חובש ששירת באחד מבתי הכלא בהם מוחזקים אסירים ביטחוניים פלסטינים, הועבר מתפקידו לאחר שנהג לכבד את האסירים בשאריות מזון שאסף מחדר האוכל. ל-ynet נודע היום (ד') כי כשביקש החייל לשרת בכלא אחר בעקבות התנאים המקלים שם, קיבל תשובה שלילית. "הסיפור הזה הוא דוגמא מובהקת למציאות האבסורדית בה חי דור הלוחמים הנוכחי", אומרים בתגובה בארגון "שוברים שתיקה".



רב"ט ח', סיים לפני כשנה קורס חובשים קרביים, ושובץ במרפאה של אחד ממתקני הכלא בהם מוחזקים אסירים ביטחוניים. מעדויות שהגיעו ל-ynet עולה כי ח' נהג לקחת שאריות מזון שנותרו בחדר האוכל בתום הארוחות, בדרך כלל פירות ועוגיות, ולחלק אותם לאסירים שהיו באים אליו לבדיקה או לכאלה שנקלטו בכלא. "הוא ספג עקיצות מפי שוטרים צבאיים שהיו עדים לכך, אבל לא יותר מזה", סיפר חייל מילואים ששירת בכלא, "ברור שמדובר באסירים ביטחוניים, אבל כשמביאים אסיר כזה, כולו רועד ומפוחד, אני לא רואה שום פסול בהתנהגות אנושית, כולל לתת עוגיה".



אולם, לא כולם אהבו את התנהגותו של ח'. מספר חיילי מילואים אף פנו למפקד מתקן הכליאה וח' נתבקש על ידי מפקדיו שלא לערב דעות אישיות או פוליטיות בתפקידו בצה"ל. באחת הפעמים הבחין בו אחד מקציני הכלא מעניק דבר מזון לאחד הכלואים, הוא נשפט ונידון לשבעה ימי מחבוש על תנאי. עוד קודם לאירוע, קיבל ח' הודעה כי ייאלץ לעזוב בקרוב את התפקיד, זאת ללא הסבר מפורט.

לפני מספר ימים הועבר ח' מתפקידו ובראיון לקראת שיבוצו מחדש ביקש לשרת בכלא ביטחוני אחר, קציעות, בשל תנאי השירות הטובים שם ובשל העובדה שמספר מחבריו הטובים משרתים שם. גורמי השלישות השיבו בשלילה והוא שובץ בחיל החינוך.



"אני מכיר היטב את ההוראות היבשות", מסכם חייל המילואים, "אבל לתת עוגיה ולדבר עם האסיר בגובה העיניים ולא בזלזול, זה לא דבר רע, בטח אסור לתת על זה עונש. הוא לא הרוויח כלום מזה חוץ מקצת אנושיות ובצה"ל הענישו אותו".



מה גבול שיקול הדעת שיכול להפעיל חייל?



במהלך השנים האחרונות נחקרו בצה"ל מאות מקרים בהם חיילי צה"ל בחרו שלא לפעול ברגישות לאוכלוסייה הפלסטינית במקומות החיכוך השונים. לרוב נאלצו חיילים לקבל החלטה מהירה במצבי לחץ. לא מעט מקרים הסתיימו באלימות מילולית ופיזית, תוך הגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי. עם זאת, לא פעם הבהירו קצינים בכירים בצה"ל כי על החיילים להפעיל גם שיקול דעת במגע עם פלסטינים.



מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "החובש עבר על הנחיות מפורשות, האוסרות על קיום קשרים בלתי פורמאליים עם העצורים, ועל כך הועבר מתפקידו. על פי הנהלים לא ישובץ חייל אשר הועבר מיחידה בעלת שירות בתנאים קשים יחסית, ליחידה נוספת בעלת אותם תנאים. יתרה מכך, באם החייל נפלט ממתקן כליאה, לא ישובץ בשנית בבסיס כליאה אחר באותו תפקיד. לאור זאת, שובץ בהתאם לצורכי כוח האדם בתפקידו ביחידה אחרת".



גורמים צבאיים אישרו ל-ynet כי לא עלה כל חשד לפלילים בנוגע למעשיו של ח', עם זאת ציינו כי מעבר למתן דברי המאכל, עישן החייל במשותף עם עצור, קשר קשרי חברות ויחסי קרבה ואף חיבק עצור בעת שיחרורו, כמו כן התערב בשיחה בין שוטר צבאי לעצור. "החייל נקרא מספר פעמים לשיחות הבהרה בנושא זה ואף ננזף על התנהגותו הנוגדת את הכללים ומסכנת את ביטחונו", ציינו.

