1.
לאף עם או לאום לא היתה אז מדינה. היתה לנו נחלה או ממלכה, אבל לא מדינה. הנקודה הסמנטית הזו לא משנה דבר.
אתה צודק בקטע הזה. העניין פה הוא סמנטי בעיקרו, עם כי חשוב לציין את ההבדל בין מדינה מאורגנת על מוסדותיה וסמכויותיה לבין ברית שבטים רופפת, או שתי ממלכות מסוכסכות (למעשה, הפעם הראשונה בה הייתה ממלכה אחת, היא הייתה יהודה קטנה וחלשה). הפעם היחידה בהיסטוריה (פרט להווה) בה הייתה מדינה יהודית חזקה ומשמעותית הייתה בתקופת יונתן השחמונאי ויורשיו.
2.
ה"פלסטינים" גילו שהם עם ב-10.6.1967. עד אז הם לא עשו שום דבר שעושה עם שרוצה עצמאות - והראיה, גם כשנתנו להם מדינה, על מגש של כסף (29.11.1947), הם דחו את ההצעה. אש"ף הוקם ב-1964 - איזה "שטחים כבושים" הוא התכוון לשחרר...?
אש"ף הוקם בועידת הליגה הערבית ב64 במטרה לשחרר את פלשתין הכבושה ע"י הציונים. הפלשתינים כמובן רצו ורוצים מדינה (ערבית בא"י) לכל הפחות מ1936, אבל ההצעה של כ"ט בנובמבר 47 נדחתה ע"י הערבים בנימוק הגיוני שלא יתכן לתת לשליש מהאוכלוסיה שני שליש משטח הארץ (וגם "למה לנו? אנחנו ננצח אותם במלחמה!" כמובן). ההסבר הזה כמובן לא תופס כשב1938 ועדת פיל הציעה 83 אחוזים מהשטח למדינה ערבית והשאר ליהודית. איך אמר אבא אבן? "הפלשתינים מעולם לא החמיצו הזדמנות להחמיץ הזדמנות". חוסר יכולת להתפשר ולהתגמש עלול להיות קטלני במזה"ת, אבל אני אכנס לדעות רק אחריי ההיסוטריה.
3.
נכון - אבל נוכחות רצופה בארץ היתה גם היתה, גם בשנים שאחרי מרידות גדולות (בעיקר בתקופה הרומאית) שבה הארץ כביכול התרקונה מתושביה.
למעשה, מי שאחריי לאלפיים שנות גלות הוא לא הרומאים, אלא ידידך המוסלמים. בתקופה הביזנטית, שבאה אחריי מרד/טבח בר כוכבא (שהוא אגב, האסון הנורא ביותר שקרה לעם היהודי עד השואה) הייתה פריחה יהודית חסרת תקדים, ויהודים בנו ישובים בכל חור. למה? כסף. בתקופה הביזנטית היו פה השקעות גדולות בתשתית, והרבה תיירות. בתקופה המוסלמית הכל נפסק, והיהודים עזבו ברובם. אז מתחילה הגירה גדולה של יהודים לארצות אחרות. ועם זאת, בהחלט הייתה פה נציגות יהודית לאורך כל הדורות.
4.
בארץ שלטו רבים - אבל אף אחד לא הפך אותה למרכז האימפריה / ממלכה / קיסרות שלו - למעט המדינות היהודיות השונות וממלכת ירושלים הצלבנית (לתקופה קצרה). ארץ ישראל תמיד היתה מחוז נידח באימפריה זו או אחרת, לא ממש חשובה לכל שליטיה, מלבד לעם היהודי.
נכון חלקית. בגלל המיקום הגאוגרפי של הארץ, כאזור טוב לישוב המקשר בין אפריקה לאירופה + חוף ים, היא הייתה חשובה מספיק כדיי שהרבה אמפריות יריבו עליה, אבל היא באמת לא הייתה משמעותית לאף עם שאני יודע עליו.
5.
ועדיין, אני לא מכיר תפילה בנוסח, "לשנה הבאה ביבנה הבנויה"... ירושלים היא המרכז של העם היהודי, ושל העם היהודי בלבד. גם שליטים מוסלמיים, שלהם ירושלים כביכול קדושה, העדיפו למלוך ממקומות אחרים (מכה, קהיר, דמשק, בגדד).
ואני לא מכיר "לשנה הבאה בחברון/צפת/טבריה הבנויה. זה אומר שהן לא קדושות ליהודים (שאמורים להאמין רק בשם ולבוז לקדושה גשמית)? אותו דבר. מכה ומדינה (ונג'ף, קום וכארבללא לשיעים) קדושות, ירושליים גם, אבל פחות.
7.
על פי האמונה המוסלמית, מוחמד הגיע למסגד אל-אקצא (המסגד הקיצון / המרוחק). אין שום ציון גיאוגרפי בקוראן הקובע שאל-אקצא נמצא בירושלים. השיוך של אל-אקצא לירושלים נקבע בזמן מלחמות האזרחים שליוו את עלייתו של בית אומייה, הרבה אחרי מותו של מוחמד, ומסיבות פוליטיות. ירושלים לא נזכרת ולו פעם אחת בקוראן - ההיפך הגמור מהתנ"ך.
