 |
07-08-2008, 15:38
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 07.08.05
הודעות: 5,839
|
|
|
זרמים בציונות הדתית
את האשכול הזה כבר תכננתי זמן רב, ובו תכננתי להעביר מספר ניתוחים של הרב שרלו על החברה הציונית דתית ועל השינוי שחל בה, ולדון עליהם.
מאחר ששחף ביקשה שאפרט מהידע המועט שלי את ההבדלים בין הזרמים של הישיבות (ומאחר שהיא אישתי לעתיד וממש גרוע להתחיל קשר בויכוחים, אז בחרתי להיכנע באלגנטיות ולהענות לבקשתה), אז אני אחלק את דברי לשניים, והפרק הראשון יהיה על הישיבות.
אז נתחיל.
זרמים בישיבות הציונות הדתית
אקדים ואומר שאין לי ידע נרחב בנושא, כך שההסברים לגבי הגישות (בעיקר של הישיבות שאני אינני נמנה עליהן, והן רחוקות מגישת הישיבה שלי) עלולים ללקות בחסר ובטעות. האחריות כולה עלי, ומי שרוצה לתקן מוזמן.
בציונות הדתית יש ארבעה זרמים עיקריים בישיבות: ישיבות הקו, ישיבות הגוש, ישיבות תורת ארץ ישראל והישיבות החסידיות.
נפט עליהן אחת אחת, ונרחיב קצת על הישיבות הבולטות מאותו זרם.
ישיבות הקו:
כללי:
ישיבות הקו הן ישיבות שאימצו את תפיסתו ותורתו של הרב קוק (ומכאן שמן: אותו "קו" אידיאולוגי - הקו של הרב קוק וממשיכי דרכו). ישיבות אלו ממלכתיות מאוד, ומאמינות בקדושתה של המדינה ובחשיבות מקומה בהיסטוריה הישראלית (אין זה אומר כי הם מקבלים כל מהלך של המדינה בשלווה, ועל כך בהמשך). בנוסף, ישיבות הקו מעלות על נס את אהבת ישראל, ואת חשיבות הקשר לכל יהודי באשר הוא.
על הלימוד:
הלימוד בישיבות הקו, כמו בכל ישיבה, סובב בעיקר סביב הגמרא והעיון בה. למרות זאת, יש מספר מאפיינים לימודיים שמייחדים את ישיבות הקו מהישיבות האחרות.
ראשית, באופן טבעי תורת הרב קוק תופסת מקום נרחב בלימוד ההגות, וההשקפה שלו מצויה בין החרכים גם כשלומדים דברים אחרים.
שנית, אנשי הקו עויינים במיוחד את לימוד התנ"ך בדרך המכונה "בגובה העיניים" (ועל כך בקטע על ישיבות הגוש), כך שלימוד התנ"ך לא יהיה פשטני לרוב אלא מלווה בדברי חז"ל. על לימוד רבדים או על קבלת טענות מדעיות על התורה בכלל אין מה לדבר.
דרך כללית:
ניתן לומר כי אנשי הקו מאפיינים את הזרם המחמיר והמסתגר שבציונות הדתית. דבר זה מתבטא בחוסר נכונותם לדון עם בעלי גישות פלורליסטיות יותר, וסגירות (לימודית ותרבותית) בתוך עולמם. בנוסף, ניתן לראות לא מעט מאפייני חרד"ליות בזרם זה, הנוטה לדחות את תרבות החול ואת מנעמי העולם הזה לטובת שקיעה בתוך הקודש. בנוסף, אנשי ה'קו' מאופיינים עם הימין, ולא מעט מאנשי מרכז הם המובילים את המאבקים כנגד ממשלות ישראל האחרונות.
הומור:
ה'קו'ניק הממוצע יהיה מזוקן ולבוש חולצת כפתורים, נעול בסנדלים עם גרביים. להארות נוספות על אורחם של ה'קו'ניקים הציבור מוזמן לפנות לרוב הבדיחות באשכול שנפתח.
