"לֹא רִגְעֵי שְׁנַת, טֶבַע, וַחֲלוֹמוֹת יִמְתָּקוּ,
רַק רֶגֶשׁ בְּךָ אֶרְאֶה וְסַעֲרוֹת הַקְּרָב:
עַל מְרוֹם שִׂיא הָרֶיךָ וּבְמִכְרוֹת עָמָקוּ,
בִּתְהוֹמוֹת הַיְּשִׁימוֹן וּבְצֵל חֶבְיוֹן עָב,"- שאול טשרניחובסקי, "לא רגעי שנת טבע"

עם שמיעת המילה "סונטה" בדרך כלל עולה בדמיוננו תמונה של בחור צעיר המזמר על אהבה מתחת לחלון אהובתו, ואכן הסונטה הוקדשה פעמים רבות לתיאורה של האהבה וקשייה אולם לא רק. קיימת בספרות גם סונטות המהללות את הטבע, את האצילות או הלאום. מדוע נושאים כה אצילים כאלה נקשרו לסונטה? התשובה הפשוטה ביותר- משום שזו עבודה קשה לכתוב אחת.

שני רעיונות
משום המבנה הקשוח שלה (בו עוד נגע), בסונטה מציג המשורר שני רעיונות (או יותר) אשר הוא מנסה לקשר ביניהם או להתיר את הניגודיות שלהם לאורך הסונטה. בין הרעיונות השונים יש הידרדרות מוסרית לעומת הערכים שעל האדם לרכוש, הזדקנות ואהבת החיים ועוד. השינוי בין נושא לנושא, לפי איזה יחס שירצה המשורר, קרוי באיטלקית "וולטה" (volta) וחייב להתחיל בשינוי בין מבני החריזה של הסונטה. לכן נמצא בדרך כלל בשורה ה9, למרות שמשורר מיומן יכול למקם אותו אף בשורה ה14.

סוגי מבנה
הסונטה נחלקת לכמה סוגים, בעלי מאפייני כתיבה שונים שכל אחד מהם מעניק מידה שונה של גמישות למשורר:
1. הסונטה האיטלקית- המבנה הראשון של הסונטה והקשוח ביותר שלה. הסונטה האיטלקית מחולקת ל-4 בתים: שני בתים ראשונים הם בני ארבע שורות ובעלי מבנה חריזה של אבבא אבבא ובדרך כלל מציינים רעיון אחד. שני הבתים האחרים מורכבים משלוש שורות כל אחד, שבתחילתם נהוג למקם את הוולטה, והם בעלי כמה מבני חריזה אפשריים:
א. גדג דגד
ב. גדד גדג
ג. גדה גדה
ד. גדה גהד
ה. גדג הדג
על אף מרחב הבחירה בשני הבתים האחרונים, אסור שבסונטה לפי המבנה האיטלקי הבית האחרון ייסגר בשני משפטים המתחרזים ביניהם.
2. סונטת ספנסר (Spenserian Sonnet)- אדמונד ספנסר יצר מבנה שונה של הסונטה בו ארבע חלקים- השלושה הראשונים מורכבים מ4 שורות לפי מבנה חריזה אבאב בגבג גדגד והבית האחרון מורכב משתי שורות המתחרזות עם עצמן (הה). במבנה הזה שלוש החלקים הראשונים מציגים רעיונות קרובים זה לזה והוולטה נמצאת בתחילת החלק הרביעי בן שתי השורות.
3. סונטה אנגלית- עם הגעת הסונטה לאנגליה, נתקלו משורריה בבעיה: האנגלית היא שפה דלת חרוזים והסונטה האיטלקית דורשת אותם. לכן נוצרה גרסה אנגלית לסונטה שהיא גם הגרסה הקלה והגמישה ביותר לכתיבת הסונטה. מבנה החריזה הוא אבאב גדגד הוהו זז ומציע, כמו הסונטה הקודמת, גמישות במיקום הוולטה.
אלו שלושת הסוגים הבסיסים של הסונטה למרות שקיימים עוד כמה סוגים לא מוגדרים בעלי מבני חריזה שונים ומבנים שונים.

אז, אחרי כל ההסבר הארוך הזה הנה ההצעה שלי- כתבו סונטה ופרסמו אותה פה באשכול. אתם יכולים להשתמש באיזה מבנה שאתם רוצים ואם תהיה היענות מספיק גדולה במובן של כתיבת סונטות אולי אפילו ניצור לעצמנו "כליל סונטות" (ועל זה עוד ארחיב). אגב, אין צורך להיות מודאגים- העברית היא השפה השנייה שבה נכתבו סונטות ולמשוררים שלנו לא היו הרבה בעיות בלכתוב בסגנון הזה.
אני אתחיל:

כלי כסף וזהב,
מפת משי רקומה
על גב שולחן לבונה,
ותקרה בגוון השנהב.

עשירים בחליפות אביב
ועלמות חבושות עטרה,
מתיישבים לסעודה
להשביע את הרהב.

ואל מול כל ההוד וההדר,
יושב ילד בלוי בגדים
צאצא לאב מדורדר.

על פניו חולפים המפוטמים,
על פני ילד-עכבר,
לעבר עוד תענוגות ארציים.

תודה על המידע , רציתי לפרסם אבל נראה שהקדמתה , העיקר שנשכיל עוד.

קבל חו"ח על המאמץ .

מקווה שאנשים ינסו (כמו שניסיתי) לכתוב סוניטה.

יום טוב לכולם.
אמיל