מפלגת "הבית היהודי" פנתה לאורבך והציעה לו להצטרף לרשימה לכנסת. ל-ynet נודע כי אורבך דורש את אחד מחמשת המקומות הראשונים. אורבך: "דבר לא סגור"


קובי נחשוני פורסם: 16.12.08, 20:30

העיתונאי אורי אורבך בדרך לכנסת. בימים האחרונים מתנהלים מגעים בין אורבך לבין מפלגת "הבית היהודי" להצבתו ברשימת מועמדי המפלגה לכנסת. אורי אורבך אמר ל-ynet כי "אכן מתקיימים מגעים, אך שום דבר עדיין לא סגור".



ל-ynet נודע כי אורבך העביר מסר למועצה הציבורית, המרכיבה את הרשימה, לפיו ישקול הצטרפות למפלגה רק אם יובטח לו אחד מחמשת המקומות הראשונים. זו הסיבה ששמו לא הוצג לבחירת הציבור באתר האינטרנט של המפלגה.


http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3639699,00.html
__________________________________________________ _____________

עם דניאל הרשקוביץ ואורי אורבך הבית היהודי משנה את פניו. סוף סוף הם תפסו שם שכל , פינו חלק מהעסקונה ונתנו צ'אנס לאנשים אחרים. המפד"ל לשעבר (שלא ברור לי למה היא שינתה שם) הופכת לאופצייה הרבה יותר אטרקטיבית לחובשי כיפות שמרוב ייאוש נדדו לליכוד. בסופו של דבר זה טוב למחנה הימין, כי מרוב מפלגות לוויון מוטרפות למחצה (וולפא, פורשי תקומה, מרזל) הבית היהודי עלול היה שלא לעבור את אחוז החסימה. אם הם לא יתנו לו את המקום החמישי , הם עשו את הפספוס של החיים שלהם.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

תופעת העיתונאים בפוליטיקה היא תופעה מדאיגה. ככלל, מדובר באנשים עם יכולות רטוריות ו/או יכולות כתיבה כלשהן, אבל ללא שום רקורד של עשייה. הם לא התנסו במערכות גדולות, לא ממשלתיות, לא צבאיות ולא תאגיד עיסקי. קשה גם להגיד, שהם מייצגים את ה"עם" אחרי עשרות שנים שהם מתחככים בעיקר עם הברנז'ה העיתונאית-בידורית-פוליטית.
ספציפית לאורבך - הוא יחסר לי כעיתונאי, ואני יכול לראות כבר עכשיו איך הוא עולה לי על העצבים כפוליטיקאי.

אם יתברג למקום ריאלי..יש סיכוי שיהיה ח"כ וכשכזה, הוא יהיה לדעתי טוב יותר מאשר חלק נכבד מהח"כים.
יש לי הרגשה שהכנסת הבאה תהיה יותר מוסרית, יאללה שיצליח.

looopy

העתונאי תפקידו לבקר, באופן אובייקטיבי. איך עיתונאי יבקר את עצמו? ואיך ימנע את עצמו מלבקר אחרים שכן טובים אבל הם יריבים פוליטיים שלו?

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

ההשפעה היחסית שיש לעיתונאי עולה לאין ערוך על השפעתו של ח"כ מפולפל ככל שיהיה,
ואורי (יאמר לזכותו) הוא לא מהזן של הפוליטיקאי המצוי, וטוב יעשה אם ישאר בנישת העיתונאי,
ומשם תהה לו השפעה טובה יותר על דעת הקהל מאשר ממשכן הכנסת.

בכל מקרה מדובר בבחור מוכשר ביותר.

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3035409,00.html
דת ההתנתקות

עד כדי כך הם דבקים באמונתם, שכדרך קנאים הם שועטים בטירוף על כל מי שמביע הרהורי כפירה

ההתנתקות היא הדת החדשה ומאמיניה הם עובדי אלילים. מאז ששרון שיכנע את המאמינים כי יש לו התנתקות ואין בלתה, נסחפו גם הספקנים לדת המשיחית. הם מאמינים ושום דבר לא יזיז אותם מהדרך.


