|
התקפת מנע?! ניראה שהם למדו מאיתנו משהו...
כניראה שהם הגיעו לאותם מסקנות שד"ר גיא בכור הגיע אליהם, מה שמוביל אותם למחשבות על התקפת מנע, השאלה היא כמה זה באמת מעשי?
ניתקלתי בניתוח של ד"ר גיא בכור שמסכם מספר תרחישים צבאיים אפשריים במסגרת המתיחות בין ישראל ואיראן, מי שמעוניין לקרוא יכול לבחור לעצמו מה הגיוני בעיניו ומה לא, בכל מקרה זה מעניין גם אם לכאורה לד"ר גיא בכור סיגנון מיוחד ושנוי במחלוקת...
ניתוח התעלומה: אז מה תעשה איראן אם תותקף? התשובה תפתיע אתכם
מאת ד"ר גיא בכור
קשה לעצור את שטף האיומים וה"עצות" לישראל ולארצות הברית שלא לתקוף את איראן, המגיע בימים האחרונים מטהראן, הייתי אומר עד כדי היסטריה של ממש. האיומים האלה באים על רקע הצהרות בישראל שיתכן וישראל תתקוף את איראן (שאול מופז ל"ידיעות אחרונות": "אם איראן תמשיך בתוכנית שלה לפיתוח נזק גרעיני – נתקוף אותה"), הנרי קיסינג'ר שייעץ לאחרונה לממשל בוושינגטון לתת לאיראן מכה, לחזור לגודלה הטבעי, ואז להגיע איתה להידברות; ועל רקע דיווח ב"ניו יורק טיימס" על תמרון ענק של חיל האוויר, המדמה תקיפה באיראן. המשטר האיראני בלחץ. הם משדרים עצבנות, למשל גזר דין מוות נגד "מרגל" לטובת ישראל, הגבלות קשות על הבהאים, בטענה שהם עובדים עם ישראל, ועוד.הפרשנים מדווחים, כמעט ללא יוצא מן הכלל, שאיראן תגיב בעוצמה משתקת, ומיד, אם תותקף. האמנם? במאמר הזה אנו ננסה לבחון האמנם איראן תוכל לעשות כן, והאם יש ברצונה לעשות זאת. אבל בדבר אחד איראן כבר הצליחה: היא נתפסת בעולם כמעצמה צבאית, שיש לפחד ממנה ומתגובותיה. זהו הישג הרתעתי איראני יוצא מן הכלל, בלי שנורתה אפילו ירייה אחת! במידה רבה, מי שאחראי לתחושת הפחד המשתק מפני איראן אילו אנחנו, שלא מפסיקים לברבר על האיום הקיומי מאיראן. בכך אנו רק מעצימים אותה ואת תדמיתה. ככל שהתדמית כלפי חוץ מרתיעה יותר, מרחב הפעולה של איראן – מוגבל יותר.
כאשר אנו מדברים על התקפה באיראן, השאלה היא קודם איזו התקפה. האם על מתקן גרעיני אחד, על כמה מתקנים, על יעדים צבאיים נוספים, על יעדי המשטר, או בכלל לא על יעדים גרעיניים, אלא יעדים צבאיים או אזרחיים בלבד.
האם מדובר בהתקפה שנועד לחסל את המתקנים האלה, או רק לפגוע בהם סימבולית, כדי להניע אחר כך תהליכי לחץ בינלאומיים? האם יפגעו אזרחים איראניים?
נבחן מהן אופציות הפעולה האיראניות, בעיקר במקרה של התקפה ישראלית. אבחן אופציה, ואגיב עליה.
ירי טילים על ישראל
זהו הימור גדול מבחינת האיראנים, שלא ניסו עדיין את הטילים ארוכי הטווח שלהם מסוג שיהאב-3. הטווח אכן מגיע לישראל, אך מדובר בטילים שאינם מדויקים כלל, עם סטייה של כקילומטר, הנורים ממרחק עצום של 1,500 ק"מ. אי הצלחה בירי, התפוצצות במקום, העדר דיוקים, יביכו את האיראנים בצורה קשה. אין לקחת ברצינות דיווחים חדשים על שהאיראנים מכוונים לכור הגרעיני בדימונה, שכן הם כנראה שמעו עליו לא מהיום, והוא נמצא אצלם על הכוונת מזמן.
