בועות רוח מתנפצות על חלון ראווה
ובכל בועה ישנה מחשבה טובה.
הנה היא מתמוססת באותו שבריר שניה
נעלמת ומשאירה לה חשיבה טהורה.
מלווה זוועות עולם ורציחות בלי פיתרון
המוסיפות אל התוכן, אך נראות כחיסרון

וישנו איש בוקע מתוך ביצת מתכת
נבול ויבש כעלה שבשלכת
לא רטוב הוא, אך קצת לח
רפש, בושם מלוכלך
"הוא נראה די מגוחך
ואולי הוא סתם פרחח"

איש יושב לו על ספסל
כאביון הוא מפוסל
וכאביו בולטים בתום
של ילד קטן יתום.
"מה לי יש כאן בעולם?
להיכן הלכו כולם?"

איש כבר אין פה ולא שביל
אשר אותי כבר לא מוביל
לבד נשארת לי ילדי
עירום עם שיר "טה די לה די"
"מילים עוד אין יותר לגמוע
היכן הוא המקשיב לשמוע?"

בועות רוח התנפצו נא על חלונות האנשים
השתיקו פיהם וגרמו להם לחיות חיים רעים
ואולי כך ילמדו הם על צרות בעתידות
וילדים לא ייעלמו וידפקו שוב בדלתות.
וזו לא זעקה, זו אימרה קטנה בלחש
"שוב נא לי ילדי הקט" מתפלל אני בכחש.

כי לא יחזור הוא, זה אבוד
ללא מצפון אני לכוד
ונעדר לעד נשאר
כי לא למדנו ת'עיקר

"אינני מוכן להודות בכך, אך אנסה לנסח זאת בבהירות מוחלטת: אנוכי הוא אנוכי. אתה הוא אתה. כל העובדות אשר נוכחות בשטח לא קיימות מבחינתי!"

היי אליאור, בוקר טוב!

יש פה שימוש בשפה ממש גבוהה, וכל הכבוד לך על זה. עם זאת, יש לי כמה הערות לשיפור המשתמע מהשיר (הרעיון מבוצע היטב, יכול להיות שכדאי לחשוב על תחליף בניסוח).

1. בית שני- אתה מציין כי האיש נבול ויבש כמו עלה בשלכת, אך מצד שני אתה מציין שהוא לח. הכוונה פה לא ברורה.
2. בית חמישי- הכתוב הוא "בועות רוח התנפצו נא.." ואז יש שימוש במילה השתיקו. המשפט הראשון הוא בקשה- "התנפצו נא" ואז אתה עובר לשימוש בלשון עבר. שני אלו אינם מתחברים פשוט.
3. זו לא הערה תחבירית/ דקדוקית, אלא יותר הצעה- נסה לנסח מחדש את המשפט האחרון. השימוש שלך בשפה הגבוהה והשבירה שלו ע"י משפט מ"שפת הרחוב" לא נעימים לי לפחות בתור קורא. השבירה היא גם לא משמעותית ברמה כזו שהיא תהיה שורה שוברת בכוונה, אלא סתם נראה כאילו לא מצאת מילים להתמודד עם סוף השיר ולכן "תקעת" את השורה האחרונה.

יישר כח!

1. בבית השני:
וישנו איש בוקע מתוך ביצת מתכת
מבפנים נבול ויבש כעלה שבשלכת
לא רטוב הוא, אך קצת לח
זיעתו כרפש- בושם מלוכלך

2. בית חמישי:
בועות רוח התנפצו נא על חלונות האנשים
תשתיקו פיהם וגירמו להם לחיות חיים רעים

3. בית אחרון:
כי לא יחזור הוא, זה אבוד
ללא מצפון אני לכוד
ונעדרים לעד נשארנו
הלא למדנו עיקרנו?

-- תודה על הכנות, אנא אמרי לי דעתך על התיקון... ושוב תודה

"אינני מוכן להודות בכך, אך אנסה לנסח זאת בבהירות מוחלטת: אנוכי הוא אנוכי. אתה הוא אתה. כל העובדות אשר נוכחות בשטח לא קיימות מבחינתי!"