למרות שפתחתי אשכול כללי על דו"ח מבקר המדינה 59 א', סברתי כי הנושא של תהליכי קבלת ההחלטות סביב מערכות כיפת ברזל ושרביט קסמים, מוטב לו כי יחזיק אשכול נפרד.

להלן הקישור להורדת הדו"ח:
http://www.mevaker.gov.il/serve/con...&sw=1024&hw=698

משרד מבקר המדינה בדק, לסירוגין, בחודשים יולי עד דצמבר 2007, את תהליך קבלת ההחלטות לפיתוח ולהצטיידות במערכות להגנה אקטיבית כנגד רק"ק בדרג המדיני ובמערכת הביטחון, ואת התנהלות גורמי צה"ל ומשרד הביטחון (להלן - משהב"ט) בשלב קדם-פיתוח ובשלב המעבר לפיתוח בהיקף מלא. לא נבדקו היבטים הנדסיים הנוגעים למערכות הגנה אקטיבית. הביקורת נערכה במשהב"ט בעיקר במינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (להלן - מפא"ת) ובצה"ל. בדיקות השלמה נערכו בלשכות ראש הממשלה ושר הביטחון (להלן - שהב"ט), ברפאל וב"תעשייה האווירית לישראל בע"מ" (להלן - תע"א). נתונים מספר עודכנו לספטמבר 2008

צורך מבצעי ליירוט רק"ק

רק בנובמבר 2006 אישר ראש להק אוויר בחיל האוויר והחלל (להלן - ח"א) צורך מבצעי ליירוט רק"ק. האישור ניתן כשנתיים לאחר קביעת ראש מטה ח"א, תא"ל עידו נחושתן, שהצורך ביירוט איומים מטווחים בינוני וארוך "ברור וקיים", וכשנתיים לאחר סיכום סגן הרמטכ"ל, אלוף דן חלוץ, שח"א מוביל את הפעילות ליירוט קסאם. ח"א לא העביר את הצורך המבצעי לאישור הרמטכ"ל או סגנו כנדרש בהוראות משהב"ט.



ניתוח מערכת

אגף התכנון בצה"ל (להלן - אג"ת) לא ניתח ולא פעל כך שיבוצע ניתוח בראייה כוללת של יעילות המענה ההתקפי בשילוב המענה ההגנתי הפסיבי והאקטיבי וניתוח מערכת מלא למערכות להגנה אקטיבית כנגד רק"ק, שאישר סגן הרמטכ"ל לבצע בדצמבר 2004.



איום הייחוס וההישג הנדרש ממערכות להגנה אקטיבית

עד יולי 2008 טרם אישר אג"ת את טיוטת איום הייחוס וההישג המבצעי הנדרש למערך הגנה אקטיבית כנגד רק"ק לטווח בינוני וארוך, שבכתיבתה החל בסוף שנת 2005, וטרם החל לכתוב מסמך כזה המתייחס לרק"ק קצרות טווח. כל זאת כשהמערכות "שרביט קסמים" ו"כיפת ברזל" נמצאות כבר בשלב מתקדם של פיתוח.



פעילות מפא"ת בשלב קדם-פיתוח ל"כיפת ברזל" ול"שרביט קסמים"

מפא"ת לא ערך בדיקת מערכת במתכונת המפורטת בהוראות משהב"ט למערכות העיקריות "כיפת ברזל" ו"שרביט קסמים", וממילא לא העביר את מסמכי הבדיקה לאישור מפקד ח"א.



המענה הצפוי באמצעות "שרביט קסמים" ו"כיפת ברזל"

בתוך מספר שנים מתוכנן להצטייד במספר מיירטי "שרביט קסמים", שיאפשר יירוט של כמות מסוימת של רק"ק שנדרש ליירטו על פי טיוטת איום הייחוס מדצמבר 2007.

הרמטכ"ל, רא"ל גבי אשכנזי, החליט בספטמבר 2007 להצטייד במערכת "כיפת ברזל", וראש אג"ת המליץ בנובמבר 2007 לאשר סופית את פרויקט "כיפת ברזל". באותם מועדים עדיין לא ערך צה"ל ניתוח של רמת המענה הצפויה להתקבל מהיקף ההצטיידות.





