עכשיו כבר הוכח: בעזה היה מבצע סרק

למרות ההצלחה, נראה כי עופרת יצוקה הניב תנאים גרועים לאין ערוך מאלה שהיו לנו בסוף מלחמת לבנון השנייה


שלמה גזית | 4/3/2009 5:27

שלושת שבועות הלחימה במסגרת מבצע "עופרת יצוקה" העניקו לישראל ניצחון ברור על ממשלת החמאס. המטרה העיקרית - חידוש אפקט ההרתעה הישראלית - הושג בכוח המודיעין המלא והמדויק שעמד לרשותנו בלחימה, בכוח ההפעלה המאסיבית של חיל האוויר, בזכות פעולת כוחות צה"ל בתחומי הרצועה שהוכיחה כי הכוח היבשתי איננו נרתע מעימות בשטח הבנוי והמאוכלס בצפיפות. יתר על כן, פיקוד העורף למד היטב את לקחי לבנון השנייה, והפיקוד יחד עם הרשויות המקומיות תפקדו להפליא.

אולם, למן היום בו הושגה הפסקת האש חלה הידרדרות. כל יום נוסף שעובר מאז (וחלפו כבר שישה שבועות) הוא יום נוסף של החמצה, הוא יום נוסף המחזירנו לימים הקשים שלפני ה-27 בדצמבר, ואולי אף מעבר לכך, שהרי אז עדיין תלינו תקוות בייזום מהלך צבאי התקפי, ואילו היום אנו עומדים בסימן ההחמצה והכישלון של מהלך זה.

היכן טעינו? ייתכן שאפשר לתלות את האשם במערכת הבחירות. אסור לה לישראל לצאת למהלך צבאי גדול כאשר מרכיבי הקואליציה הממשלתית מתחרים אלה באלה, לקראת יום הקלפי הקרוב. אסור לצאת למערכה כאשר לראש הממשלה, לשר הביטחון ולשר (או שרת) החוץ אג'נדה שונה, תוך תחרות והתעמתות הדדית.

אולם באופן מעשי, בעוד שצה"ל יצא מוכן היטב למלחמה, הממשלה הטילה אותו למערכה בלי שהגדירה מראש את יעדי הלחימה. אי אפשר היה להסתפק בהוכחה שכוחות צה"ל מסוגלים לשוב ולחדור לרצועה ולהשתלט על חלקים ניכרים בשטח.

תנאים גרועים מלבנון
נדרש מענה ברור לשאלות הבאות: כיצד אנו מבקשים למנוע את חידוש הברחות אמצעי הלחימה מסיני במנהרות פילדלפי? כיצד כופים על מצרים לשנות את מדיניות "העלמת העין" שלה מן הנעשה? מה מטרת פעולותינו בצפון הרצועה - הפגנת כוח או השתלטות על מעוזי החמאס? כיצד מנצלים את המבצע לשחרורו של גלעד שליט? ולבסוף, מהי מסגרת שעון החול הפוליטי העומד לרשותנו, כיצד לנצל את ימי החג שבעולם המערבי ותאריך היעד של סיום כהונת ג' ורג' בוש בבית הלבן?

כל השאלות הללו לא נידונו במועד, מראש, ולא הפכו להנחיות ברורות של הדרג המדיני לרמטכ"ל. ואז באה הטעות הגדולה של הפסקת כל הפעילות היזומה שלנו והוצאה מיידית של כוחות צה"ל מתחומי הרצועה קודם שהושג הסכם חדש.

בנקודה זו סיימנו את הלחימה אף בתנאים גרועים לאין ערוך ממלחמת לבנון השנייה. שם ואז לא הופסקו הלחימה ולא פונו כוחות צה"ל אלא לאחר שנתקבלה החלטת מועצת הביטחון 1701, החלטה שהתקבלה גם על ידי ממשלת ביירות, חיזבאללה ודמשק.

ברצועת עזה, אנו מקווים להגיע להסכם לאחר שלא נותרו בידינו מנופי לחץ. מתברר, אפוא, שניתן להחמיץ מטרות אסטרטגיות ומערכה צבאית גם כאשר המבצע עצמו בוצע והושלם כמעט ללא דופי.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/...oc=303&tmp=5397

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

המבצע היה הצלחה צבאית אך המדינאים נכשלו בהפקת הישגים מדיניים מהניצחון הצבאי. אין מנוס מעוד מבצע נוסף - שהיעד הוא מיגור החמאס וטיהור רצועת עזה מטרור, כולל כניסה לציר פילדלפי להשמדת מנהרות ההברחה.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

כלומר,כניסה עמוקה לעזה ובעצם-כיבושה מחדש?כי הרי,לא מובן תמיד,מיהו הלוחם ומיהו האזרח.

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

בגדול הוא צודק אבל את היעדים שכביכול הוחמצו לא ניתן להשיג ללא השתלטות מלאה על עזה, חאן יונס וכמובן רפיח במחיר שאינו כלול בקוצנזוס הלאומי או שבמילא ייחשב כניצחון לחמאס (כי הרי העולם הערבי, התקשורת הישראלית והציבור במילא משתכנעים שהחמאס ניצח ברגע שמנהיגיו הנצורים משדרים נאומי ניצחון מתוך קומה 5- מבי"ח שנמצא בלב החורבן שהם המיטו על עצמם).

אני חושב שבתנאים שעמדו בפני מקבלי ההחלטות (מערכת בחירות קרבה, החלפת השלטון בארה"ב) הופק המקסימום מהמבצע וההישג הוא ההתשה הנפשית שהמבצע גרם לאזרח הפלשתיני הפשוט שהרגיש על בשרו לראשונה מזה שמונה שנים שעל התמיכה (ולו האלקטורלית בלבד) בשלטון הטרור הוא משלם בסוף בחורבן הבית הפרטי שלו.
לפעמים לא צריך לסבך עניינים, מטרת המבצע בהעדר מטרות ויעדים מדיניים הייתה גביית החוב של תושבי הדרום מאזרחי עזה.
זה אולי לא מצטייר טוב בעיניים של אקדמאים נורבגים חובבי פוסט מודרניזם אבל זה מנגן מנגינות מוכרות מאוד באוזניים מזרח תיכוניות.

ד"א, גם על מלחמת לבנון ה-2 נאמרו אותם דברים ביום שאחרי ועובדה כי במבצע האחרון החזרזיר המזוקן הסתפק בהזעה ויריקה מול המצלמות שבבונקר ה"מנצחים" שלו.