ישיבות 'קו' מפורסמות:
מרכז הרב, הר המור, שבי חברון, בית אל, הכותל. מייצגת נוספת היא המכינה הקדם צבאית 'עלי', המכונה "הזרוע הצבאית של הר המור".
בוגרים ואנשי ישיבה מפורסמים (מהזמן האחרון):
הרב אברום שפירא ז"ל, הרב צבי טאו, הרב שלמה אבינר, הרב דב ליאור.
תמונות:
ישיבת מרכז הרב:
ישיבת הכותל:
קישורים:
ערך "ישיבת מרכז הרב" בוויקיפדיה
כתבה על מרכזיותה של ישיבת מרכז (גיחי) בציונות הדתית
ישיבות הגוש:
כללי:
ישיבות הגוש הן ישיבות המשתייכות לזרם המחשבה ולאופי (ולו במעט) של ישיבת הר עציון. כדי להסביר את הזרם הזה, אני אפרט קצת על שיטה הכללית של ישיבת הגוש, ואכליל את חלק מהדברים לזרם כולו.
ישיבת הגוש קשה לאפיון חד, מאחר שהיא חרטה על דגלה את הפלורליזם השפוי (אני אסביר) ואת הלגיטימיות של מגוון הדעות. כבר אצל ראשי הישיבה הדבר בולט: הרב יהודה עמיטל הוא אחד ממייצגי השמאל הדתי בארץ, הרב ליכטנשטיין שייך לזרם של הרב סלובייצ'יק (בשונה מזרם הרב קוק, גם על כך בהמשך) והרב יעקב מדן ידוע בדעותיו הימניות החריפות. מגוון הדעות מצוי בכל פן של הישיבה, והוא מושרש גם בפן המחשבתי - חינוכי של הישיבה. הישיבה מאמינה כי אין תשובה חד משמעית וקלה לשום דבר, ואין מנוס ממורכבותה של המציאות. כל התייחסות, אליבא דהר עציון, לכל סוגיה מציאותית - בין אם לימודית ובין אם אקטואלית - דורשת הסתכלות מעמיקה ובחינה של כל צד בעניין, מאחר שבכל צד יש אמת רבה. גישה זו מתסכלת לפעמים, מאחר שאף פעם אין תשובה ברורה ופשוטה לשום שאלה, ולפעמים יש תחושה שדווקא תשובה כזו נדרשת.
על הלימוד:
הלימוד הגמרתי בישיבה הוא בריסקאי במובהק, ומתאפיין באנליטיות ובעיסוק רב במושגים משפטיים מופשטים.
לימוד התנ"ך הוא אחד מהמאפיינים הבולטים של ישיבת הגוש, ולחלק מרבני הישיבה מיוחסת מהפכת התנ"ך בציבור הדתי. דרך הלימוד של התנ"ך היא ברובה שיטה המכונה "תנ"ך בגובה העיניים", המתאפיינת בפירוש המתבסס על פשט הכתובים (ולא על מדרשי חז"ל) והבעת הביקורת הכתובה בפשט התנ"ך על אישי התנ"ך, מתוך התפיסה שגם היו בני אדם. בנוסף, לימוד הבקיאות בתנ"ך זוכה לעידוד רב.
בלימודי ההגות הגותו של הרב סולובייצ'יק תופסת מקום נרחב, וניתן לראות את אותותיה החנוכיים בישיבה: פתיחות, דאילקטיקה של ערכים, הגות אקזיסטנציאלסטית ויחס מורכב למדינה (בקצרה אומר שהוא לא קוקניקי ברובו, ולא מעט מהגושניקים לא תופסים את המדינה כ'ראשית צמיחת גאולתנו' - המאפיין המובהק של התפיסה הזו הוא הרב ליכטנשטיין).
