13-01-2009, 18:32
|
|
|
|
חבר מתאריך: 26.05.06
הודעות: 288
|
|
|
יום הסיירות שלי! הכושר לא קובע?
אם כן זהו מאמר על יום הסיירות שלי, שנערך ב12 בינואר 2009.
נתחיל בזה שבהתחלה היו לי הרבה בעיות עם יום הסיירות, והן מפורטות בפוסט הזה:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=452806
בסופו של דבר השגתי את האישורים הרלוונטיים, עשיתי שם הרבה טלפונים ועניינים בירוקרטיים והעניין הסתדר.
הגעתי לוינגייט בבוקר, ושם הפנו אותי לאוהל לבן גדול שכולם שמים בו את התיקים שלהם. משם ממשיכים להרשמה ולאחר מכן אפשר לחזור לאוהל. המלצה שלי-להישאר בבגדים חמים בזמן הרישום ולהחליף לבגדי ספורט רק כשהולכים לחימום. אז נרשמתי, קיבלתי מספר(292 אם מישהו שהיה איתי בקבוצה קורא את זה), הלכתי לרופא לבדיקה, ולאחר מכן לחימום. החימום הוא חימום קל ולדעתי אין צורך לתת בו את הכל, המטרה שלו היא בסך הכל לחמם קצת את הגוף ותו לא.
לאחר מכן הגענו לריצת אלפיים, מייד שמתי לב לאנשים שהם בכושר הרבה יותר גבוה משלי, אבל לא נורא. אני עושה את היום הזה בשביל עצמי ומסתכלים עליי באופן אינדיווידואלי ולא על איך אני ביחס לאחרים. הכושר שלי דיי נמוך וריצת האלפיים הייתה לי קשה, הגעתי מקום 52 מתוך 54. אחרי ריצת האלפיים יש זמן לשתות מים מאיזו מיכלית שנמצאת שם, ולאחר מכן חוזרים לאוהלים ולוקחים מהתיקים ביגוד חם עליון וציוד אישי יקר ערך שלא רוצים להשאיר באוהל כי מאותו רגע לא חוזרים לאוהל עד סוף היום ואין מי שמשגיח עליו. לאחר מכן הושיבו אותנו בדשא וחיכינו משהו כמו חצי שעה עד שכל הקבוצות יסיימו את ריצת האלפיים ויגיעו לדשא גם כן. בזמן הזה מילאנו את שאלון ההעדפות ליחידה(אני סימנתי "היחידה"-1 , שייטת 13 -2 , חובלים-3 ) . אחרי שכולם מגיעים לרחבה, מגיע המפקד של היום הזה, מסביר קצת על הנהלים, מספר שכל מי שחושב שלא מתאים לו לעשות את זה אז עדיף שיפרוש עכשיו וכו' וכו'.. לאחר מכן מתחילים להקריא את מספרי המשתתפים ולאילו קבוצות הם מסופחים, וכולם מתחלקים לקבוצות שלהם(הייתי בקבוצה 6 אם יש פה מישהו מהקבוצה הזאת שקורא את זה).
אחרי שהתחלקנו לקבוצות, מגיעים למקום המפגש עם המדריכים, מסתדרים בשלשות, בודקים שמות וכו'. לידינו היה הציוד שהיה מיועד ליום הזה וכולל אלונקות, אתים, ג'ריקנים ועוד. בנוסף היה תיק קבוצתי שבו שמים את הציוד האישי היקר והוא נשאר לידינו כל היום וככה נשמר ולא נגנב. המדריכים אמרו לנו לתפוס ציוד וללכת אחריהם בשני טורים, וכך הגענו עם הציוד לאיזור חולי שאותו נכיר היטב במהלך השעות הקרובות.
אחרי שהגענו לאיזור, התחילו התיזוזים-המדריך תקע את חפירה באדמה ואמר לנו לרוץ עד אליה וכשחוזרים להסתדר בשלשות. איך שחזרנו היינו אמורים לעשות את זה שוב. ואז שוב. ושוב. ככה כמה פעמים, תיזוזים ראשוניים. אחר כך הוא אמר לנו שיש לנו 30 שניות לעשות את זה. ואז שוב. ושוב. בשלב הזה כבר התחלתי להגיע בין היותר אחרונים. אחרי כמה תיזוזים כאלה התחיל ה"כייף" האמיתי - המדריך תקע את חפירה בקצה דיונה מסויימת שהייתה באיזור שלנו ואמר לנו לרוץ אותה ולהסתדר בשלשות. ואז שוב. ושוב. אחרי כמה פעמים כאלה כבר התחלתי לחזור אחרון בכל פעם כשכל הקבוצה מחכה לי כדי להסתדר בשלשות ובאמת ששקלתי בשלב הזה לפרוש-התחילו מחשבות בסגנון של"אני לא צריך את זה.. לא מתאים לי סיירות.. יותר מדיי קשה.. יום סיירות זה משחק ילדים לעומת גיבוש" וכו'.. בשלב מסויים כבר היה לי קשה לרוץ והתחלתי ללכת את הדיונה והמדריך אמר לי "במצב שלך עדיף שתפרוש ותלך הביתה כי אין מצב שאתה תעבור את היום הזה" אבל פשוט המשכתי בלי להתייחס אליו כי ידעתי שהם מנסים לשבור אותי. אחרי כמות נכבדה של תיזוזים כאלה, המדריך אמר שהפעם רצים את הדיונה ומסתדרים בסדרי הגעה-הכוונה היא שהראשון מגיע ואלה שבאים אחריו מסתדרים בשורה לפי הסדר. בעצם לראשונים יש יותר זמן לנוח ולאחרונים איך זמן לנוח בכלל כי ברגע שהם מגיעים יוצאים מייד לריצה מחדש.
