יצחק בן ישראל שנבחר במקום לא ריאלי בקדימה(לפי הסקרים),המקום ה-31 (כפי שהוא מוקם ברשימה לבחירות ב2006) פרש עקב כך מה"חיים הפוליטיים"(הגרשיים כי הוא לא באמת הספיק לעשות דברים כלשהם) ובעקבות זה הוא פותח פה על המערכת הפוליטית בישראל ועל התקשורת.

אפשר לראות זאת כאן:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1049223.html

למרות ששמעתי ביקורות על התבכיינותו של יצחק בן ישראל,הוא צודק באיזשהו מקום.
נכון שהוא לא נטל חלק בעשייה הפוליטית וכחלק מכך בהתחככות בשטח,אבל אנשים ערכיים כמותו,כמנחם בן ששון וכאוריאל רייכמן חסרים במפה הפוליטית ובמיוחד בקדימה,שמעדיפה אנשים כיואל חסון ורוחמה אברהם-בלילא שבאמת בלי להעליב אותם לא באותה רמה.
הוא באמת מדבר על הדילים הפוליטיים שנשארו בכל המערכת הפוליטית,גם בקדימה שרצתה לעשות "פוליטיקה חדשה" וגם על התקשורת שמחפשת את הדברים העסיסיים במקום להתעמק באג'נדות של המתמודדים.
לדעתי חבל שאנשים שכמותו לא מוצאים את מקומם בפוליטיקה הישראלית,חרף אי הרצון לעסוק ב"פוליטיקה" ובסוג של התנשאות שהם סוחבים איתם.

מה דעתכם?