בידי ישראל מערכת אנטי-טילית חדישה בעולם מסוג החץ, שאותה האיראנים והעולם אינם מכירים כלל. הצלחה של מערכת זו, ואין ספק שתצליח ליירט חלק מן הטילים, תשנה את חוקי המשחק. כמו שהאיראנים לא היו ערוכים עם טילי קרקע-קרקע בזמן מלחמתם מול עיראק, הם עלולים להימצא בפיגור טכנולוגי מהותי גם הפעם. האיראנים בהחלט לוקחים בחשבון שיש את מרכיב החץ הישראלי.
היתכן שהם נלחמים תמיד את מלחמות העבר?
ומנגד, ירי טילים על ישראל יכול להפעיל מערכת טילים ישראלית הרבה יותר משוכללת מאשר בידי איראן, כנגד המדינה כולה, בדיוק הרבה יותר גדול, וזו עדיין שרויה בטראומה של שמונה שנות מלחמת איראן עיראק, כאשר הטילים העיראקיים כתשו את הבירה טהראן יום יום, ללא מערכת אזעקות או התרעה. אין להשוות את מערכת הטילים האיראנית לזו הישראלית. גם את זה לוקחים האיראנים בחשבון. המחירים שהם ישלמו יהיו גדולים.
האוכלוסיה באיראן כבר אינה מורגלת, ולא תהיה מוכנה לירי טילים עליה, בעוד שהאוכלוסיה בישראל יכולה להתארגן בתוך דקות. הלחץ על אחמדינג'אד ומשמרות המהפכה שלו, שאינם אהודים בערים הגדולות, בוודאי בטהראן הפוליטית, יהיה במקרה כזה עצום. איראן עלול להיחשף אז כנמר של נייר, כאשר העולם יעמוד מייד מאחורי ישראל, וכנגדה של איראן.
ועוד דבר, האיראנים יוצאים מנקודת מוצא שישראל היא מעצמה גרעינית. ג'ימי קרטר רב הנזק, לאחר שהיה פה, ביקש לפגוע בישראל, כאשר טען שיש לה "150 ראשי נפץ גרעיניים". האיראנים לוקחים את דבריו מילולית. מבחינתם הדבר רק מעצים את יכולותיה העודפות של ישראל, על פניהם. זו הרתעה עצומה, שהמשטר בטהראן בהחלט מפנים. קרטר בא לקלל, ויצא מברך.
יש לקחת בחשבון דבר נוסף: איראן אינה עיראק או לוב. שם היה אדם אחד שהחליט, סדאם חוסיין, והוא בלבד. איראן של היום היא פלורליסטית, עם עיתונים אופוזיציוניים, דעת קהל ערנית, אינטרנט פורח, בלוגים, פתיחות לעולם, ודעתנות. מה שהאיראנים היו מוכנים לו בשנות השמונים, מיד לאחר המהפכה, הם בשום אופן לא יקבלו היום, והמשטר, החושש מדעת הקהל, יודע זאת.
ירי טילים על ישראל יחייב את ארצות הברית להגיב, זו הנחת העבודה של האיראנים, בפתיחת חזית אמריקנית נגדם מן המפרץ הפרסי ו/או מעיראק. לאיראן אין שום כוונה להילחם בארצות הברית, ביודעה שגם ישראל וגם ארצות הברית יכולות להגיב נגדה בצורה הרסנית. האיראנים פוחדים מצבא ארצות הברית. הם תמיד יידעו לזנב בו מאחור, כפי שהם עושים בעיראק. אך מלחמה חזיתית נגדו?
שימוש בחיל האוויר האיראני נגד ישראל
לחיל האוויר האיראני יש מטוסים מיושנים, פנטומים ואף-14 ואלה פשוט אינם יכולים לתקוף את ישראל. לאיראן יש גם מטוס הפצצה, סוחוי 24, מתוצרת ברית המועצות, שטווח הטיסה שלו ארוך יותר. ואולם, בהתחשב בחיל האוויר של ישראל ובמערך הנ"מ הרי שמשימות הפצצה בישראל יהיו בלתי הגיוניות. בדרך אמורים האיראנים לעבור מעל מדינות שאינן ידידותיות לאיראן כמו עיראק וירדן. כמעט בלתי אפשרי.לעומת זאת בידי ישראל יכולת אווירים להגיע עם חיל האוויר שלה לאיראן, עם מטוסים היודעים להתחמק מן הראדאר, כל עוד לא קיבלה איראן מערכת הגנה אווירית מתקדמת, שרכשה מן הרוסים.
