11-03-2005, 22:28
|
|
|
חבר מתאריך: 08.07.04
הודעות: 3,402
|
|
אני מאמין שכל אחד מאיתנו עובר את מסלול ה"קיטש" לפחות בתחילת דרכו.
הצילומים הראשונים של כמעט כל אחד מאיתנו הם של נושאים מוכרים עבורנו לצילום...
אני מודה... גם אני צילמתי פרחים, וים, ושמש, ושמיים... אבל זו היתה תחילתו של התהליך.
עם הזמן התפתחה ההבנה שיש בכוחי לחולל "חידוש" ולהיות מקורי ויצירתי. הרי מי רוצה לצלם דברים שכבר צולמו ?
העין נעשתה מיומנת בבחינת נושאים חדשים לצילום. היום אני רואה הרבה נושאים דרך המצלמה ובחיים בכלל כאור, צורה וצבע. אני מחפש את ה"זווית השונה" להסתכל על דברים... ולא בכדי לתעד את מה שהעין רואה... אלא, כדי ליצור, להעביר מחשבה, כוונה או מסר אל הצופה.
דרך הצילום היום, אני מאמין כי אני מסוגל להעביר את צורת המחשבה שלי, ראיית עולמי, ותפיסתי של נושאים. הנושאים עצמם יכולים להיות פשוטים או מוכרים - אך אני חייב למצוא בהם את הייחוד.
כל חובב צילום (הרציני בכוונותיו ובנכונותו ללמוד וליצור) עובר את התהליך הזה - בו הוא מפתח דבר מעבר ליכולת "ללחוץ על הכפתור". הוא מבין שמאחורי הדברים ישנה חשיבה ומקוריות.
וזה בדיוק השלב שבו נעלם ה"קיטש" ומתחיל הצילום ה"אמיתי", המקורי והשונה - שבאמת מעביר קצת מהצלם אל הצילום.
ולכן אני נותן 2 וחצי ל"סולם" הדירוג. אני מאמין שלא ניתן (לפחות בהתחלה) "לדלג" על הקיטש - וזאת, רק כדי להבין שיש צורך בחידוש וביצירתיות כדי להיות צלם "אמיתי". צלם אמיתי הוא זה היוצר, החושב והמתנסה בדברים "אחרים", "שונים" ו...."מיוחדים" .
זו דעתי...
|