מזה זמן שאני מתכוון לשאול את השאלה הזאת אך עד היום לא הזדמנתי למקום עם מצלמה כדי להנציחו...

ובכן, בפינת הרחובות גולדברג ונחמני שבתל אביב עומד לו מזה שנים רבות מבנה יוצא דופן הן בסגנון הבנייה (כך לפחות בעיני הדיוט שכמותי) והן מבחינת מראהו החיצוני, מדובר במבנה בן שלוש קומות שעל פניו נראה כי שימש כמבנה תעשייה כל שהוא הבנוי כולו מלבנים אדומות ולו מעין עליית גג יפה, מחוץ למבנה גרם מדרגות עשוי מתכת המקשר בין קומותיו (סביר להניח כי קיימות גם מדרגות פנמיות אך לא ניתן להכנס למבנה עקב היותו מוקף גדר ללא פרצות)....

להלן מספר תמונות שצולמו היום בבקר:

ראשית הנה המבנה באופן כללי כשניתן לראות שחלקו בנוי מלבנים אדומות אך קיים אגף שלם שבנוי מלבנים רגילות מה שמעניין בפני עצמו)....






תצלום של מה שנראה כעליית הגג, לטעמי העיצוב פשוט יפהיפה:




והנה גרם המדרגות החיצוני:




אשמח לדעת מה ההסטוריה של המבנה המיוחד הזה?...
מי בנה אותו?..
מתי?...
למה הוא בכלל שימש?....
הוא מיועד לשימור?.. יש תכניות עבורו?...


ואיך אפשר בלי "אקססוריז" שתמיד מגלים "על הדרך"...

תראו את מכסה הביוב היפה הזה שצולם בסמוך :





ובדרך הביתה לא הבנתי מה עושה קורטינה של "המדור" ברחבה של ככר רבין מה שהתגלה כחלק מסרט שצולם במקום...
מה שמוצאים רק בתל אביב של שבת בבקר.....

גמר חתימה טובה !


לבני.

http://telavivinf.com/info/infoitem...em=349&lang=heb

http://www.photolight.co.il/show_ph...855/205876.html

איפה ארדיכל כשצריך אותו? [ותמיד צריך אותו..] שלושה אשכולות ממתינים לחוו"ד מקצועית והוא מעצב לו ביצרונות...

1924???.... הרבה יותר "עתיק" ממה שדמיינתי !...
מעניין מאוד.

אגב - תחת איזה ביטוי חיפשת?..
אני ניסיתי כל מני וריאציות של "הבית האדום" או רחוב נחמני - בית אדום" וכו'....

ובאמת !... איפה "אדריכלינו"?...
הוא מפעיל אותנו ימים ולילות וככה נעלם?...
אני מקווה שהכל בסדר....

תודה על המידע !

לבני.

....

מביקור שעשיתי חודש שעבר בלודז' מצאתי את "אחיו" הבוגרים של המבנה.בעבר המבנים שימשו את תעשיית הטכסטיל המפוארת של לודז', כיום הם עברו הסבה למבנה ציבור,
אפילו הmanufaktura מרכז הקניות והבידור המרכזי של העיר היה בעבר מפעל, העלה תמונת אם תרצו.

אגב מעניין....

יש קשר בין לודז' ל לודז'יה ?...

ואם ירצה השם בשנה הקרובה גם אני מתכוון לנסוע לפולין....

תודה על התמונות.

לבני.

בלודג' היתה תעשית טכסטיל מאד מפותחת, וליהודי העיר היה חלק חשוב בה.
אותם תושבי לודג' שעלו לארץ, הקימו מפעל ששימר את מכורתם.
פעם היתה גאווה להיות פולני, היום הפכו אותם למיעוט נרדף עד שרשותץ הטבע והגנים רוצה להכריז עליהם כמין בסכנת הכחדה

זה לא שהכסף ילך חלילה למשכורות מנהלנים במשרדים בירושלים. פשוט יחסכו אותו לנדוניה נכבדת של פורצלנים ולטיפוח זן קרפיונים הבאים לעולם בתצורת גפילטע ללא צורך במגע יד אדם.

על השער של השמורה הפולנית יהיה כתוב: "זה בסדר, תכנסו ותהנו. אל תשימו לב אלי, אני רק אשאר פה בבוטקה ואשלם"

וזה כי אימא שלי שהייתה פולנייה בכל כולה הייתה מקרקוב....

