לפני כמה ימים, יצאתי מארץ ישראל ונסעתי לבקר קרובים במדינה אירופית. מה אגיד לכם - אירופה ממש השתנתה - ראשית כל , האווירה במדינה זו הייתה מאוד ים תיכונית. באמצע סיור באחד מהרחובות הראשיים חשתי שהרעב מציק ותרתי אחר חנות שבה אוכל לקנות מזון. סמוכים זה לזה ניצבו דוכן שווארמה ודוכן פלאפל. לא שמתי לב לשלט שעל השווארמיה כי השלט של הפלאפל היה בעברית! כן כן, כמו כל ישראלי שמתרגש באירופה כשהוא שומע עברית ואח"כ חוזר לארץ ומשמיץ את ההתנהגות הברברית של הישראלים בחו"ל - גם לי הייתה חוויה ישראלית בגולה.

נכנסתי פנימה ושאלתי את המוכר אם הוא דובר עברית - בוודאי! הוא ענה לי ואפילו צחק קצת. "במה אוכל לעזור לך?" לא הבנתי את ההומור אבל התרשמתי עמוקות מהניקיון והנימוס האירופאי . "תן לי בבקשה מנה פלאפל" אמרתי ונתתי מבט רעב בכדורי החומוס המטוגנים". "בבקשה" אמר לי המוכר "הפיתה - מחיטה מלאה או מקמח לבן?" מה אגיד לכם, פלאפל פלאפל , ישראלי ישראלי - אבל בכל זאת אירופה. המוכר מילא את הפיתה בכל טוב (כולל סלט קינואה! בפלאפל! ) גבה את מה שגבה ואני התיישבתי לאכול.

על חלק מהשולחנות פוזרו עיתונים. לא יכולתי להמנע מהמנהג המגונה שלי, לקרוא תוך כדי אכילה ולקחתי מקומון. זה קרה ממש בתום הלחימה בעזה ולכן היה ברור שאראה בעיתון תמונות מהמידל-איסט, אבל בכל זאת הופתעתי - מההקף ומהתוקפנות. את הטור שמצהיר שדובר צה"ל שקרן ושישראל לא נתנה לעיתונאים זרים להכנס לרצועה כדי שתוכל להסתיר פשעי מלחמה עוד צלחתי. נשברתי סופית כשקראתי את הכתבה על לבנה שטרן שלמרות שהיא לא צד ב"טראומה" שצה"ל יצר (כי הבנים שלה נלחמו בלבנון ולא בעזה) היא העזה להפריע למסיבת העיתונאים של דוקטור אל-רייש בבית החולים. הכותב תיאר אותה כמסוממת ממיליטריזם והוסיף ש"תגובתה הכוחנית" נובעת מכך שאבו אל-רייש שם מראה מול פרצופה הלאומני והיא לא אהבה לראות את המפלצת.

נגסתי את שאריות הפיתה והצטערתי שלא יישמתי את המלצתה של דיאטנית ידועה מהטלוויזיה. "אויבים לא מכניסים הביתה"גם לגבי הפלאפל וגם לגבי העיתון. בדיון הער שהתנהל בין אוזניי הצטדקתי בכך שאני לא בבית אלא בדוכן פלאפל. מובן שהנימוק לא היה משכנע. למרות שהפלאפל היה טעים מאוד, התחלתי להרגיש קצת לא בטוב ומיהרתי לצאת מהחנות.

היות ונותר קצת זמן עד לפעילות התיירותית הבאה שלי. הילכתי החוסר מעש ברחוב הראשי. בניגוד למה ששומעים על מרכזי ערים באירופה, במדינה זו לא חשים מיד באיום המהגרים המוסלמים. אומנם היו כמה אנשים שגוון העור שלהם יכול להעיד על מוצא מזרח תיכוני, אבל להפתעתי הם לא היו שונים מיתר המהלכים ברחוב. אבל המבט הראשון עלול להטעות, פרנסי העיר שמו ברחוב אנדרטה לזכרו של רבין, ידעתי שמונומנטים כאלה לזכרו מקובלים גם מחוץ לישראל ולכן לא הופתעתי. אלא שבסמוך למונומנט עמד גבר גבוה ושרירי - בעל חזות אירופאית ווחילק פמפלטים בערבית. ניבהלתי והודתי למזלי הטוב שאין עליי שום סממן יהודי כמו כיפה או אף ארוך מדי והמשכתי עוד כ - 50 מטר , עמדה שם עלמה, גם היא בעלת מראה אירופאי וגם היא חילקה פמפלטים כאלה והזכירה שבקרוב הבחירות וחשוב להצביע למפלגה שלה.

די הופתעתי מההתרחשות, לא ידעתי שהמוסלמים כבר הקימו מפלגות של ממש באירופה ועכשיו הם צרים על הפרלמנטים בניסיון להכנס פנימה. הבחורה פנתה אליי בחיוך והציעה לי את הנייר עם האותיות בערבית - סירבתי בנימוס ואחר כך בתקיפות כשאמרתי לה שאני לא מצביע למחבלים. היא התרגזה ופנתה ממני והלאה, מציעה את מרכולתה הפוליטית לזוג קשישים. המראה האירופי שלה מאוד הפתיע אותי והסקתי שמחוץ לשכונות המהגרים המוסלמים הם כאלה שעברו המרת דת.

