
17-01-2009, 00:10
|
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
|
מהכתבות הללו עולה ריח חזק מאוד של כתבות תדמית סטייל פנאי +
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי looklook שמתחילה ב "הארץ ערך כתבה עם שלומי אלדר. ה"עיתונאי האמיץ". כמה פנינים מהכתבה."
עם כל התיאורים העסיסיים על התרחשויות האולפן: מי סיבב את הראש למי ומי תקע גרעפס בטעם סלמי בדיוק כשהגיעה הפינה של מי.
ומכיוון שקראתי את הכתבה בפורום אחר - שם הקישור הופיע רק בסוף - אני חייב לציין שרק איפושהו באמצע הבנתי שזו כתבה אמיתית - שלא לדבר "אוהדת" - ולא כתב ליגלוג על אלדר ("עיניו טרוטות מצפיה בתמונות של ילדים ערבים מתים" וכו').
בכל מקרה: מה שאלדר, ושלל עמיתיו להומאניזם הקלקרי הקליל, לא מבינים זה שלא מניעת הפורנגרפיה של גופות ילדים מרוטשות מעין הישראלי הצופה היא שגורמת לו לתמוך במלחמה זאת, אלא העובדה שהלחימה צודקת ונחוצה. הטיעון המגוחך לפיו מי ש"תומך" אולם חוסך מעצמו גילגול עיניים מול מראות זוועה (ולכן תומך "בשל המנעותו") אינו הומאני, מטופשת וחבוטה, בדיוק כמו שלל הטיעונים הילדותיים ששומעים ביום יום מכל פינה ("בשביל גלעד שליט הייתי אפילו "מחזיר" את רמה"ג, ירושלים ועוד 5000 מחבלים").
ראינו כבר מספיק מראות כאלה במלחמות קודמות - ושמענו מספיק תיאורים "בדיעבד" לגבי איך קרו. כשממשלת ישראל, צה"ל ובאופן זה או אחר גם הישראלי הממוצע, יצאו למבצע זה הם ידעו כי יהיו לא מעט פגזים טועים, וידעו כי הפעם זה לא יעצור.
הזרוע השלטונית הרביעית (בעיני עצמה), כמו גם ה"פלסטיק ליברלס" המקומיים שלנו לא שמעו על כך, ולכן הם "נלחמים במלחמה של היום על הטקטיקות של המלחמה של אתמול".
_____________________________________
.
נערך לאחרונה ע"י g.l.s.h בתאריך 17-01-2009 בשעה 00:14.
|