התחילו התיזוזים האלה ושוב הגעתי כל פעם אחרון חוץ מפעם אחת שהגעתי לפני אחרון ועוד פעם אחת שהגעתי רביעי מהסוף. בכל סיבוב שקלתי לפרוש וכל פעם "דחיתי" את הפרישה עד לסיבוב הבא.. אחרי המון סיבובים שכאלה, אבל באמת המון, נגמר המקצה והייתה הפסקה . בזמן ההפסקה יש זמן למלא 6 שקים ולפתוח שתי אלונקות. בכל אלונקה שמים 3 שקים. אחרי שעושים את זה אפשר לשתות, להשתין, לנוח וכו'...
השלב הבא היה אצלנו שלב האלונקה הסוציומטרית. העניין עובד כך: בכל מקצה יוצאים לשני סיבובים של ספרינטים מסביב לדיונה. בסיבוב הראשון כולם יוצאים ביחד. ה-8 שמגיעים ראשונים תופסים שתי אלונקות(4 לכל אלונקה) ועולים איתן את הדיונה בסיבוב השני. אלה שלא תפסו אלונקה ממשיכים בספרינט בלי אלונקה. המטרה היא כמובן להגיע מתישהו לאלונקה. שוב היו הרבה תיזוזים ושוב הגעתי אחרון כמעט תמיד כך שלא תפסתי את האלונקה אפילו פעם אחת. אבל באמת השתדלתי לעשות מה שאני יכול פיזית בלי להישבר.
אחרי השלב הזה הייתה עוד הפסקה שבזמנה צריך למלא עוד X שקי חול בהתאם לאנשים בקבוצה. אחר כך יש זמן לנוח. לאחר מכן השלב הבא היה שלב של חפירת בורות-נתנו לנו משימה לחפור בור של מטר על מטר וכמה שיותר עמוק עד שיגידו להפסיק. אפשר להשתמש באת חפירה, אפשר להשתמש בידיים, אני השתמשתי גם וגם. כשנגמר הזמן המדריכים עוברים בין הבורות ומבקשים מכל אחד לספר על הבור שלו. על חלק הם אמרו "אוקיי" ועברו הלאה, ועל חלק מהבורות הם אמרו"זה נראה לך כמו מטר על מטר?" או משהו בסגנון. לדעתי השלב הזה לעומת השלבים האחרים הוא כמו הפסקה אחת גדולה והוא היה יחסית קל פיזית. אחרי השלב הזה כיסינו את הבורות ועברנו לשלב הבא.
השלב הבא היה השלב של שקי החול. כל אחד סחב שק על הגב ועלה איתו את הדיונה ועוד שטח מישורי בנוסף. בקצה של השטחים יש אתי חפירה וצריך להקיף אותן. כל פעם שעברנו ליד המדריכים אמרנו את המספר שלנו ואת כמות הסיבובים שכבר עשינו. בסופו של דבר עשיתי 10 סיבובים.
כשהשלב הזה נגמר-מסתיים בעצם החלק הפיזי של יום הסיירות-מתקבצים בחצי מעגל יחד עם המדריכים וכל אחד מהמשתתפים מספר קצת על עצמו. אחר כך סוחבים את הציוד בחזרה אל המקום שהוא היה בו בהתחלה וכל קבוצה מתקבצת מול האוהל הלבן הגדול וממלאת שאלון סוציומטרי-בו מדרגים כמה לדעתכם מגיע לכל אחד מהמשתתפים בקבוצה לקבל זימון לסיירת כלשהי. בשלב הזה אפשר כבר לקחת שוב את הציוד האישי אבל עדיין לא נכנסים לאוהל. אחרי שממלאים את השאלון הסוציומטרי מתקבצים כולם על הדשא שם המפקד הראשי מברך אותנו על זה שסיימנו את היום הקשה הזה וכו'.. לאחר מכן מקבלים סנדוויצ'ים דלים ביותר ואני ממליץ להביא אוכל מהבית לסוף היום הזה. אחר כך אפשר לחזור לאוהל הלבן הגדול ולקחת את התיקים ואז מתיישבים בפתח האוהל כולם ביחד למשהו כמו שעה, שבזמן הזה חלק מהאנשים נבחרים אקראית לעבודות רס"ר מסויימות. אחרי שעה בערך מקריאים את התוצאות ולאחר מכן מי שקיבל משהו נשאר להסבר על המשך המיונים ומי שלא קיבל משהו הולך הביתה..
לסיכום: היה יום מאד קשה פיזית לדעתי. הייתי בכושר גרוע מאד ביחס לאחרים והגעתי תמיד אחרון או בין האחרונים בכל המקצים הפיזיים. למרות זאת אני שמח שלא נשברתי ובסופו של דבר קיבלתי המשך מיונים לחובלים. אני יכול להגיד אם כן בוודאות שהכושר הוא לא המרכיב הקובע וכנראה שבאמת העניין יותר מנטלי. בכל זאת אני ממליץ בחום להתאמן לקראת ימי הסיירות והגיבושים, לא בגלל שזה מה שישפיע על התוצאות, אלא בגלל שעם כושר טוב יהיה לכם קצת יותר קל.
תודה והמשך יום נעים |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