כאדם מאמין, יש לי הערכה לעמיתים הדבקים באמונתם. צדיק באמונתו יחיה. יפה לראות כיצד אנשים שעד לא מכבר הציגו עצמם כספקנים, כשואלי-שאלות, ככופרים וכתלמידיו המובהקים של שפינוזה לפחות, תולים עתה עיני עגל בנביא אריאל ובתורתו, תורת ההתנתקות. מדי פעם הם עוצמים עיניהם לעניית "אמן יהא שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים", ויוצאים במחול מסביב לאיש ולעגל הזהב שלו.


המאמינים אינם שואלים שאלות. הם לא בוחנים אם ההתנתקות תביא שקט לישראל. הם מאמינים שכן. הם לא מעלים תהייה על הצפוי לנו לאחר הנסיגה מהטרור הפלסטיני שיופנה אלינו מהשומרון. הם מאמינים שכן. האל שרון ששומר עלינו, ישמור עלינו גם להבא. המאמינים בתורת הנסיגה החד-צדדית כבר השילו זה מכבר את הפקפוק והתהייה, הספק והתמיהה. שום דבר לא יעצור אותם ממירוץ העקירה. הם רוצים כבר לראות את הדחפורים עולים על ההתנחלויות, ואת החיילים מסתערים על הבתים עם הגגות האדומים.


ועד כדי כך הם דבקים באמונתם, שכדרך קנאים הם שועטים בטירוף על כל מי שמביע הרהורי כפירה. כל האנרגיה שלהם מופנית נגד מי שמדבר על סירוב להשתתף בעקירה. בשבילם כל מי שמפגין או זועק שלא בנימוס הראוי, הוא סכנה לדמוקרטיה. אפילו תוכניות הסאטירה שלהם מלקקות לממשלה במקום להצטרף למוחים ולשואלי השאלות.


מי שעומד בדרכם כבר אינו נקרא אח שלהם, מה שעוזר להם לאיים במלחמת אחים, כלומר במלחמת אזרחים. כוהני הדת הפרועים של השמאל אפילו מאיימים בגלוי בעיתונים מכובדים בעיני עצמם כי יש לפעול בכוח כדי לשבור את ההתנגדות של המתנחלים. הם רוצים לראות דם, מפנטזים על אלטלנה 2.
אבל לא רק על הכופרים בריש גלי הם מכריזים מלחמה. נחרץ לשבט גם גורלן של בריות החוטאות בהרהורי כפירה ומציעות ללכת למשאל עם או לבחירות. שהרי הכפירה תחילתה הרהור וסופה ערעור.


המאמינים אינם סובלים כל גילוי של פקפוק באמת המוחלטת. תורת ההתנתקות מן השמים ניתנה, ואין זכות לבן תמותה להטיל מורך ולהעלות ספק על דבר סבירותה וסיכוייה. היום אתה מדבר בהיסוס נגד הנסיגה, מחר אתה עלול להיגרר בנווה דקלים כאחד המתנחלים.

לא, אין להם שום הוכחות שיהיה יותר טוב. זה אפילו לא מצוות "שטחים תמורת שלום", בה הדת שלהם האמינה תמיד. הם אפילו לא מאמינים במה שעוד האמינו בימי אוסלו: שאו-טו-טו מגיעים להסדר. לא, עכשיו הם רוצים רק לתת את החלק שלנו ולא לקבל שום דבר. הם האמינו באוסלו ואחר כך האמינו בגדר ועכשיו בעקירה.

תמיד אומרים שעם דתיים קשה מאוד להתווכח. משום שהם מקבלים פקודות מכוח עליון ואי אפשר לדבר איתם בהיגיון. מאמיני ההתנתקות, הכוהנים האורתודוקסים של הנסיגה, הם פונדמנטליסטים של עקירה. להחריב, לגרש, לעקור, להעיף ולנתץ – כמו שכתוב בתורה שלהם. ככל אשר יורוך.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

מקור : הארץ (נדב שרגאי) , ערוץ 7 וגל"צ

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”