לענין לודז'יה-לודז' - ברמת ישי היה נסיון להקים את היישוב מנור, יישוב אורגים - עוד לפני שהיא חשבה שהיא רמת ישי והכירה את עצמה בשם ג'דה.

בראשית שנות העשרים, עלייה רביעית, ועם המון התלהבות של כל הנוגעים בדבר היה תכנון להקים במקום יישוב שיתבסס על בית חרושת וסביבו משקי עזר של הפועלים. כולם כמובן יוצאי לודז'.
זה דומה למה שהקים מולר באתא בקרית אתא הסמוכה, אבל כאן דווקא לא הצליח הרעיון.

מלאי התלהבות הם עלו לארץ והתחילו בהקמת היישוב ע"פ תכנית מפורטת מאוד עם מבנים ציבוריים, משקי עזר, גדולים ייחודים ואפילו אנונטר חלקאי.
במקביל התחילו בהקמת בית החרושת שאמור היה ליימר שקים ואריגים גסים דומים.
הכל היה טוב ויפה עד המשבר של שנת 1925. ואז כנו יוזמותאחרות של המגזר הפרטי היוזמה קרסה, האנשים התפזרו, האמות חולקו והרעיון נגוז או שהתגלגל ובא באופן אחר - קריתצ חרושת עם בית החרושת או יותר בית מלאכה לרשתות לולים ובפר עטה - חברת אתא של מולר אבל על זה פעם אחרת.



עבודת מ"א על מנור וההתישבות התעשיתית בלב העמק החקלאי ראה: http://www.gilihaskin.com/Article.Asp?ArticleNum=197

על כפר אתא ומולר ראה מאגר ראשונים - http://www.rishonim.org.il/KIRYAT-A...how.aspx?id=342

חלק א' http://www.gilihaskin.com/Article.Asp?ArticleNum=468
חלק ב ' http://www.gilihaskin.com/Article.Asp?ArticleNum=469

בתחילת שנות הששים שתי קומות של הבניין שימשו כבית כנסת

בשנות השבעים שימשה קומות הקרקע של המבנה מחסן לחברת המקררים פרידמן. שאר הקומות היו כבר נטושות.

"אריה בעל גרב - גלגוליו של מפעל סריגה ציוני" מאת משה מאור.

[יסוכם בערב, אחרי העבודה..]

תעודת המניה של מפעל לודזיה עוטרה בתמונת אריה שגרב משתלשלת מפיו. בעלי דמיון פורה יכולים לטעות ולחשוב כי מדובר באריה המסיים לסעוד את ארוחתו ורק רגלו של התורם הנדיב מבצבצת מפיו - אך לא כך הדברים. האריה מסמל את אריה לייב שנקר והגרב מסמלת כמובן גרב עברית גאה.אפילו סוקולוב ברך במילים נאות ביום פתיחת המפעל את 'מעשה הגרביים של אחינו הלודזיים"

השם המתוכנן הראשון היה לודזיניה ובראש המייסדים ב1922 עמד יהודה מוזס. ב1924 הודיעו היזמים לעירית ת"א על חפצם הרב להקים המפעל בעיר העברית ושם המפעל כבר נקרא 'לודזיה'. המבנה תוכנן ע"י יוצא לודז' אריה וייס והועמד ברחוב נחמני. ב1923 כבר נקלע המפעל לקשיים ונסתבר כי טיב המכונות אינו מן המשובחים ואז ב1924, נכנס לפאתי לודז' - המוסקבאי אריה שינקר. היוזמה עלתה על הפסים הנכונים. אבן הפינה למפעל הונחה בד' אייר תרפ"ד. וייצמן, אוסישקין, מוצקין ואפילו סמואל - ברכו ושנה אח"כ כבר יצא זוג הגרביים הראשון לאוויר העולם.

באדיבות ג'ון פיליפס שביקר שם ב 1943
תמונה מקומה ב'


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://tbn0.google.com/hosted/images/c?q=405684e11046d57d_large]


Polish immigrant Chama Kenig working as stocking maker at Lodzia Textile Company.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://tbn0.google.com/hosted/images/c?q=1b364341049fe9a3_large]


A man working in the Lodzia Textile Co. where socks are made for H.M. Services.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://tbn0.google.com/hosted/images/c?q=625a0bd83fbf1480_large]

אז מה