על פי הניו יורק טיימס, חיל האויר ערך בתחילת החודש תרגיל גדול במזרח הים התיכון, בהשתתפות יותר ממאה מטוסי אף-15 ואף-16, וכן מסוקים ומטוסי תדלוק.המרחק מישראל היה 1500 ק"מ, כאשר היעד מדמה, לכאורה, את מתקן העשרת האורניום בנתאנז, היעד הגרעיני האיראני המרכזי.
כאן צריך להבין נקודה איראנית רגישה מאוד. "משמרות המהפכה", גורם צעקני במערכת הביטחון האיראנית, אינם בהכרח הצבא, השומר מרחק מסוים מן הכוח הזה. השלטון החומיניסטי חושש כי בזמן מלחמה עלול הצבא להיות בעל אינטרסים משלו, אולי אפילו רעיונות להשתלט על איראן. נכון הוא שהצבא עבר טיהור כבר לאחר המהפכה, אך עדיין הצבא קריר למשמרות המהפכה, והוא יכול לטעון כי אלה סיבכו את איראן כולה. זו נקודה רגישה מאוד מבחינת המשטר.
פגיעה במפרץ הפרסי, וחסימת נתיב הנפט אל העולם
זו חרב פיפיות מבחינת האיראנים, שכן הם עוצרים בכך את אספקת האנרגיה לרחבי העולם כולו, דבר שהעולם פשוט לא יסבול. הדבר יעמיד את צבאות העולם כולו נגד איראן. חמור מכך, מבחינת האיראנים, סין, הנשענת בכבדות על הנפט האיראני לא תוכל לעבור על כך לסדר היום, ואיראן תפסיד גורם הקרוב אליה, וגם כך איראן כבר מבודדת בעולם כולו. איראן לא תעז לנקוט בצעד כזה, למרות איומיו המפורשים של מפקד "משמרות המהפכה", מוחמד עלי ג'עפרי.
איראן תלויה לחלוטין באספקת הדלק המזוקק מן העולם, וללא זאת, הצבא האיראני פשוט יעמוד. איראן תחנוק את עצמה באותו רגע בו תחסום את המיצרים. זו גם מדינה התלויה לחלוטין ברוסיה להפקת חשמל בכור האזרחי שנבנה על ידי הרוסים בבושהר, הפועל באורניום בדרגת העשרה נמוכה, ובמדינות נוספות סביב, במשק האנרגיה שלה.
טרור נגד יעדים ישראליים ואמריקניים
יתכן בהחלט באמצעות סוכנים הפזורים בעולם, אלא שאז מוכיחה איראן במו ידיה את הטענות שהושמעו נגדה תמיד, שהיא מדינת טרור, בעלת חוליות טרור ברחבי העולם, מדינה הראויה להוקעה ולנידוי. ספק רב אם האיראנים יכולים להרשות לעצמם נידוי כזה, חרם בינלאומי מיידי, במיוחד שברור שהמדינה תפליל את עצמה מייד. הרי פיגועים כאלה מתבצעים בתוך שטחי מדינות שלישיות, שלא יהיו מוכנות לסבול תגובה חשופה כזו בשטחן.
פגיעה בצבא האמריקני בעיראק
הדבר האחרון שאיראן מעונינת בו, הוא לפתוח חזית מלאה נגד הצבא הגדול בעולם, צבא גרעיני. האוכלוסיה באיראן שסבלה סבל עמוק במשך שמונה שנים ממלחמה מעיראק, לא תהיה מוכנה לסלוח למשטר האייתולות על מלחמה מלאה חדשה. איראן תסכן את מעמדה האיזורי, את ההשפעה הגוברת שלה על עיראק, ותחוסל ברמה הבינלאומית.