ישיבות הגוש מתאפיינות באופן כללי בפתיחות מחשבתית, בין בתוך היהדות ובין בקבלה ולימוד של הגות כללית. עיסוק בפילוסופיה ובספרות כללית מעודד, מתוך התפיסה שאל לתלמיד חכם להיות מנותק מהעולם שסביבו ולדחות את החוכמה שקיימת בעמים ובתרבותם.
עם זאת, הפתיחות של ישיבות הגוש היא פתיחות זהירה, המאמינה ומחזיקה בדעה שלה, למרות שהיא מאמינה שיש אמת גם בתפיסות אחרות. ישיבות הגוש לרוב לא יעודדו לימוד זר או לא מקובל בבית המדרש, אלא בזמן הפנוי.
דרך כללית:
בהכללה ניתן לומר כי ישיבות הגוש מאפיינות את הזרם הפלורליסטי המשכיל (במובן הזה שהוא מעודד השכלה ועירוי בעולם החול) שבציבור הדתי, ומתאפיינות ברוחב ידיעה ובפתיחות לשמיעת האחר. פתיחות זאת מתאפיינת בקרב אנשי ישיבות הגוש במתינות הלכתית ובתפיסה הומנית, המלווה לא מעט גם בהשקפת שמאל במישור הפוליטי.
הומור:
הנה תיאור די אמין של גושניקים מאחד הפורומים באינטרנט:
ביסוד הדבר, גושניק הוא בחור שלומד בישיבת הגוש (ישיבת הר עציון באלון שבות כבוד סלה ועד וכו'). השם הפך לכינוי גנאי בפי אנשי ישיבות 'הקו' ('מרכז' ודומיהן) לבחור שנחשב 'כוייפר', בעיקר בשל צורת לימוד התנ"ך בגוש והפתיחות לדעות, וכן לשמאלני, מסיבות שונות (למשל - הרב עמיטל, ראש הישיבה, היה ממקימי 'מימד').
מאידך, בפי רוב יודעי דבר נחשב ביטוי זה ככינוי לציניקן חסר תקנה, יבש, קר (וקר רוח) ואנטי-'מקפץ' (במלעיל) אנליטי, שפועל על פי השכל ולא על פי הרגש (אם יש לו כזה), וכן משכיל הפתוח לדעות.
כל זה כמובן ברמת הסטיגמה. בישיבת הגוש טוענים שיש להם כל אחת מתכונות אלו, אך זה לא כך אצל כולם...
אלה היו 30 שניות על 'מהו גושניק'.
ישיבות גוש מפורסמות:
הר עציון (ישיבת הגוש), ירוחם (נחשבת ל'קו'ניקית ביותר בזרם הגוש, מאחר שהם מאמינים בקו הרב קוק שלא קיים כל כך בישיבת הר עציון, אולם הם מאופיינים בפתיחות ושיטות הלימוד של הגוש), מעלה אדומים, נהריה.
בוגרים ואנשי ישיבה מפורסמים:
הרב יהודה עמיטל, הרב יעקב מדן והרב ליכטנשטיין, הרב מרדכי ברויאר, הרב רא"ם הכהן, הרב יואל בן נון (למד אומנם במרכז, אולם הוא בלי ספק מאפיין היום את הזרם הגושניקי) הרב יובל שרלו, אלוף גרשון הכהן.
תמונות:
ישיבת הר עציון:
קישורים:
בית המדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון
אתר 'נקודת חיבור' - אתר לבני נוער שמפעילה הישיבה
מאמר על הישיבה, במלאות לה 40 שנה
את הכתיבה על שאר הזרמים אני אשאיר לפעם אחרת. אני כבר שפוך.
_____________________________________
And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time
נערך לאחרונה ע"י yishain11 בתאריך 07-08-2008 בשעה 15:49.
|
|
ראשי
צ'אט
.
, כנראה שכל אחד והשגעון שלו.. אה? חוץ מזה שעל טעם וריח וכו' 
מצב כלאיים
