19-11-2008, 08:53
|
|
|
|
חבר מתאריך: 27.01.02
הודעות: 11,262
|
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי spz
הפטריוט
אין ספק שצריך לעלות על הפרק את עניין אלימות השמאל הקיצוני, וצריך לגנות אותה גם כן.
אבל זה לא מבטל את האפשרות לעלות לדיון את האלימות של הימין הקיצוני.
צריך למגר את האלימות של שתי הצדדים.
התירוץ "למה להם לא אומרים כלום ולי כן" לא תופס.
אדם צריך לעשות חשבון נפש עם עצמו, ורק אז להעביר ביקורת על אדם אחר.
איך אני יכול להיות אדם אלים, ולהאשים אדם אחר באלימות?
|
אבל זאת לא הנקודה. האם זו הפעם הראשונה ש"אלימות" הימין מוצגת שאיזשהו איום אדיר, שלא לומר מפלצתי, על שלטון החוק ועל הדמוקרטיה? החד-צדדיות הזו היא-היא הבעיה. הבעיה היא שעושים עניין גדול, ולטעמי מוגזם, מ"אלימות" הימין, בעוד שאלימות ובריונות השמאל מושתקת, מוחלקת על מתחת לשטיח, מועלמת - או, במקרה הטוב, מוצגת כאיזשהו ביטוי של נאורות וקידמה (הגנה על "מקופחים" או "מדוכאים", או מאבק ב"כוחות הכיבוש"...). ההתייחסות לאלימות צריכה להיות אחידה. כשאתחיל לראות כתבות כאלה, עם כותרות גדולות באדום מפחיד על "אלימות השמאל", וקריאה חד משמעית לטפל בהם כאיום על שלטון החוק ועל הדמוקרטיה, אסכים עם טענתך.
עד אז, כל עוד החד-צדדיות המגמתית הזו נמשכת, וכל עוד אין גינוי חד משמעי משמאל ומאבק חד משמעי באלימות משמאל, אין כל סיבה שמישהו מימין יגנה משהו.
_____________________________________
"אין טעם שהכבשים יקבלו החלטה בזכות הצמחונות, כל עוד הזאבים אינם שותפים להשקפה זו."
ויליאם ראלף אינג'
|