22-11-2008, 00:34
|
|
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
מחמם את הלב לדעת שלמען השלום מוכן כבוד הנשיא לצאת למלחמה ביהודים אחרים...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי מנגינת החליל שמתחילה ב "פרס: "נתקשה לפנות התנחלויות בלי מלחמת אזרחים""
מחממת עוד יותר את הלב הידיעה שזה לא קל לו לעשות כן - אבל למען השלום, אתם יודעים...
וברצינות: האיש הזה לא מייצג יותר מ50 חמישים אחוז מהציבור בישראל. נשיא אמור לסמל אחדות,
ופרס הוא דמות מפלגת מאין כמותה. מובן שאיני קורא להדחתו. החוק בישראל לא מאפשר להדיח נשיא
בלי רוב של 80 מנדטים, ואין סיכוי לגייס רוב כזה. מה שכן יכולה הכנסת לעשות, זה באמצעות שינוי
חקיקה פשוט לגרום לכבוד הנשיא ללכת הביתה בעצמו: הרעיון שלי הוא תיקון חקיקה שיגדיר את הנשיא
כסמל לאומי, כמו הכנסת, המנורה שמוצבת בגן הפעמון, והכותל המערבי. המשותף לכל הסמלים
הלאומיים הוא שהם לא ניידים. התיקון לחוק יסוד הנשיא שאני מציע, יכלול את השארות הנשיא בארץ
לכל משך תקופת כהונתו כסימן להיותו סמל הריבונות הישראלית (הייתי מגדיל עשות ומציע לרתקו למשכן
הנשיא לשבע שנות הכהונה, אבל זה מוגזם אפילו בשביל פרס...). אם יועבר תיקונון חמוד שכזה, יתפטר
שימון בתוך עשר דקות, שכן אני מעריך שמאז נעשה לנשיא, הוא ביקר בארץ רק לעתים רחוקות, וגם אז
בתור תחנת ביניים בדרך למסעו המעיק הבא.
במידה ותהיה בעייה עם העברת חוק זה, יש פתרון פשוט עוד יותר, אם כי וולגרי במקצת: לבטל את תקצוב
הנסיעות של משכן הנשיא. פשוט לקצץ לאפס. אחת לשנה יש לאפשר לו נופשון באנטליה בצ'רטר
שיזכה במכרז (ניתן לזליכה לנהל את המכרז והוא יארגן לשימון 4 ימי נופש בריזורט בקמר, ליד
אנטליה, בלא יותר מ300 דולר לשבוע...).
בכל מקרה, האיש הזה אינו נציג של מדינת ישראל, אלא של מחנה אחד בתוכה, שבמידה ואינו כולל
את הערבים, גודלו עומד על לא יותר משליש מהחברה הישראלית. זה עושה אותו למנהיג ציבורי,
אבל לא לדמות מאחדת במישור הלאומי...
|