שום פעם יושבים ומדברים
אנשים שבמבט ראשון לא קשורים
אבל אט אט הם מתחברים
לכל הדברים הנאמרים
והאם זה אמיתי או סתם
הרי כולנו סך הכל בני אדם
אשר חיים פה בעולם
וצוחקים כמו כולם
ושוב חוזרים לחרוזים
ושוב כורזים הכרוזים
שהנה בא לו יום חדש
בגלל שינוי של הברנש
אשר יושב באותו כיסא
אותו דבר הוא שוב עושה
למרות שרק עבר לו יום
הוא מתנהג כמו קונדום
חסום ואין כל יציאה
והרצון לעשייה
מתמצה לו במציאות
ופתאום נולדה טעות...
אז מה הטעם להמשיך
אותי בכלל כבר לא מביך
לחזור לשיר מעט שטותי
אך בשבילי הוא אמיתי!!!

אולי מעט נפגעתי מאיש צר אופקים
אבל אני יודע שאני זה שהחכים
מעט אמת נמצאת בכל שיר "מטומטם"
גם אם לא נעים- אך בזה זה נחתם


אז פתאום ככה בא לי לחזור לכתוב את האמת.
שכל אחד מתישהו ייחשב כמת
אבל כולנו בני אדם שאוהבים- כן... ברור...
אנשים... ציניות... זה כל הסיפור....
אולי אני כותב "לא טוב" כי יש פה רק איכות
אולי אני זה שטועה ואולי זו הטעות
אבל תתנו לי להמשיך לתת את דעותיי?
אם אגיד שפשוט נמאס מתרבות.... ודי!!!!!!!!!!!!!!!!!

"אינני מוכן להודות בכך, אך אנסה לנסח זאת בבהירות מוחלטת: אנוכי הוא אנוכי. אתה הוא אתה. כל העובדות אשר נוכחות בשטח לא קיימות מבחינתי!"

מעולה

אתה כועס עלינו? עלי?

אני אפילו לא יודע איך הגעתי לאסואציה הזאת אך כמה מהמשפטים פשוט הזכירו לי את הטיעונים שלו נגד תרבות המערב... בכל מקרה, השיר זורם למרות שחלק מהמטאפורות מרגישות קצת "תלושות" מכל מבנה השיר למרות שבמחשבה שנייה אם מסתכלים על כל השיר אולי הם דווקא מתאימים.