חשבתי שיספיק לי לחפור בחיפוש בפורום, אבל הבנתי שיש כאן לא מעט קצינים ושהתשובות שניתנות מעמיקות ואישיות, ושכדאי פשוט לפתוח הכל...

אני מש"קית במטה חיל המודיעין, מיועדת לקצונה ולחזרה לאותו המדור כקצינה.
קורס קצינים אצלי הוא בגדר מטרה ואפילו חלום. אני רוצה לשרת את המולדת שלי כקצינה.. אני אוהבת לקחת על עצמי אחריות. יודעים מה, אין צורך לפרט... אני פשוט רוצה את זה

הבעיה שלי היא שאף פעם לא היו לי התנסויות רציניות עם הדרכה, וההתנסויות המאוד בודדות שהיו לי, היו לפני שנים, כשהייתי חסרת ביטחון עצמי ופחדנית... והן השאירו לי טעם ממש ממש רע בפה.
לכן עכשיו, כשמספרים לי על זה שאצטרך להעביר שיעורים, הדרכות, התנסויות רוחביות... אני די מפחדת.

מה ששמעתי על התנסויות רוחביות שמקבלים בקורס ממש מועט, אבל הספיק כדי להבהיל אותי שמדובר בתפקידים די גדולים ולא מוגדרים, ש... איך אדע איך לבצע אותו לעזאזל?!
היום כשהמפקדים שלי לא נמצאים, או כשאני לא רוצה לערב אותם תחילה וקודם לנסות בעצמי לפתור בעיות, אני יודעת שאני הופכת עולמות כדי לעשות את הדברים וגם מצליחה לעשות אותם... אבל זה כי אני מכירה את התפקיד ומצליחה להסתדר בסביבת העבודה... לעומת זאת, מה שמספרים לי על בה"ד 1 נשמע כמשהו מפחיד ולא ידוע.

אני מפחדת שאצטרך לעמוד מול אנשים ואשתתק, או שלא אצליח לבנות שיעור/פעולה/מה שלא יהיה מחוסר רעיונות להפעלות וכאלה דברים, שיש לי הרגשה כאילו לאנשים אחרים פשוט זורמים החוצה... ולי לא.

לצערי יש לי עד אפריל כדי להתחרפן עם מחשבות כאלה... וזה באמת ממש ממש מפחיד אותי. אפילו שכלפי חוץ כן יש לי הרבה בטחון ואני מתחברת עם אנשים בקלות.
האם מישהו כאן גם הגיע לקורס בלי ניסיון בהדרכה, או עם פחדים דומים, או לא וסתם יכול לומר מה הוא חושב לגבי המחשבות המציקות האלה שיש לי?



תודה...
חג שמח ושנה טובה

כאן ליאל, מדווחת מהשטח בעזרת Canon 30D, Canon 50mm f\1.8, Canon 70-200 f\4 IS L, Canon 100mm f2.8 macro, Sigma 10-20mm וחברים...

הגלריה שלי בפוטולייט

מחשבות קריאייטיביות - רן פינקלשטיין
http://copies2011.blogspot.com/

כאן ליאל, מדווחת מהשטח בעזרת Canon 30D, Canon 50mm f\1.8, Canon 70-200 f\4 IS L, Canon 100mm f2.8 macro, Sigma 10-20mm וחברים...

הגלריה שלי בפוטולייט

אוקיי אני לא קצין אבל יש לי רקע בהדרכה ( מדריך מוסמך בוינגייט וגם אני מעביר מדי פעם מדסים בבסיס שלי מבלי שעברתי איזשהו קורס בצבא בנושא )
אני אנסה להסביר לך על עצמי...
אני סיימתי קורס מדריכים בהצטיינות והמבחן הראשון שלי היה עבודה במתנס רגיל עם ילדים בעייתים..
בגלל שזאת הייתה הפעם הראשונה שלי שבאמת הדרכתי לא ממש הצלחתי להשתלט על הילדים כי זה היה קשה...
אבל לאט לאט למדתי שיטות וכעת למשל אין לי בעיה לעבוד עם שום ילדים...
אני מאמין שבקורס קצינים יהיה לך הרבה התנסויות בלהדריך חברה ותזכרי שבכל זאת את מגיעה למודיעין שזה חייל של אנשים שהם ל בעייתים ובאים מרצונם ללמוד ולהשקיע ולהתקדם אז לא יהיה לך כל כך קשה בהתחלה ולאט לאט תתרגלי.ברגע שתגיעי למצב שאת שולטת בכל מה שקורה מסביבך כשאת מדריכה יהיה לך קל להדריך.
מקווה שעזרתי

