
07-02-2009, 20:14
|
 |
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
|
שיא החוצפה. אשרת קוטלר משווה את ירי הטנק על בית ד"ר אבו אל-עיש לטבח הילדות בנהריים
אשרת קוטלר השוותה בשידור חדשות את תגובת ישראל (שסירבה להתנצל על הירי של הטנק לעבר
ביתו של אבו אל-עיש, ממנו ירו לעבר כוחותינו) לתגובת ירדן לטבח שביצע חייל ירדני ב7 ילדות ישראליות
מבית שמש, שהגיעו למקום במסגרת טיול שנתי.
קוטלר מציינת שמלך ירדן מיהר להתנצל בפני המשפחות, בעוד שישראל החצופה נמנעת מהתנצלות,
בטענה שאבו אל-עיש קיבל התרעה שעליו לפנות את ביתו, כפי שעשו רוב תושבי השכונה.
------------------------------------------------------------------------------------------------------
קשה לדמיין את גודל גועל הנפש שעולה מההשוואה החצופה הזו. אני מבין שהד"ר אבו אל-עיש הפך
לאייטם החדשות המרכזי של ערוץ 10 (שלא מפסיק לשדר את שיחת הטלפון של עם שלומי אלדר בפרומואים שמראים לנו כמה טובה חברת החדשות שלהם...), אבל יש גבול גם לסילוף. אחמד דקמסה
ירה בילדות לא חמושות ללא כל פרובוקציה - מתוך מטרה לרצוח אותן. הוא נשפט ו-ל-א נ-י-ד-ו-ן
ל-מ-ו-ו-ת. שלא יהיו טעויות, ירדן אינה מדינה צמחונית ובכל שנה מוצאים בה רוצחים להורג. האיש הזה מוגדר כגיבור בירדן וכל שנה ישנן קריאות בפרלמנט לשחרורו. הסיבה היחידה למסע ההתנצלות
של מלך ירדן הייתה עיתוי הטבח - ימים ספורים אחרי מכתב השמצות פומבי ששיגר המלך חסין לביבי,
שיצר תחושה כאילו החייל הרוצח בעצם פעל כמו שהמלך רצה - דבר שעורר חרדה במלך (שיודע
שחשוב לו שהציבור בישראל יחוש כלפיו אהדה - דבר שהציל את שלטונו בעבר לא פעם ולא פעמיים).
המלך לא בא להתנצל כי הטרגדיה נגעה ללבו. ייתכן שהיה לזה מקום כלשהו בשיקוליו, אבל מדובר
בראש ובראשונה באסטרטג מדיני שהיה ברור לו שחובה להציל את תמיכת הציבור בארץ, שחש גועל
נפש מחייל ירדני, לא פלסטיני, שהלך וביצע טבח בילדות שיצאו לטיול שנתי.
המקרה של ירי הטנק על בית משפחת אבו אל-עיש הוא אירוע טראגי שהתרחש במהלך לחימה.
לוחמים עמדו תחת אש וירו לעבר מה שזיהו כמקורות הירי. הייתה טעות איומה ונהרגו ילדות חפות
מפשע. הצבא שירה בהן, הזהיר מראש את התושבים להתפנות מבתיהם בכדי שלא ייפגעו. אבי
המשפחה נמנע מלפנות את בני משפחתו. עצוב נורא שנפגעו חפים מפשע - אבל ודאי שזו לא אשמה
של מדינת ישראל וצה"ל, ובוודאי שלא מצדיק התנצלות מהסוג שהגיעה אחרי הטבח בנהריים.
מי שיצרה השוואה כזו בין לוחמים מותקפים לחייל שרצח ילדות - איבדה את שארית הלגיטימציה
כעיתונאית שראוי להתייחס אליה (ואחרי הראיון המתחנף, טעוייה בגלאביה, שערכה עם אחמד יאסין,
ואחרי הראיון המתחנף עוד-יותר, שערכה עם ציפי לבני, לא נותרה לה הרבה לגיטימציה).
|