בית המשפט המחוזי בחיפה הוציא צו המורה לסגור את האתרים sratim ו-donkey, ועל תשלום פיצויים על סך 160,000 שקלים. בעל האתר donkey: האתרים לא קשורים להורדות ולא רלוונטים לתביעה.

להמשך קריאת הכתבה באתר YNET חדשות: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3674533,00.html

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://up96.siz.co.il/up2/nmxcjiytjtzm.gif]

אני דווקא מרחם על האומנים והחברות שעומדות מאחוריהם. זה כאילו שכל פעם שמורידים תכנים אז השחקנים/הזמרים, אנשי הסאונד, הצלמים, עוזרי ההפקה וכו' לא מקבלים את השכר שלהם עבור העבודה ואני יודע שכל הזמן אומרים (גם אני) שמבקשים המון כסף עבור תכנים אבל יש עוד המון דברים שעולים המון כסף ואנחנו לא הולכים לחנות בשביל לגנוב אותם במקום לשלם מחיר מלא.

אני חושב שזה נושא שראוי לדיון ציבורי מאוד מקיף כי יש פה בעיה גדולה.

ולמה שלא יהיה דיון ציבורי האם המחיר שדורשים ראוי או לא?
בעולם הזאפ כולם רגילים להשוואות מחירים ולמצוא את המחיר הזול ביותר.

למה דיסק מוזיקה עולה 70+ ש"ח? האם מישהו בדק כיצד ולאן הולך הכסף?

זהו נושא בעייתי, מאחר וחברות ההפצה הן אלו (כך הבנתי) שלוקחות את מרבית הכסף. הבעיה היא, שיש פה תעשיה של ניצול שעובדת לשני הצדדים: מצד אחד, האמן, שגם כך לא מקבל את המגיע לו, ומצד שני, הצרכן, שמוכרים לו מוצר שמתומחר ביותר מערכו. כך אנשים הולכים ומורידים (למה לשלם על מה שמקבלים בחינם? למה ללכת לחנות אם תוך 5 דקות זה פה?) ושוב האמן נדפק.
בחו"ל, הבעיה נפוצה פחות, מאחר ושם יש שירותי רכישת שירים / אלבומים באינטרנט במחיר שפוי. האתרים העושים זאת בארץ, יוצרים לידי חובה כלפי הצרכנים ותו לא, במחירים מפוצצים.

הבעיה קיימת גם במשחקי המחשב והקונסולות. משחק קונסולה עלול להגיע למחיר של 400 שקלים (!) בארץ, ומשחק מחשב לכ-200-250 שקלים (!) בעוד שבחו"ל המחירים נעים סביב ה30$ + -.

בשוק חופשי אפשר לקבוע איזה מחיר שרוצים ואני חושב שזה סה"כ חסר חשיבות מי גורף את רוב הכסף. כשצרכן קונה איזשהו מוצר הוא בדר"כ לא אומר לעצמו: "רגע, נראה לי שהיבואן עושה פה רווח עצום אז אני פשוט אקח בלי לשלם".

אפילו אם הרווח של החברות הוא גדול מאוד לעומת הרווח של האומנים - כשלא משלמים בכלל אז האומנים והצוות הטכני מסביב גם לא מקבלים כלום.

אני חושב שאתה צודק שחייבים ליצור לישראלים ברשת פלטפורמה הגיונית מכל הבחינות לרכישה של תוכן באינטרנט. בעולם של היום לשלם עשרות שקלים על אלבום שלם שמתוכו אתה באמת רוצה רק בין שיר 1 ל 3 זה דבר לא מתקבל על הדעת.

נכון, הם בהחלט יכולים לקבוע את המחיר שנראה בעיניהם כהוגן, אך הם אינם יכולים לרוץ בבכי, כשהצרכן מסרב להשתתף בבדיחה על חשבונו.

האקט הראוי במקרה שכזה הוא חרם צרכנים.
פשוט לעשות חרם על אומנים שלא מוכרים את האלבום שלהם במחיר הנראה הוגן.