ההנחה שלי קיבלה די מהר תוקף במבחן המציאות. נערה שחלפה על פניי עטתה על עצמה כאפייה. באופן מתמיה הכאפייה (ששימשה כתחליף-צעיף) הייתה מהסוג הפלסטיני, בהיתי בה במבט מלא גועל, היא לא שמה לב. תחושת הקבס סייעה לי למרק את מצפוני שעוד הציק בגלל שחניתי בחנייה פנימית של בניין שהמחסום שלו לא סגור ביום שישי. מיהרתי אל המכונית, ספק הולך ספק רץ. דמיינתי שהמכונית שלי היא שטח אקס-טריטוריאלי והתחלתי לחזור אל עצמי. ביציאה אל פושע המלחמה, האלוף שדה, כבר התחלתי להרגיש יותר טוב, אבל רק כשהגעתי לגבעת שמואל, הרגשתי שבאמת עזבתי את מדינת תל אביב. כששאלתי את השכן שלי מה שלום בנו (שזה עתה חזר מעזה) ידעתי - חזרתי הביתה. בפעם הבאה אני אסע לפראג.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

עלוב ורווי שנאה וגזענות
כל מילה שניה היא גזע או לאום. אין עלי שום סממן יהודי עאלק, הלכת בלי הגורמט של המגן דוד הפעם ?
בדקת שאין לך אף ארוך ? איך בדקת ? שיקרת לעצמך ובדקת שהוא לא ממשיך לגדול ?
עכשיו הבנתי מי זה הקמצן שחונה לי בחניה של הבנין, רק בגלל שהמחסום מורם ביום שישי.
כנראה שבגבעת שמואל לא יודעים לקרוא שלטים: חניה פרטית לדיירי הבניין בלבד.
הקנאה והשנאה לתל אביב הם סוג של הומופביה. כולם רוצים להיות שם, אבל בינתיים סתם משמיצים.
אפשר לחשוב שגבעת שמואל היא פרבר של קאזאן ולא של גוש דן.
חבל לבזבז את הכשרון על שנאה מיותרת לאחיך התל אביבים.

אלו העקרונות שלי, ואם אתה לא אוהב אותם, ובכן, יש לי אחרים.
Groucho Marx

'In the End We Are All Alone, and No One is Coming to Save You''
john reese

5\5

1. למה לכל הרוחות העלית/הורדת (מחק את המיותר) את תל אביב לדרגת "עיר אירופית"? אני לא חושב שיש ספק בדבר היות העיר הזאת גם לבנטינית וגם ישראלית, גם אם באופן שמייצג רק סוג מסויים של ישראלים. אני לא מוצא שום דבר אירופי בתל אביב (במובן של "אירופי" כדוגמא לכרך מרכז אירופי) שלא תמצא כמכנה משותף להרבה ערים. תל אביב לא מכילה מאפיינים שלא תמצא בטקסים, לדוגמא (לא הכל כמובן! למרות שאני לא מדבר תורכית בכלל, אין לי ספק שסביבי בבתי הקפה ביציאה מה"טונל" (אפרופו עוד משהו שבו איסטנבול יותר אירופית מת"א...) לא שוחחו תורכיות מהאוניברסיטה הצמודה אודות ה"דרכים ליצור מדינה כורדית של כל אזרחיה בשטח שנגזל מהכורדים ושהיום הוא תורכיה") או בעוד כמה ערים לבנטיניות שעליהן רק שמעתי.

גם פראו סבתא והר סבא שלי - שכל יום שישי שני היו לוקחים אותי לשבת אתם בקפה מרסנד שב"רחוב בן יהודה שטראסה", ודיברו על אירופה הרבה מאוד, לא חשבו שתל אביב היא אירופית... לפעמים אמרו על נהריה, או טלביה שלהתארח אצל חברים שם הזכיר להם משהו (לא שכ"כ היללו את אירופה, אבל זה לא הדיון כאן) מאירופה, אבל ת"א??? יוק.

2. למה חניתה בחניה פרטית של מישהו?

אגב: לעניין המראה הנכון והטרדות מצד תועמלנים פוליטיים: מה לעשות אבל המראה שלי הוא מה שלאורך על העשוריים האחרונים של המילניום הקודם היה נחשב ל"שמאלני על בטוח". מלבד קווי מתאר שנחשבים למאוד אשכנזיים-חילוניים, אני מתעקש לדבוק במשקפיים עגולים (גם כאשר צו האופנה היה אחר לחלוטין) ותמיד שולף ספר קריאה כשיש לי זמן, אפילו אם זו רק תחנה אחת בקו 56. גם היום - למרות שלא חסרים "ירון עולמיים" שמוכיחים את ההיפך - מתייחסים אלי דרך קבע כאל שמאלני/אנטי דתי/בעל דעות מסויימות בתחומים של איכות סביבה וחיות כאשר אני מזדמן אל תחומי "מאה שערים" של חד"ש. זה בעיקר מתבטא בכך שאם יש, וגם אם אין, לאדם מסויים גירוי לפתוח בשיחה בתחומים אלה, או אפילו לזרוק הערה פרובוקטיבית במטרה לקבל הנהון ראש מצידי, תהיה בטוח שליידי זה יקרה.