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

מצחיק שאת מעלה את זה, אני אמור להתחיל קורס קצינים בשבוע הבא...
אני כיום אחרי שנתיים וקצת בצבא, מתוכם אני שנה וחצי מדריך ומפקד בקורסי יסוד בבסמ"ח (בית הספר למקצועות המחשב).
אני הגעתי מרקע של הדרכה בצופים אז העמידה מול קהל לא היה לי חדש במיוחד, אבל אני משרת במדור עם עוד 40 איש שלרובם לא היה ניסיון הדרכתי כלל, וההכשרה שלהם כוללת את האישיות שלהם וקורס מפקדים של חודש וחצי, ויש אנשים שנמצאים איפה שאני היום בלי הרקע שהיה לי.

החששות שיש לך הן טבעיות לחלוטין, מה שע"פיו אנחנו בוחנים מי עתיד להגיע להדרכה (ולכן על אחת כמה וכמה גם מתאים להיות קצין) זה לא ע"פ מה שהוא כרגע עושה, אלא על מה שהוא מסוגל לעשות.
אחת המטרות בקורס קצינים זה לקחת את הפוטנציאל שיש לך, ולתת לך התנסויות שונות ע"מ לתת לך להתנסות בפנים שונים של עבודת הקצין (מה ששומעים על התפקידים בבה"ד 1 - קצין לוגיסטיקה וכד'). הנק' שלי היא פשוטה - את לא אמורה להגיע מוכנה לקורס קצינים, בשביל זה יש לך הכשרה של כמה חודשים שנותנת לך מספר התנסויות ע"מ לתת לך להתפתח, ובסיום הקורס את רק מתחילה את העבודה - יש לך חפיפה, תקופה ראשונית של התלמדות בתפקיד שמאופיינת בפחות עשייה...

שמרי על החיוך זה העיקר

האמת, מבין אותך לגמרי. אני גם כן מקווה מאוד מאוד לצאת לקצונת תקשוב בסביבות מרץ - אפריל, ואני די בטוח שזה לא כזה פשוט כמו שזה נשמע עם כל הפתוי במילה "קצונה". לגבי כל מה שקשור בעמידה מול קהל, זו בעיה ידועה בואי נאמר... סיינפלד אמר על זה פעם שיום אחד עשו משאל על הדבר שהכי מפחיד את האמריקאי הממוצע. עמידה מול קהל הגיע למקום הראשון ומוות למקום השני. זה אומר שבלוויה ממוצעת, האמריקאי יעדיף להיות בתוך ארון הקבורה ולא על הבמה לשאת נאום הספד.

לעמוד מול קהל ולדבר זה לא קל לאף אחד. אבל כמו שאמרו פה, בדיוק בגלל דברים מהסוג הזה יש את הקורס קצינים שיתן לך את כל הכלים האלו. בטוח שדברים השתנו מאז הפעם הקודמת בה היה לך ניסיון לא טוב, ועוד ישתנו בעתיד במידה ותצאי.
קיצר, לא נראה לי שאת צריכה יותר מדי לחשוש מכל הקטע הזה, אפשר להתגבר.

לילה טוב וסורי על המגילה.

עניין של נסיון - ותו' לא.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

היי, אני הייתי בקורס קצינים, ולצערי כרגע הודחתי.