האמת העצובה היא שהפיראטיות, בוספו של דבר, היא האפשרות המועדפת על כל הצדדים. הפיראטיות, למרות הכל, לא פגעה פגיעה ממשית במכירות, היא לא פוגעת בקשר בין האומן לקהל המעריצים (דבר שחרם צרכנים היה עלול לגרום) והיא נותנת תירוץ לחברות התקליטים לשמור על מחירים גבוהים (כי יש פיראטיות).

חברי כנסת ישרים

כן, אבל שים לב שזה בד"כ אצלנו, כי התעשייה חושבת שהצרכן פראייר. משום מה, בחו"ל, קמו להם אתרים שמאפשרים להוריד שירים תמורת תשלום סביר. בארץ זה לעולם לא יקרה, מכיוון שכאן אין תרבות של "הלקוח צודק". כאן הלקוח תמיד טועה, ואם יש לו בעיה עם זה, שילך יחפש...
אם היה לתעשייה אכפת, כבר מזמן היו קמים אתרים ושירותים שמאפשרים להוריד בצורה נורמלית. אבל כמו שאמרת, זה משמש להן כתירוץ נוח.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Zed3 ולמה שלא יהיה דיון ציבורי האם המחיר שדורשים ראוי או לא?

רגע... ואם המחיר לא ראוי?... אז מותר פשוט לקחת? מה ההבדל בין לקחת שיר/סרט/משחק ששייך למישהו בלי לשלם לבין לקחת טלוויזיה מחנות בלי לשלם? בגלל שהתוכן הוא לא פיזי זה הופך את זה לבסדר?

(אני שואל בלי להעביר ביקורת)

זה שיש אינטרנט ואפשר למצוא בו בערך כל דבר בחינם זאת עובדה שאי אפשר לשנות, תעשיית המוזיקה והתוכנה פשוט תצטרך למצוא דרך להתמודד עם זה.

בטח שאפשר לשנות את זה. אם הייתה התארגנות רצינית של חקיקה ואכיפה אז זה היה נגמר אבל אני מסתכל על זה מהזווית של המשתמשים דווקא. זה שזה זמין חינם לא אומר שאנחנו חייבים לקחת כמו שסופר שהעובד האחרון שיצא ממנו לא סגר את הדלת לא אומר שמי שעובר שם חייב לקחת שקדי מרק מהמדפים.

אתה מבין? הבעיה היא לא שמציעים לנו את הסחורה אלא שחלקנו מסכימים לקחת אותה. לא ככה?

אתה צודק לגמרי והתגובות (המעטות) רק מחזקות את הדברים שלך.
בגלל שהחוק ובמיוחד בארץ לא ייצרו אכיפה וענישה בתחום, זה כבר הפך לנורמה ולהרבה זו ממש הדרך היחידה.
אני נתקל בפרצופים מגחכים כאשר חבר ממליץ לי על סרט למשל ואני אומר שאקח אותו בספרית הוידאו והוא אומר בשביל מה, אפשר להוריד.
זו פשיעה כמו כל דבר אחר, ומסתובבים ביננו מגה פושעים שמורידים טרות של מוסיקה וסרטים וזה בדיוק כמו ללכת לפיצוציות ולקחת גרעינים בלי לשלם, כמו להכנס ולקחת חולצות בלי לשלם, ולהזמין ארוחה ולקום בלי לשלם.
זו גניבה ודעת הקהל הישראלית היא כל כך בעד זה שכבר מוזר לדרוש אחרת, כמובן לא מכולם.
יש עדיין כאלה שקונים ולא מורידים אבל הם במיעוט. יש אנשים שמכבדים את אלמנט הרכישה מתוך הבנה בסיסית שכסף חייב לעבור תמורת קבלת המוצר. ישראל לא סתם ממוקמת בראש הרשימות של מדינות מפירות זכויות יוצרים. הנורמה פה היא נורמה של גניבה אבל אין שום הרתעה שתהפוך את הגנבים למוקצים. להפך, בישראל יש חנויות שמוכרות סחורה גנובה ברחובות הראשיים וזה בסדר מבחינת כולם.