לא סיפרתי את כל זה כדי להסביר על חוויותי בת"א, אלא דווקא על תופעה שמאוד משעשת אותי בשמונה השנים האחרונות: אתה יושב באיזה מקום ויש את הנודניק התורן (זה כמובן לא קורה כל פעם, אפילו לא רוב הפעמים, אבל קורה מספיק), או סתם תועמלן, שהד קלוש של מהדורת החדשות, או משהו שכתוב על גב העיתון שמונח, מביא לכך שהוא זורק הצהרה "אמיצה" זו או אחרת, מתוך הנחה שגם "אתה" "בקהילה". החלק המעניין הוא שכמעט תמיד אני משיב די באדישות "תגובה ציונית הולמת" - שבראשל"צ לדוגמא הייתה נחשבת כאמירת פרווה - מה שמאוד מפליא את הצד השני, אבל יותר מעניין זה שהוא תמיד מעורר אדם או שניים, "בלתי מעורבים" עד אותו רגע שמסתברים כתל אביביים שהם ישראלים "לאומיים" מודחקים, ולא פעם גם מביא לכך שהנודניק המקורי, נסוג חצי דרך אחורה בבושה: בוא נגיד שממוצב חודר בשם "דב חנין" הוא נסוג במהירות שיא לבסיס עורפי וחמים מסוג "אהוד ברק".

התופעה הזאת כ"כ נפוצה לאורך השנים, עד כשאני נמצא באיזה מקום עם ה"סובבים הרגילים" שלי, אנחנו מצפים שההתרחשות תתקיים בערך באותה הסתברות שאתה מצפה שהשירותים במקדונלדס בתחנה המרכזית החדשה יהיו מקולקלים.

.

[QUOTE=g.l.s.h]1. למה לכל הרוחות העלית/הורדת (מחק את המיותר) את תל אביב לדרגת "עיר אירופית"? אני לא חושב שיש ספק בדבר היות העיר הזאת גם לבנטינית וגם ישראלית, גם אם באופן שמייצג רק סוג מסויים של ישראלים. אני לא מוצא שום דבר אירופי בתל אביב (במובן של "אירופי" כדוגמא לכרך מרכז אירופי) שלא תמצא כמכנה משותף להרבה ערים. תל אביב לא מכילה מאפיינים שלא תמצא בטקסים, לדוגמא (לא הכל כמובן! למרות שאני לא מדבר תורכית בכלל, אין לי ספק שסביבי בבתי הקפה ביציאה מה"טונל" (אפרופו עוד משהו שבו איסטנבול יותר אירופית מת"א...) לא שוחחו תורכיות מהאוניברסיטה הצמודה אודות ה"דרכים ליצור מדינה כורדית של כל אזרחיה בשטח שנגזל מהכורדים ושהיום הוא תורכיה") או בעוד כמה ערים לבנטיניות שעליהן רק שמעתי.

גם פראו סבתא והר סבא שלי - שכל יום שישי שני היו לוקחים אותי לשבת אתם בקפה מרסנד שב"רחוב בן יהודה שטראסה", ודיברו על אירופה הרבה מאוד, לא חשבו שתל אביב היא אירופית... לפעמים אמרו על נהריה, או טלביה שלהתארח אצל חברים שם הזכיר להם משהו (לא שכ"כ היללו את אירופה, אבל זה לא הדיון כאן) מאירופה, אבל ת"א??? יוק.

אולי לא הייתי צריך להשתמש באירופית. אבל מדינת תל אביב (לדעתי) היא בהחלט אירופית בניתוק שלה ממה שמתרחש כאן. "מדינת תל אביב" היא לאו דווקא מושג פיזי אלא מושג נפשי. הרבה מאלה המתגאים בניתוק שלהם ממה שמתחולל בדרום (רק לדוגמא) הם לאו דווקא תל אביבים.

לגבי המראה האירופי, זה הודגש בכוונה. עם כל הניתוק של השמאל האירופאי אני לא חושב שצעירים מהשמאל הזה מפזרים פמפלטים שחלק מהם כתוב בערבית - לרמה כזו הם עוד לא הגיעו. לכן אני קורא לשמאל הקיצוני שלנו "החמאס היהודי"


2. למה חניתה בחניה פרטית של מישהו?

זאת לא הייתה חנייה של בניין פרטי, אלא החנייה של "ויצו" לא רחוק מכיכר רבין. זה מגדל משרדים - אני לא חושב שמפריע למישהו שחונים שם - כי המקום לא פעיל ביום שישי .

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

(וגם מוזאון ת"א) אני מניח... אכן מחצבה משובחת של חניה.

.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”