגו, ועדים מעידים עליו ומחייבים אותו לגלות, נמצא זה שהרג בשוגג גולה, וזה שהרג במזיד נהרג:
הרי לנו - שרוצח בשגגה, באופן שמחוייב גלות ורשות ביד גואל הדם להורגו, זה אינו מקרה. זה תיכנון מוקדם וקפדני משמים, להעניש את המחוייב מיתה במיתה, ואת המחוייב בגלות (מחמת רשלנותו שגרמה להרג בפעם אחרת) בגלות.
ומכאן אולי ניתן להסיק, שההורג בשגגה (ובאונס) באופנים שאינו מחוייב בגלות על פי הדין, הרי שאינו זקוק לכפרה - ודאי לא שוות ערך לעונש הקצוב בתורה - גלות.
ולכן
אם אדם מרגיש שנהג שלא כראוי, זה ענינו הפרטי. עליו לתקן את עצמו ואת מעשיו, אם הוא חושב שרב או מדריך רוחני ידע לעזור לו בזה - יערב לו.
מצד חיובי התורה והדת - כל עוד אינו בקטגוריה המדוייקת שעליה חובת התשובה והעונשים, הרי שאינו חייב בכלום.
לא זכור לי דיון בשום מקום על חובת תשובה להורג נכרי בשגגה.
מה שכן, ודאי ודאי שיש לשקלל את המציאות - שהרג נכרי גם בשגגה עשוי לגרום למשפחתו טינה כלפי היהודים, ולגרום בעתיד לנזק ליהודי/ם, מה שיזקף בסופו של חשבון לחובתו של הגורם, ועל דא יש לדון.
|