מארגון "שוברים שתיקה", נמסר בתגובה לידיעה כי "הסיפור הזה הוא דוגמא מובהקת למציאות האבסורדית בה חי דור הלוחמים הנוכחי". המקרה ממחיש כי הנהלים המחויבים במציאות מדכאים ולא מאפשרים כל ניסיון של רגש אנושי והומני כלפי מי שנתפס כאויב. במציאות שבה האויב יכול להיות זקן בן 80 או ילדה בת 12, לחייל ולמפקד בשטח נותר רק לבנות חומה של אטימות שתדחק כל רגש אנושי".

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3059207,00.html

כבר מצאו המון סוהרים שהיו מקבלים טובות הנאה מהמחבלים.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

נכון שקל לבוא ולטעון שמעט חמלה לא הזיקה לאיש, אבל כאן מדובר בסוג מיוחד של פושעים: פושעים
אלימים, מתוחכמים ואכזריים - שלא יהססו לנצל באופן ציני כל חריגה לטובתם במדיניות מוגדרת של המערכת
כלפיהם. כדי לקיים מערכת כליאת מחבלים נורמלית עם מינימום חריגות ותקלות, יש צורך במסגרת סופר
נוקשה. הבחור הזה חרג מהמסגרת, ובכך עלול להגרם נזק שיכול להתחיל בשבירת סמכותם של סוהרים סתם מתוך זעם על ש"החובש כן מרשה לנו ואתם לא" ועלול להסתיים באסון גדול בהרבה, כפי שקורה בדר"כ
כאשר אסיר אלים מגלה רפיון ביחסה של המערכת כלפיו.

כל זאת, ללא קשר לכוונותיו שהיו טהורות, מן הסתם.

אני מסכים עם כל מילה שלך...
זאת, בייחוד על רקע דברי הגורמים הצבאיים, מהם מתברר שלא מדובר רק בכיבוד בשאריות מזון. הטענות של "שוברים שתיקה" ממש לא רלוונטיות במקרה הזה, כי לא מדובר ב"זקן בן 80 או בילדה בת 12". יש הבדל בין יחס לאוכלוסייה הפלסטינית בכלל, לבין יחס לאסירים פלסטינים.

"החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה קורא ציטוטים של אחרים"

(אח של מישהו שהכיר את ג'ון לנון)

הנה סוד גלוי למדי: האסירים הפלסטינים נהנים מחופש נרחב למדי ומנהלים לעצמם את החיים במידה רבה. אני ביקרתי פעם בכלא כזה, והתרשמתי לטובה מתנאי הדלוקס, שכללו קבלת מאכלים שאנחנו היינו צריכים לקנות בכסף רב (קשה לי לשכוח למשל את ארגזי המנגו שכיכבו שם). למד"כים שם יש סיפורים... ממש אפשר לכתוב ספר עב כרס.

הוא שובר את המסגרת (הרופפת גם ככה) שהכלא מנסה לבנות עבורם.
אחת הסיבות לכך שבמתקני כליאה צבאיים יש יותר בעיות מאשר במתקני השב"ס, היא בגלל היד
הרכה יותר - וכאשר מרפים עוד יותר יד רכה, היא נשברת בסופו של דבר (במחנה עופר היו בריחות
עצירים בגלל רפיון כזה).

חייבים למצוא דחוף נושא לוויכוח, כי אני נאלץ להיתדרדר ולהתווכח עם המורסה האנושית (?) המדתא.

לסיפור הזה יש שני צדדים אחרים , הצד של ynet והאמת . הכותרת מפוברקת , החייל לא נענש על רחמנות , איש לא נענש על נטיות ליבו .. החייל נענש על הפרת נהלים . גם הכתבה מתעתעת , ראיינו מילואימניקים שידעו על זה שהוא חילק עוגיות בבסיס , אבל האם אותם מילואימניקים גם ידעו על שאר מעלילו של החייל ? ויש לי עוד דוגמאות ...
כל זה מוביל אותי לתחושה שמדובר באותו גל עכור של שמאל קיצוני בתקשורת שעוסק בהצקה מתמשכת לאנשים המגינים על חייו .. הפעם הם לקחו להם לגיבור את מחבק המחבלים ומחלק העוגיות ...

ושימו לב איזה ארגון אינטרסנטי מקבל כאן זכות תגובה ..

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”