אלו העקרונות שלי, ואם אתה לא אוהב אותם, ובכן, יש לי אחרים.
Groucho Marx

'In the End We Are All Alone, and No One is Coming to Save You''
john reese

“I lived in countries that had no democracy... so I don't find myself in the same luxury as you do. You grew up in freedom, and you can spit on freedom because you don't know what it is not to have freedom.”
― Ayaan Hirsi Ali

וברצינות ?

אלו העקרונות שלי, ואם אתה לא אוהב אותם, ובכן, יש לי אחרים.
Groucho Marx

'In the End We Are All Alone, and No One is Coming to Save You''
john reese

מדובר באקט לא חוקי, על זה אין ויכוח, אולם קשה לי לראות כיצד הדבר עומד בקריטריונים של גניבה.

אפילו בתחום של זכויות יוצרים, גניבה מתיחסת לשימוש ללא רשות בחומר המוגן בזכויות יוצרים (החל מהצגת שיר מסוים כאילו נכתב על ידך וכלה בשימוש בדמויות של וולט דיסני על החולצה אותה אתה מיצר) ואין התיחסות למצב בו אדם פרטי מאפשר לאחרים להעתיק ממנו תכנים המוגנים בזכויות יוצרים.

האם מבחינתך כל ילד משנות ה-80 שהיה לו בבית טייפ דאבל-קאסט הוא גנב?

חברי כנסת ישרים

בגדול כן.
על התקליטים היה רשום בפירוש שאסור להעתיק לשכפל וכו'.
מי שקנה תקליט והעתיק לעצמו לקסטה היה בסדר, מי שהעתיק את אותה קסטה אכן סוג של גנב.
למרות שרשום שאסור לעשות שימוש מסחרי למעשה, ואם בין חברים לא עובר כסף, משפטית זו לא גניבה ?

אני מסכים שזה מבלבל ולי בעצמי את אין התשובה לשאלה הזו, אבל הגיונית וכלכלית זה אכן מצביע על גניבה.
פעם על ישראל אמרו שהיא מדינה של דיסקט אחד, היום גם את זה אין, ואפילו הדיסק הראשון (מוסיקה,סרט,תוכנה....) מועתק/מורד ולא נקנה.

אם זה לא חוקי ואין על זה ויכוח, וזה לא גניבה, אז צריכים למצוא שם אחר, אבל לא ייתכן שהמצב ימשיך.
ילדים קטנים בימנו מדלגים על פרק חשוב בכלכלה. אין יש מאין. בשבילם להשיג שיר כלשהו זה לגיטימי ובקרוב הם אפילו לא ידעו שניתן לרכוש בחנות דיסק שלם ושככה צריך, כאשר אפשר להקליד את שם השיר והוא מתנגן אצלך תוך שניות ונשמר תוך דקות.

אלו העקרונות שלי, ואם אתה לא אוהב אותם, ובכן, יש לי אחרים.
Groucho Marx

'In the End We Are All Alone, and No One is Coming to Save You''
john reese

בוא תצא מנקודת ההנחה שרוב האנשים לא יוציאו כסף על משהו שהם יכולים לקבל בחינם אם לא מעורב בעניין סיכון, בטח כאשר זה כלכך זמין ופשוט.