עקרונית, זה כנראה נכון. אבל מה זה משנה? הם מאמינים בזה עכשיו וזה מה שחשוב. לשם השוואה, ספר דבריי הימים משפץ את ההיסטוריה לטובת דוד המלך ושושלתו, ואלמלא היה נשאר לנו ספר שמואל, היינו מאמינים בגרסהלא נכונה של התנ'ך שנכתבה כדיי להשיג מטרה. בדיוק כמו אותו סיפור על אל אקצע שנמצא בירושליים, גרסה לא נכונה שנכתבה כדיי להשיג מטרה.
8.
גיחי-גיחי - אבל זה לא משנה את העובדה שירושלים נמצאת רק במקום השלישית בסדר החשיבות המוסלמי, ובמקום ראשון בסדר החשיבות היהודי. מה קודם?
כמובן, זה נכתב בטון הזה רק כדיי להראות את גיחוך שבטיעון. ומי קודם? "מה זה מי קודם?! הכל שלנו ולא של הכופרים! אלוהים בחר בנו!" אחח, אם כולם היו פחות קיצוניים במזרח התיכון הזה...
13.
א. נו? ומה אתה רוצה להגיד בזה?
שלא צריך להתייחס אל הערבים כאומה אחת מאוחדת כא. הידעת למשל, שפעמיים בהיסטוריה שלה, העמידה ישראל את צה"ל בכוננות מלחמה נגד סוריה, כדיי להגן על ירדן מפלישה סורית?
ב. מלחמות:
1. מלחמת העצמאות - ישראל הותקפה ע"י מדינות ערב
2. קדש - מלחמה יזומה, בשיתןף בריטניה וצרפת, שבאה בעקבות התקפות מצריות לאורך הגבול (ברר על ה"פדאיון")
3. ששת הימים - מלחמת מנע. הגנה עצמית מובהקת.
4. ההתשה - יוזמה ערבית להתיש את כוחה של ישראל.
5. יום כיפור - התקפה מצרית-סורית.
6. לבנון 1 - מלחמת מנע. הגנה עצמית מובהקת (הפגזת הצפון, ההתנקשות בשגריר ארגוב)
7. אינתיפדה 1 - התקפה ערבית
8. מלחמת המפרץ 1 - התקפה ערבית (מצומצמת, אבל עדיין התקפה)
9. אינתיפדה 2 - התקפה ערבית
10. לבנון 2 - תגובה ישראלית להתקפה של החיזבאללה.
אחח, ידעתי שלא תקרא מה שכתבתי. מכוון שלכל צד יש סיבות למה מלחמה (אחריי הכל, אף אחד לא יוצא למלחמות בשביל הכיף), כתבתי רק מי תקף ראשון. לשם הדגמה, זה בערך מה שיגיד הצד השני (ואין צורך שתנסה לסתור אותי. אני לא חושב ככה, אלא מציג את הצד השני):
העצמאות- האו"ם עמד לתת ליהודים שני שליש מהארץ שלנו, כשהם רק שליש אוכלוסיה! הפלשתינים פתחו במרי נגד ההחלטה, וברגע שהאנגלים עזבו הצטרפו בעלי בריתם הערבים!
סיני-מה פתאום תעלת סואץ שייכת לאירופאים? המצרים לקחו את מה ששייך להם, ובתגובה הותקפו על ידי אנגליה וצרפת, ואליהם הצטרפה ישראל!
ששת הימים- זכותם של המצרים לא לאפשר מעבר ספינות למדינות אויב, וזכותה להכניס לשטח שלה(סיני) כוחות. ישראל תקפה את מצרים בעקבות כל זה, לא להפך!
יום כיפור- ישראל החזיקה שטחים סורים ומצרים. זכותה של מדינה לשחרר את השטחים הכבושים שלה (מכיר את הטיעון הזה? )!
לבנון 1- ישראל היא זו שיצאה למלחמה של שלוש שנים. היא פלשה, לא להפך.
לבנון 2- ממתי חטיפה היא הכרזת מלחמה? ישראל חטפה ועדיין חוטפת מאות אנשים (בשטחים בעיקר). ממתי זאת הכרזת מלחמה?
שוב, אל תתטרח לסתור את הטיעונים האלה, אני יכול לעשות את זה מצויין בעצמי. הם לא הובאו כדיי להציג עמדה, אלא כדיי להדגים שהסברים כאלה יש לכל צד. בפועל בארבע משש המלחמות ישראל תקפה ראשונה (למעשה, כשדדו הציע לגולדה להנחית מכת מנע על המצרים ביום כיפור, היא אמרה לו שישראל לא יכולה כל הזמן להתקיף. אחריי יום כיפור הדעה הזאת בוטלה).
ושוב ההתשה הייתה אוסף של ההפגזות ופעולות בקנה מידה קטן, לא מלחמה כוללת,
האינתיפאדות היו התקוממיות עממיות/ מרידות נגד שלטון כיבוש ישראלי. עזוב חוקי או לא, זה היה שטח בו חיי עם אחר תחת שלטון זר, והוא מרד נגד זה. את מלחמת המפרץ אני לא סופר, כמה עשרות סקאדים והרוג אחד זאת לא מלחמה. היו לנו עשרות מקרים גרועים יותר בצפון שלא נקראו מלחמה.