18-01-2009, 12:38
|
|
|
|
חבר מתאריך: 14.09.06
הודעות: 178
|
|
|
עבר זמן מה- התבודדות
עבר לו מעט זמן מאז הפעם האחרונה
עברו להם שנים מאז ידעתי ראשונה
שסודות אפשר לשמור ולהבטיח קיומם
וגם שקרים יש להמציא ואף להשיגם
ישוב ישבתי על כיסא במדבר מלא בלטות
וחשבתי מה ואיך וקיבלתי החלטות
וגיליתי שאין כלום מלבד אותה שממה בוערת
אז חדלתי מלחפוץ ולפגוש אותה גברת
היא שכובה במיטתי עקב שקר גס עגום
לא יודעת תפילתי על הימצאותי שם בחלום
היא עוצמת כך עיניים ולא יודעת מעשיי
אם היא תקום אולי תרצה ואולי תצעק לי די
והיא ילדה כבת עשרים ואנוכי מעט יותר
היא אותי לא מכירה אבל אני לא מוותר
והיא פוקחת לה כך עין בהפתעה גדולה
ונצמדת לחיכי ומתחילה לה המולה
"התרחקי פן תכאיבי ללב רגיש קטן
המתמוסס אל מראך המגיע כשטן
והינך יפה, הביני, אך בתוכך שום סימן
דומה את לאותה אחת שהלכה מזמן"
היא נכעסת וגועשת לשמע המילים
אך ברוך היא מלטפת שריריי העדינים
ולוחשת לי לאוזן הקרובה לשיפתותיה
"אתה איתי עכשיו וחדל לחשוב עליה"
כמו ילד התקפלתי ונכנעתי לילדה
שאיכשהו הצליחה ואיתי התמודדה
פשוט אני מעט מופנם מלא במחשבות
מלאות הן צעקות שברים ומלחמות
"תודה לך יפתי אך מה שמך אנא אמרי לי"
ופתאום כרוח רפאים הנה היא נעלמה לי
ושוכב לבד אני על מזרן מכוסה קרעים
ומנסה בכוח לרפא את הפצעים
_____________________________________
"אינני מוכן להודות בכך, אך אנסה לנסח זאת בבהירות מוחלטת: אנוכי הוא אנוכי. אתה הוא אתה. כל העובדות אשר נוכחות בשטח לא קיימות מבחינתי!"
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
