שלום.
אני מחפש ניתוח של היצירה "האמנם" של לאה גולדברג ושל היצירה "רק על עצמי" של רחל המשוררת.
אשמח אם תוכלו לעזור לי עוד היום, מפני שזה דיי דחוף - למחר לבית הספר.

תודה מראש
אלון

לא זכרתי שזה פורום "שיעורי בית"...
לפחות תעלה את השיר, תראה איך אתה ניתחת אותו, איפה אתה מסתבך וכו'...תראה איזה שהוא מאמץ.

לא ניתחתי את השיר.
הכוונה של המורה הייתה שנמצא ניתוחים של השירים האלה ונביא לכיתה ואז בכיתה נלמד את השירים.
עוד לא למדנו את השירים האלה.
אני יודע שזה לא פורום שיעורי בית, אך אני תיארתי לעצמי שכאן אמצא קהל יותר מתאים לבקשה שלי מאשר בפורום לימודים.

מקום שני בגוגל לחיפוש "האמנם לאה גולדברג"
https://www.kipa.co.il/tarbut/show.asp?id=5555
http://he.wikibooks.org/wiki/%D7%A0...E% D7%99%D7%9D

רק על עצמי / רחל (שוב גוגל)
http://www.amalnet.k12.il/uploaded_...7%95%D7%977.doc
http://www.onlineparty.co.il/safrut.../f20cen/rak.htm

יש עוד לא מעט ניתוחים שונים ליצירות האלה...להבא תחפש לפני שאתה שואל...

אוי, שיטת הלימוד של המורה שלך ממש נוראית לדעתי :/

אני אל חשוב שיש עם זה בעיה.
זה בדיוק כמו שהיא תביא לנו את השיר והניתוח בעצמה בבית הספר. היא פשוט רוצה שאנחנו נחפש בעצמנו ונקרא תוך כדי.

זה בדיוק העניין, לומדים מלנתח לבד..

when injustice becomes law, rebellion becomes duty.

אני חולקת עלייך, ניתוח יצירה לא נותן דבר, מלבד השנאת אותה יצירה על הקורא, בעיקר כשזה נעשה בבי"ס.
ניתוח תמיד נעשה בצורה בה המורה רואה את הדברים, והשאלה הדפוקה ביותר היא "למה התכוון המחבר".... לדעתי הרבה יותר חשוב להבין מה היתה השפעה של יצירה מסויימת עלי, איזה רגשות היא עוררה (וכאן צריך לאפשר ביטוי לכל קשת הרגשות) ובנוסף - איך יצירות מסויימות השפיעו על המציאות של התקופה בה נכתבו (כמו "אני מאשים" של זולא, לדוגמה, או "מובי דיק") המוטיבים והכוונות של המחבר לא רלוונטיות לדעתי. אין דבר יותר קשה מלהכנס לראשו של אדם אחר, מדוע מתעקשים לעשות זאת בשיעורי ספרות?

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

בית ספר משניא הכל על התלמידים, גם נשימה לא רק ספרות. רוב הדברים שמלמדים בשיעורי ספרות ואומרים שזה מה שהמחבר התכוון אליו זה שטויות, הרבה דברים שהסתדרו יפה במהלך עבודה קשה של כתיבה מיוחסים לאיזה גאונות אלוהית שהמורה בחיים לא יבין מאיפה היא הגיע כי הוא בעצמו בחיים לא ניסה לכתוב משהו. למה המחבר התכוון - בגדול - זה הבנת הנקרא, ומה שלדעתי יהיה נכון לעשות בשיעורי ספרות זה עידוד קריאה ולא הכתבה ושינון של שמות של סופרים מיושנים מדי שנחשבו טובים לפני מאות שנים. "מה היצירה גרמה לי להרגיש" זה לא משהו שמלמדים בבית ספר ואין לזה קשר לספרות. אני כבר רואה את כל הערסים הכיתתים כותבים בבגרויות איך הם בכו כשבלומה עזבה את הירשל. אני מסכימה איתך ששיטת הלימוד היום לא טובה, אבל אני כן חושבת שצריך לתת לתלמידים לבחור יצירות ספרותיות ולהראות את הפרשנות האישית שלהם לטקסט, לתת כלים להבנה מעמיקה של הכתוב ולא לחרטוט של שטוית תפלות לפי דפוס חוזר.

when injustice becomes law, rebellion becomes duty.

היופי בלמידת ספרות הוא הפרשנות העצמית שמעניק לה הקורא.
להביא ניתוחים מוכנים כדי שבמבחן ובבגרות תוכל להקיא את הניתוח המוכן זה גרוע.
לא צריכים להביא לכם ניתוח, אתם צריכים לעשות את זה לבד. אם לא תעשו את זה בעצמכם, אחר-כך כשתיגשו לטקסט חדש ולא מוכר לא יהיו לכם כלים כדי להתמודד איתו, כי תתרגלו ל"תשובות" שאתם מביאים מהבית..

מה לעשות שבבגרות אני חייב לכתוב ניתוח מסוים?
לצערי, מערכת החינוך קבעה שתלמידים לא ינתחו בעצמם את את הניתוח ולא יביעו את הדעה שלהם, אלא פשוט יכתבו את הניתוח של משרד החינוך ליצירה.

ניתוח שיר או סיפור אינם אף פעם הפרשנות האישית של הקורא, כי אם פרשנות המורה שלו לספרות.... ואת זה אתה שומע מבוגרת חמש יחידות ספרות.....

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

נעים להכיר, גם אני בוגר חמש יחידות ספרות
אצלינו המורים של המגמה כיוונו אותנו להתמודדות עצמית עם הטקסט, ודיון בכיתה שבו כל אחד מדבר על היצירה מהנקודה שלו, תוך לימוד מושגים וכלים לקריאה.
תאמיני לי שהוצאנו ציונים יפים מאוד בבגרות