ניסיון נוסף בתחום האנימציה, שוב באימג'רדי, כי המחשב שלי לא משחק יפה עם פלאש. P:
בהתחלה זה ניסיון ליצירת הליכה קרטוּנית משהו (בגלל זה החוסר בידיים, נא לא להעיר על זה..
ואז הרקע הזכיר לי פרסומת של אייפוד אז..

טוב, בכל אופן, הצעות לשיפור, טענות, מענות ועגבניות רקובות יתקבלו בברכה (:

deviantART

נראה מעולה
לא ממש מבינה בתחום האנימציה אבל נראה כי בצעד ה-2 של הדמות היא גדלה...? או שמא רק נדמה? אם כן יש לזה כוונה מסויימת? כי בהתחלה, למען האמת, חשבתי שעם כל כמה צעדים הגודל משתנה...
בכל אופן, הוא חמודי

גדלה?
יכול להיות, כנראה שכן, למרות שזו לא הייתה הכוונה..
הצעד השני שלו (שכל האנימציה היא בעצם רק 2 צעדים בלופ) נמשך קצת
יותר מהראשון אז אולי גם זה תורם למוזריות שלו..

אבל תודה רבה

deviantART

אני ממש נהנת לראות את הנסיונות שלך באנימציה [=

אני מסכימה עם Y NOT בקשר לזה כי נראה שהדמות גדלה באחד הצעדים. במיוחד באזור המכנסיים.

ולא יודעת אם זאת הייתה הכוונה, אבל נראה כאילו הדמות צועדת למעלה, ולא בקו ישר.

ודבר אחרון, הבליטה בראש, זה אף או מצחייה? P:



iWant see mo'!

Ze blog | KozlikArt

חח.. מצחייה (:
ואין לי mo! עדיין, תאזרי בסבלנות! P:

deviantART

חח גם אני הייתי בטוחה שזה אף.. חמוד מאוד!!

"גם אם אתה על המסלול הנכון,אתה תידרס אם סתם תשב שם" (ויל רוגר'ס)

אז ככה;

קודם כל שני הצעדים צריכים להיות שווים. צליעות והליכות משונות זה נחמד מאוד אבל קודם כל את חייבת להבין את המכניקה של ההליכה (כמו כן הליכות לא רגילות עדיף לא בלופ).

כפי שציינו לפני, את לא תמיד מצליחה לשמור על נפח הדמות. באנימציה מצוירת אחד הדברים הראשונים שלומדים זה לשמור על נפח (זו אחת הסיבות לתרגיל שק הקמח המפורסם).

עכשיו למכניקה של ההליכה;

חשוב מאד גובה האגן. כמובן שהוא עולה ויורד אבל מתי? כשמורידים את הרגל המובילה לריצפה האגן מגיע לגובה המינימלי קצת אחר כך (תלוי על כמה פרימים הלופ שלך אבל בד"כ פריים אחד לאחר שהרגל נגעה בריצפה). הצעה; תנסי גם עם הורדת האגן באותו הפריים. מיד תיראי למה צריך לחכות פריים. התוצאה קפיצית וגמישה יותר ומייד מרגישים את המשקל שאנימטורים כ"כ אוהבים לדבר עליו.

הפריים הגבוה של האגן הוא מייד לאחר פריים המעבר, הפריים בו רגל אחת חולפת על פני הרגל השניה. שוב, חכי פריים אחד ואז הביאי את האגן לגובה המקסימלי.

(עכשיו, אם את רוצה להתחיל להנות באמת תנסי להפוך את זה, שהאגן נמוך בפריים המעבר וגבוה כשהרגל נוגעת בריצפה. שוב, דחי את הקיצונאויות (extremes) בפריים. מובטחת לך תוצאה משעשת מאוד)

את מגזימה הרבה יותר מידי עם טילטול הגוף קדימה ואחורה ובכל מיקרה את צריכה להניע את הראש כנגד הגוף. תיזהרי מאד לא להגזים (זה צריך להיות מאוד עדין) שהדמות לא "תיתפרק" לך. בכל מיקרה הדברים לא צריכים לקרות באותו הזמן.

דוגמה; נניח שאת מנפישה דמות שקופצת במקום. החזרה לקרקע צריכה לקרות באופן הדרגתי מלמטה למעלה. קודם כל הרגליים מתיישרות כך שכך הרגל מתחילה לנוע לכוון הרצפה אבל האגן עוד למעלה. אחר כך האגן יורד אבל הידיים והכתפיים מפצות בעליה למעלה. כעת הידיים יורדות (כמובן גם הידים יורדות בהדרגה, מרפקים לפני כפות וכו') אבל הראש מוטה מעט לאחור, מותח את הצוואר, ולבסוף גם הראש יורד. כמובן שאם המגע בריצפה המשקל נספג שוב בהדרגה. תיסתכלי על קרטונס ישנים, במיוחד עבודות של טקס אוורי בהן הכל מוגזם בטירוף ותיראי בדיוק איך זה עובד (אם את מכירה את דרופי הכלב תחפשי קטעי מעליות, אפשרות אחת זה במחווה לדמות שעשו ב"מי הפליל את רוג'ר ראביט" די לקראת סוף הסרט).

הממ... לא רואים ידיים בכלל. פיתרון פיקחי לצללית אבל כדי שתילמדי גם מה עושים עם הידיים.

בכל מיקרה חשוב שתילמדי לשלוט במכניקה. אחרי שתיהי טובה (מאוד) בזה יבוא הדבר האמיתי שזה להמציא ולהישתולל.

כל מה שניכתב פה (ועוד המון המון) תימצעי בספר של וויליאמס. קני אותו ופשוט תעברי על כולו ותעשי את כל התרגילים שהוא מראה. זה גם כיף וגם תילמדי המון (וגם הוא מסביר מעולה).

אל תוותרי. את מוכשרת מאוד. אנימציה שווה פי מיליון מציורים דוממים. תנועה טובה לאיורים בינוניים תראה מעולה. תנועה גרועה לאיורים מעולים תראה גרועה (כמובן, הכי טוב תנועה מעולה לאיורים מעולים). כשנכנס מרכיב התנועה כל השאר עף דרך החלון.

תהני.