ידעתי ואדע שצברתי חוויה
והכל פה, פתאום, כל כך השתנה
אולי בגלל שחלפה עוד שנה
או אולי אני השתניתי טיפה

ושירים ייראו כשירי פרידה
המודעות עצמה הפכה אבודה
המאבד עצמו לדעת מאבד חייו?
או אולי מחדשם כל פעם?

אולי עם עוד שאלות חדשות
ניפתח ונפתח תפילות ישנות
של אנשים שכבר היו וילדים שיחיו
את אותם החיים עם שינוי תפאורה

ואין עוד שיר עם חרוז מדומה
אולי רק נזרום, זה יהיה קצת שונה
מקיבעון די מוחלט של הבל הבלים
כי קהלת היה חכם- וזה מה שרובם אומרים

ואני לא אצטרף לשיחות משונות
של אותם אנשים עם בעיות די דומות
ולהם אותו פיתרון גם דומה
על עתיד קצת יותר טוב...

תקוות תמיד יהיו לכל אדם
כך הרגיש נהפך ציניקן
מאותו הסתיו של אותו שיר
וזרימה בכתיבה היא משהו כביר

וזו לא סתם מחברת עם דפוס
זה מחשב ותוכנה והכל פה דחוס
וחזר לי חרוז לא מתוכנן
אז אולי סתם אכתוב שאטוס ליפן


ומשטויות קטנות הכל מתחיל
ומהכל לומדים, מהכל עושים חיים
זרימה אולי שטותית אבל יותר אמיתית
ומה שעובר בראש זו התגובה האמיתית

"אינני מוכן להודות בכך, אך אנסה לנסח זאת בבהירות מוחלטת: אנוכי הוא אנוכי. אתה הוא אתה. כל העובדות אשר נוכחות בשטח לא קיימות מבחינתי!"

פשוט חמוד.