מה גם שהאמריקנים כבר הודיעו שיש בכוונתם להתסיס שכבות אתניות בתוך איראן עצמה נגד המשטר, למשל המיעוטים הגדולים – האזרים, הטורקמנים, הכורדים וכמובן הערבים הסונים שבמחוז חוזיסטאן הרגיש, איזור הנפט בגבול עם עיראק. מה יקרה כאשר יעמוד המשטר בהתקפה צבאית נרחבת? איך יגיבו המיעוטים המדוכאים כרגע בידי המהפכה? שאלות קשות מאוד למשטר.
הפעלת הגרורות, חיזבאללה וחמאס, נגד ישראל
האם חיזבאללה וחמאס יצייתו באופן אוטומאטי לפקודה איראנית ישירה לתקוף את ישראל? אני לא ממש בטוח, זה בניגוד לאינטרסים שלהם כרגע, וגם האיראנים אינם בטוחים בכך. ואם אלה יגידו לאיראן – לא? מה היא תעשה אז?
זה גם לא פשוט לביצוע, שכן יש צורך לתרגל זאת מראש, לתאם, ועוד. ראינו כבר כיצד לחיזבאללה יש אינטרסים מקומיים בחודשים האחרונים, לבנוניים, שיעיים מקומיים, הגוברים על הלהט האיראני המטורף שלו. חמאס זקוק עכשיו לרגיעה כמו אוויר לנשימה. פיגועים נגד יעדים ישראליים או אמריקניים באמצעות סוכני חמאס או חיזבאללה? יתכן, אך אז איראן מפלילה גם את עצמה וגם את סוכניה בחיזבאללה ובחמאס. לא פשוט.
אכן, איראן יכולה לבצע את כל התרחישים שנכתבו כאן, אך מטרת המאמר הזה להראות שאין אלה תרחישי אימה משתקים, כפי שהם מתוארים אצלנו, ואשר הם עצמם יגרמו לאיראן נזקים כבדים מאוד, ואולי אפילו את סיום משטר האיתולות.
וזו הנקודה המרכזית: המשטר באיראן נחלש, הפופולאריות שלו בשפל, והוא חושש שאם יתסיס את המערכת כולה במזרח התיכון, זו עלולה להיות מבחינתו פתיחה של תיבת פנדורה, שעלולה להביא לסיומו. זה משטר רגיש ופרנואידי, המבוסס על רטוריקה מן העבר, הפננית תשומת הלב לישראל ולגרעין, כלכלה חלשה, ומציאות עולמית הולכת ומתהדקת נגדו. לפתוח במסע נקמה: אפשרי. המחירים לאיראן: כבדים מאוד, אולי אפילו קיומיים.
מן הסיבות שמניתי כאן, אינני מתרגש מן האיומים האיראניים יותר מידי. הם מעידים על החולשה של מדינה זו, ועל הפחד הגדול שלה מן העתיד. זו הרי הפעלת ח'ודה ברמה הבסיסית ביותר, אינכם רואים? וכבר למדנו את כללי הטקטיקה של המנהיגות השיעית לדורותיה.
קיראו שוב את המאמר על תכסיסי העורמה הסודיים של המנהיגות השיעית.
האם איראן קיבלה החלטה כיצד תגיב על מתקפה נגדה? אני מסופק. האיומים כנגדה במקרה כזה גדולים מידי, והיא מבינה זאת טוב מאוד. היא מתלבטת, מפגינה שרירים מתוך תקווה שהצד השני לא יעז, ומתפללת שהדימוי ההרתעתי הכוזב שהיא מפיצה בעולם, יעבוד. בינתים זה עובד יופי, בעיקר עלינו. אנחנו, שארגון זעיר כמו חיזבאללה הפכנו לנמר איזורי. זוכרים את הערכת הפרשנים על "תגובה איומה ומיידית" של חיזבאללה על חיסול עימאד מורנייה, ועל הדעה ההפוכה שהבעתי אז? האין זה מזכיר לכם את סיפור איראן?
נערך לאחרונה ע"י עידו403 בתאריך 23-10-2008 בשעה 21:41.
סיבה: הקטנת רווחים
|
ראשי
צ'אט
22-10-2008, 07:56
מצב כלאיים
