בס"ד

מאת הרב משה בן משה!

מסופר על אדם עני שהיה כל יום ויום עובר מדלת לדלת על מנת לאסוף כסף כדי שיהיה לו משהו להכניס לפה, והנה יום אחד אותו עני עובר ורואה את הבית של רב העיר, הוא אומר לעצמו שאסור לו לפסוח על הבית של הרב, כי וודאי שהרב יביא לו כסף ובלי לחשוב הרבה אותו עני נכנס לביתו של הרב , מדקדק בדלת נכנס ובאמת קיבל את מה שציפה לו. והנה בדרכו לצאת מביתו של הרב.
הוא ראה ממש ליד היציאה על המזנון כפית מכסף שערכה רב מאוד.
ויצרו התגבר עליו והוא גנב את הכפית. ויצא לדרכו.
והנה לא עוברים להן כמה שניות ובני הבית שמו לב בחסרון הכפית היקרה.
וישר עלה להם אותו דמות של העני שנכנס לביתם הם רצו לעברו ועצרו אותו.
ואמרו לא שזה חוצפה מצידו שהוא גונב להם חפצים מהבית .
ואותו עני בתמימות עונה להם:

אני לא גנבתי את הכפית.
הרב הביא לי את הכפית. הם אמרו לאותו עני לבוא איתם לביתם בכדי לשאול את הרב אם זה אכן האמת. והנה הרב אומר שזה אמת לאמיתה.
והעני ברוב חוצפתו אומר להם: הנה לכם ראיתם שאיני שקרן עכשיו בגלל העוגמת נפש שעשיתם לי אני מבקש פיצווים נעלבתי קשות עד עמקי נשמתי.
וכמובן הם שואלים את הרב אם אכן צריך לעשות כך והרב מהנהן בראשו לחיוב.
ואותו עני מקבל פיצווים והולך.

עד כאן הסיפור.

והאמת היא שהרב בכלל לא נתן את הכפית לעני במתנה..
אלא מה, הרב יודע שבשמיים כבוד האדם הוא חשוב מאוד ואם אנו פוגעים ביהודי איזה יהודי שיהיה אז בשמיים מאוד מקפידים עלינו. והרב בשביל לא לפגוע ביהודי לא אמר כלום בפני בני ביתו..
אבל כמובן שלאחר מכן הוא ליוה את העני והסביר לו שזה לא בסדר והכל עבר על מקומו בשלום .
, אבל אנחנו צריכים להביא שבמיוחד בימים קשים אלו אנחנו צריכים להיות מאוחדים ולא לפגוע באף אחד ובטח שלא לדבר לשון הרע כי זה יקרב את הגאולה

אז יהי רצון באמת שנלמד לכבד אחד את השני ולא נכעס ולא נקפיד על שום אדם מישראל , וזה מאוד קשה ולא פשוט בכלל אבל אנחנו מחוייבים לזה..

אני התחזקתי מאוד מהסיפור הזה ואני משתדל באמת להתייחס לכל אחד כמו אל אחי אף על פי שזה קשה...