אני לעומתך עשיתי את להב ואחרי זה את גפן, אני יכול להגיד לך שאין לך מה לפחד מהקורס קצינים, אם יש לך בעיות כלשהן שאת יודעת עליהן פשוט תגידי למפק''ץ שלך בקורס והוא יעזור לך להתמודד איתן ולטפל בהן, מנסיון לכל אחד יש בעיות כלשהן וגם לי היו והצלחתי להתמודד איתן והיום אני יכול להגיד שאני הרבה יותר בטוח בעצמי ממה שהייתי לפני הקורס.
בהצלחה.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

מעולם לא ראיתי קורס פיקודי מבפנים, אבל אחרי הצבא יצא לי להתעסק די הרבה בהדרכה במסגרת אקדמית, וגם לי לא היה ממש נסיון קודם בזה. כנראה שעשיתי את זה מספיק טוב אם המשיכו לבקש ממני לעשות את זה, אז אני אתן לך כמה טיפים שטובים אולי גם להעברת שיעורים/הדרכות/וואטאבר בקק"צ.

1) הרבה יותר קל לדבר לאדם אחד מלקבוצה - תאתרי בקהל מישהו/מישהי שנראים חביבים ולא מזיקים ותסתכלי עליהם כשאת מדברת. אם נראה לך שזה מלחיץ אותם שבוהים בהם, תבחרי שניים-שלושה אנשים כאלה ותעברי ביניהם עם המבט, כאילו את מדברת ישירות אליהם.

2) זה בסדר גמור להקריא מדף. את אמורה להעביר מידע, לא לשחק תפקיד בהצגה.

3) תשתדלי לדבר על דברים שאת מתעניינת בהם אישית, ואם זה לא יוצא - תפתחי עניין בדברים שאת אמורה לדבר עליהם.

4) אף אחד לא מצפה לנאום וירטואוזי ומלא פאתוס של בגין. יודעים שאת בסה"כ חדשה בזה ושזו סיטואציה מביכה למדי. גימגמת? שכחת משהו? הסמקת והשתתקת? לא קרה כלום. תשתי קצת מים, תתנצלי ותבקשי שנייה לסדר את המחשבות ותמשיכי כרגיל.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

שתדעי לך שאני מאוד, אבל מאוד מבין אותך.
גם לי היו פחדים רבים לפני הקורס ובכלל - לפני שהתגייסתי. לא הייתי מסוגל לעמוד מול קהל, לבצע התנסויות כאלו ואחרות אף על פי שכלפי חוץ הקרנתי ביטחון עצמי גבוה. במיונים לאחד הקורסים בצבא, באתי לעמוד מול קהל של... 5 אנשים. ופשוט רעדתי מפחד. זה היה סיוט. לא הוצאתי מילה ותירצתי את זה בכאב ראש גדול. זה היה הסיוט שלי כל כיתה י"ב בערך.
בואי אני אגלה לך סוד קטן - מעטים האנשים שאין להם פחד לעמוד מול קהל. גם למנחים ולמרצים יש פחד כזה. אפילו, את יודעת למי? לדודו טופז.
אני מאמין שפחדים נועדו כדי לפרוץ אותם. ולכן קחי את הפחדים האלו כאתגר. ולמרות הפחד - תעמדי מול קהל, תעשי התנסויות. פחד הוא לא באמת אמיתי או אובייקטיבי, זאת אנרגיה שלכודה בפנים ואנחנו מחזיקים אותה בחיים. מדברים לעצמנו, נאבקים בה. הדיאלוג הפנימי שלנו מנשים את הפחד שלנו ונותן לו חיים. למרות כל המציאות סביבנו. ברגע שאת נעלת, התשומת לב שלך היא רק חיצונית, אין יותר דיאלוג פנימי! כששוב נכנסים פנימה ומדברים על מה שחשים, שוב מחיים את הפחד.

היום אני קצין כבר שנה. אומנם לא מעביר הרצאות וכדומה אבל אין לי בעיה לעמוד מול קהל של 100 איש.
אם תרצי קצת עצות או טיפים אישיים וכד' תוכלי לדבר איתי בפרטי
בהצלחה!