[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין:
http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
w w w . h a a r e t z . c o . i l
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין:
http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
עודכן ב- 13:20 30/10/2008
האם התגלה "הצינור" דרכו חדר דוד לירושלים?
הארכיאולוגית אילת מזר סבורה שהתעלה מימי בית ראשון שגילתה בעיר דוד הינה "הצינור" המוזכר בפרשת כיבוש ירושלים על ידי דוד המלך בספרים שמואל ב' ודברי הימים א'
מאת
נדב שרגאי
התרגשות גדולה בעיר דוד. האם נתגלתה התעלה המכונה "הצינור", שמוזכרת בפרשת כיבוש ירושלים על ידי דוד המלך בפרק ה' של ספר שמואל ב' ובדברי הימים א'? הארכיאולוגית אילת מזר, החופרת במקום זה ארבע שנים סבורה שהתשובה על כך חיובית. הערב תציג ד"ר מזר את ממצאיה בכנס על חידושים בחקר ירושלים שיתקיים באוניברסיטה העברית.
החפירות של מזר נעשות בחסות אקדמית של ההמכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית ובמימון מרכז שלם ואלע"ד, עמותה שגם עוסקת ברכישת מבנים בשכונת סילוואן (עיר דוד) במטרה לאכלסה ביהודים.
מזר מציעה פירוש מהפכני לתפקידו של הצינור. עד כה מקובל היה להניח כי דוד כבש את עיר יבוס - עיר דוד - וכי לוחמיו חדרו אליה דרך הצינור. אך מזר סבורה שהוא שימש להיטהרות לוחמי דוד, בראשות שר צבאו יואב בן צרויה, לאחר שעיר דוד כבר נכבשה. זאת משום שבלחימה, כפי שמתואר בספר שמואל, הם נאלצו להילחם עם העיוורים והפיסחים שהוצבו כשומרים על עיר יבוס ואגב כך להיטמא. מזר מסיקה זאת מן הביטוי שנוקט דוד, "כל מכה יבוסי - ויגע - בצינור", בנוסף לעובדה שהשורש נ.ג.ע. מתייחס בדרך כלל לענייני טהרה וטומאה.
בעבר הניחו חוקרים וארכיאולוגים כי הצינור הוא הפיר המפורסם שחשף צ'ארלס וורן במאה ה-19, אך הממצאים בשטח בשנים האחרונות הפריכו השערה זו. מזר מספרת כי הפתח אל התעלה, שהיא כנראה הצינור, נחשף במקרה ביום שלג בחורף האחרון במהלך חפירה בשטח "ג'י" שבעיר דוד, מתחת לרבדים מסוף ימי הבית הראשון. "לאורך החודשים שחלפו מאז נמדדו ונחקרו 50 מטרים ממנו. מידות התעלה", מספר מזר, "מתאימות למעבר אדם. היא ממשיכה הן צפונה, לכיוון הר הבית, והן דרומה, וכולה נמצאת מחוץ לשטח חומות העיר הקדומה, ומקושרת עם המבנה העצום שאני מזהה אותו כארמון דוד. בהמשך, התעלה סתומה בשפכים ובמפולות, וכדי לחפור אותם צריך לבנות תמיכות מתאימות".
חלק מקירות התעלה בנויים וחלקם משתמשים בדופן הסלע, בתוך צניר (מצוק קעור) טבעי העובר לאורך חלקו העליון של המדרון המזרחי של עיר דוד. מזר משערת כי "כאשר נבנה מעליו במאה העשירית לפני הספירה מבנה האבן הגדול", שאותו היא מזהה עם ארמון עיר דוד, "שולבה בו התעלה, ששימשה ככל הנראה להזרמת מים לעבר בריכה שנמצאה סמוך לו, מצדו הדרום מזרחי. לקראת סוף ימי הבית הראשון (ראשית המאה השישית לפני הספירה), הוסבה התעלה לשמש מעבר מילוט לבורחים מן העיר בזמן המצור הבבלי. בשלב זה נבנו קירות נוספים כדי למנוע אפשרות כניסה לתעלה מן המדרון וכדי למנוע חדירת שפכים ומפולות לתוכה. בקרקעית התעלה התגלו נרות חרס שלמים, שאופייניים לסוף ימי הבית הראשון, המעידים על זמן השימוש האחרון בה.
לדברי ד"ר מזר, "לאחר חורבן בית ראשון, בשנת 586 לפנה"ס, נשכח דבר קיומה של התעלה, עד שנתגלתה מחדש בימים אלה".
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין:
http://www.haaretz.co.il/hasen/images/0.gif]
כל הזכויות שמורות ,"הארץ" ©