זו הנקודה בדיוק, ישראל נמצאת במקום לא מעודד מבחינת קבלת החוק וכיבודו.
נקודת ההנחה היא שגויה. יותר נכון היא נכונה בישראל, אבל שגויה אוניברסלית.
לגבי האכיפה והענישה. דברים חמורים יותר לא נאכפים בישראל (לא שזה לא חמור מספיק) והבעיה כמובן בחינוך, בממשלה, בכיבוש, בערבים, בפוליטיקה המושחתת ועוד

אלו העקרונות שלי, ואם אתה לא אוהב אותם, ובכן, יש לי אחרים.
Groucho Marx

'In the End We Are All Alone, and No One is Coming to Save You''
john reese

הבעייה הגדולה שנשמעת כמו קלישאה זה שהמחיר גבוה מידי לקנות בחנות,למשל למה ללכת לשלם בין 250-500 ש"ח למשחק בחנות? מצד שני ידוע שגם אמנים שונים בחלקם הגדול לא מקבלים תגמולים מפדרציות שנועדו לטפל בהם,ואת זעמם הם מוציאים עלינו המשתמשים שלא מוכנים לשלם סכומים מופרזים בעבור מוזיקה או משחק מחשב.

הבעייה אכן מורכבת יותר.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://up96.siz.co.il/up2/nmxcjiytjtzm.gif]

ובגלל זה הגבתי למעלה שלפחות בנושא של מוזיקה חייבים לגבש פלטפורמה ברשת שתאפשר הורדה חוקית במחיר סביר לכל שיר ולא לאלץ אנשים לבחור בין הורדה לא חוקית לבין רכישות של אלבומים שלמים שמכילים גם שירים בהם אנחנו כלקוחות לא מעוניינים. המודל העסקי חייב להשתנות.

אבל זה עדיין לא פותר איך מטפלים בנושא של משחקים וסרטים... לזה אין לי ממש פתרון.

אתה בציבור, ואתה באתר של דיונים.
אתה מוזמן לערוך דיון ציבורי

הם מקבלים משכורת נטו על העבודה שלהם על המוצר ואינם נהנים מאחוזים מהמכירות, בין אם הוא מכר 4 מליארד עותקים ובין או הוא מכר בקושי 4 עותקים.

חלק קטן מהכספים הולכים לאומנים עצמם ורוב הכספים הולכים לחברות התקליטים.
חברות התקליטים, מצידן, טוענות שהמחיר הגבוה נועד לסבסד תקליטים שלא החזירו את ההשקעה (ויש בכך מן האמת, השוק, במיוחד בארץ, הוא תחרותי ביותר ולא תמיד נמכרים מספיק עותקים על מנת לכסות את עלות הפקת, פירסום ושיווק התקליט), אולם חבורת התקליטים יצרו לעצמן נזק תדמיתי עצום בכך שהתנהלותן באותן שנים ממש לפני פריצת האינטרנט וההעתקות המאסיביות היתה מתוך הנחה שקהל לקוחותיהם יסכים לבלוע כל מחיר כי אין לו אלטרנטיבה.

חברי כנסת ישרים

זה נכון שכל אנשי המקצוע שמנית לא מקבלים תגמולים על המכירות אבל זה לא העניין. העניין הוא שכל האנשים האלו עובדים בביזנס מסויים שהקיום הכללי שלו מתבסס על הכנסות וההכנסות האלו באות ממכירות של מוצר מסויים.

מה שאתה אומר זה כאילו שלא צריך לרחם על עובדים במפעל שימורים שגונבים ממנו את הסחורה כי בכל מקרה העובדים לא מקבלים תמלוגים על כל קופסת שימורים שהם מייצרים. הסיכון הוא שבסוף המפעל יחליט להצטמצם או לסגור בגלל הפגיעה בהכנסות ואז העובדים יפגעו.

קראתי בעבר כתבה שדיברה על זה שהחברות בארץ ובעולם משקיעות בימנו פחות בקידום אמנים ותכנים חדשים במובן הזה שמי שלא תופס מהר נחתך מהר. בכתבה דיברו על זה שהיום תוכנית כמו "סיינפלד" (שלא תפסה קהל בעונה הראשונה ואולי גם לא בשנייה) לא תמשיך להיות משודרת אם היא לא הצלחה מיידית. תחשוב על אילו דברים הפסדנו בגלל זה. אין את הסבלנות הפיננסית לתת לדברים להתבשל ולהתפתח והכל בגלל שהעסק פחות ריווחי מבעבר.