אהוד ברק אולי לא סימפטי וסחבק ובטוח שהוא לא מנהיג, אבל בדבר אחד הוא צודק - כשקדימה קוראת לו לצאת לפעולה צבאית בעזה היא עושה זאת מסיבות פוליטיות. ציפי לבני מנסה להשכיח את העובדה שהיא שרת החוץ של מסיבת השחיתות של קדימה שעד היום אמצה מדיניות שמאלנית ומנסה להציג את עצמה כאופוזיציונרית לוחמת לאולמרט וברק המאמצת מדיניות ימין לוחמנית וקוראת למלחמה.

כשלבני מתנגדת למדיניות שר הבטחון וקוראת לצאת למלחמה, היא מלגלגת על בוחריה הפתאים שכלל אינם מבינים שלשרי הממשלה יש אחריות קולקטיבית על מעשיה.שרים שאינם מסכימים עם מדיניות הממשלה בתחום מרכזי - יכולים להתפטר, אך בוודאי לא יכולים להציג את עצמם כאלטרנטיבה לממשלה ולהשאר בתוכה.

אך מהם כבר כמה ספינים תקשורתיים של תזוזה פתאומית ומפתיעה ימינה לעומת הנכונות של קדימה להקריב הכל, למען האידאולוגיה שלה - השרידות השלטונית. די עם נזכר בצעד המצמרר של אולמרט ששלח עשרות חיילים למות בשדה הקטל של לבנון, גם אחרי שנחתמה הפסקת האש כדי להבין שההקרבה הזאת מצד קדימה, כוללת גם חיי אדם. לאופרטיוניסטים המוחלטים של קדימה לא אכפת כלל מחיי תושבי מדינת ישראל.

מדינת ישראל יושבת במזרח התיכון, בין מדינות ועמים שרק תאוות הרצח שלהם מצליחה להתחרות עם האנטישמיות שלהם, לכן הימין מצדד רבות במלחמות כאמצעי להשגת השגים מדיניים. למרות זאת, פעמים רבות אנו נתקלים בסיטואציות בהם ניתן עדיין למצות פעולות רבות לפני שפותחים במלחמה.

רצועת עזה של היום, אחרי שהוצאנו ממנה ברוב חוכמתנו את ההתנחלויות המשגשגות, היא מדבר שורץ עקרבים. שום דבר לא צומח על אדמתה חוץ ממחבלים אוחזי קלא'צ ועטופי פצצות. בכל זאת , גם תושביו החייתיים של מקום שכזה, זקוקים לאוכל, לדלק, לתרופות, לריפוי, למלט, לחומרי בניין, לאמצעי תקשורת. את כל אלה אנחנו מספקים. יש לציין שאהוד ברק, לפחות ניסה למנוע את כל אלה אך נכנע חיש מהר ללחץ מפלגתי, למחויבותו כלפי בוחריו (ובעיקר מתפקדיו) הערבים ולבג"ץ והתחיל לפתוח ולסגור את מעברי הסחורה בעויתות יומיות המתאימות לחולה פרקינסון .

בשלב ראשון, יש לסגור את המעברים לחלוטין. שהרודן המצרי המגוחך יתן להם להכנס ולצאת בארצו ויכניס להם סחורה, אם הוא כל כך מעוניין. אנחנו לא צריכים לתדלק יישות עוינת. יש לתת צ'אנס של שבוע למדיניות זו, בעקבותיה ימשיך העורף לספוג קסאמים במשך כמה ימים. אפשר להפעיל במקביל מדיניות חיסולים מתמדת של אנשי החמאס מהאוויר. יש לפתוח את המעברים למטרה אחת בלבד - מתן אפשרות לעזתים להגר לעולם.

אח"כ יש לדבר עם החמאס. לדעתי, כבר בתום השלב הראשון, יסגו בהם אנשי החמאס מדרישותיהם המטורפות ויבקשו רגיעה בתנאים הנוחים לנו. על מדינת ישראל לסרב לשום "רגיעה" נוסח חמאס ולא להסתפק בשום דבר שאינו כניעה מוחלטת של הארגון. בהנחה וזו לא תתקבל עם תום השלב הראשון, יש לעבור שלב

בשלב השני יש לנתק את החשמל ואת המים מהרצועה. שהמצרים יעבירו להם מים במיכליות במעבר רפיח אם הם כל כך רוצים. בשלב זה ניתן יהיה להפגיז את המנהרות מהאוויר. לדעתי לאחר שלב זה (עוד שבוע) הפלסטינים יהיו מוכנים להכנע. גם כאן ניתן לדבר עם החמאס על מנת לקבל את כניעתם ללא תנאי בתנאינו שלנו (כולל כמובן, גלעד שליט)

אם זה לא יעזור, יש לכתוש את עזה, ביצוריה, מפעליה, , מתקניה, בסיסיה וכו' מהאוויר. עזה היא עדיין לא לבנון ואפשר להפוך את כולה לעיי חורבות תוך יומיים . במקביל לשלב זה ניתן להשיב אש לעבר מקורות הירי כאשר על כל פצמ"ר ורקטה הפלסטינים חוטפים טילים בכמות אדירה תוצרת בית לתוך השכונה היורה. שוב ניתן לדבר עם החמאס, או עם משלחת של נכבדים מקומיים שתרצח אותם כבר בשלב הזה.

אם גם זה לא יעזור , נוכל לקיים מבצע מוגבל בפילדלפי (גרסה מורחבת בהרבה) ולמנוע גם משם מעבר סחורות מוברחות. אבל קשה לי להאמין שנגיע למצב הזה

רק סיטואציה מטורפת שבה כל ההצעות שלי יכשלו, צריכה להוביל אותנו למצע צבאי לכיבוש עזה. אישית, אני לא מוכן ששערה תיפול מראשו של חייל כדי להגן על ריכוזי אוכלוסייה פלסטינים שאסור להפיץ מרחוק..

ברק נכשל בתפקידו כשר ביטחון, בכורח הנסיבות הפוליטיות של מפלגתו. למרות זאת הפעילות הראשונית שלו בגבולות עזה העידה שהבעייה היא לא חוסר יכולת ולא חוסר ידע בפתרונות אלא חרדת ביצוע.

על הימין לדרוש לבצע את מה שברק אינו מסוגל לבצע משיקולים פוליטיים ובוודאי לדחות את הצעותיה של לבני שמטרתן לקדם את עצמה לכסא ראש הממשלה על קבריהם של חיילי ישראל.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”