מפא"ת דרש מרפאל בהסכם בין משהב"ט לבין רפאל לפיתוח ולהצטיידות ב"כיפת ברזל" (להלן - הסכם "כיפת ברזל") מאפריל 2007 "ביצועים מופחתים ותוצאתיים לתהליך פיתוח המערכת" ליירוט רק"ק המשוגרות מטווחים מסוימים הנכללים בצורך המבצעי. זאת, ללא הגדרה המחייבת את רפאל במפורש בפיתוח מערכת בעלת יכולת יירוט של רק"ק מטווחים אלה. הדרישה דלעיל מרפאל לא הייתה בהתאם לדרישות ח"א ממפא"ת לשילוב באופיין הטכני, דרישות שנגזרו מהצורך המבצעי של ח"א ליירוט רק"ק המשוגרות מהטווחים הקצר, הבינוני והארוך.

בתוך מספר שנים מתוכנן, כי רפאל תספק לצה"ל כ-60% מהטילים בעלי ראש ביות מסוים. זאת, שלא בהתאם להסכם "כיפת ברזל" בין משהב"ט לבין רפאל לפיתוח ראש ביות אחר.



אישור הממשלה לפרויקטים "שרביט קסמים" ו"כיפת ברזל"

משהב"ט באמצעות שהב"ט לא הביא לאישור הממשלה את תכנית הפיתוח של "שרביט קסמים", והביא לאישור הממשלה בדיעבד את תכנית "כיפת ברזל".



מערכת "שרביט קסמים"

מפא"ת החל בינואר 2007 בפיתוח "שרביט קסמים" בהיקף מלא לפני שאג"ת וח"א השלימו עבודת מטה, לרבות הגדרות של דרישה מבצעית והמענה המבצעי באמצעות המערכת. עד יולי 2008 ח"א לא כתב דרישה מבצעית ל"שרביט קסמים".

על אף הודעות ראש מפא"ת לשהב"ט, למנכ"ל משהב"ט ולסגן הרמטכ"ל, ש"שרביט קסמים" מיועד לשמש כשכבה נוספת ותחתונה ל"חץ" ליירוט טק"ק, מפא"ת לא כלל ייעוד זה בתכולות העבודה לפיתוח. מהודעת מפא"ת למשרד מבקר המדינה מספטמבר 2008, עלה, כי "'שרביט קסמים' ייתן מענה לטק"ק בביצועים התוצאתיים לתהליך הפיתוח".

אישור סגן הרמטכ"ל, אלוף משה קפלינסקי, בדצמבר 2006 להסיט כמה עשרות מיליוני ש"ח מתכנית אחרת להתחלת פיתוח בהיקף מלא של "שרביט קסמים" ואישורו להמשיך בפיתוח בשנת 2008 ניתנו ללא שצה"ל השלים את עבודת המטה הכוללת לאישור הפרויקט לרבות ניתוח ההישג המערכתי, גיבוש תפיסת הפעלה, כתיבת אופיין מבצעי ודרישה מבצעית ואישור עקרוני לפרויקט.

אג"ת לא קיים עבודת מטה כנדרש לאישור פרויקט "שרביט קסמים" קודם להחלטת הרמטכ"ל בספטמבר 2007 לתקצב את הפרויקט בסך מאות מיליוני ש"ח ועשרות מיליוני דולרים לשנים 2008-2012.

מנכ"ל משהב"ט, גבי אשכנזי, אישר לתקצב את התחלת הפיתוח בהיקף מלא של "שרביט קסמים" בשנת 2007 ואת המשך הפיתוח לשנת 2008. למנכ"ל אין סמכות לאשר התחלת פיתוח בהיקף מלא על פי הוראות משהב"ט. הסמכות נתונה במקרה כזה לרמטכ"ל ולשהב"ט, לאחר שצה"ל ביצע את עבודת המטה כנדרש, אולם האישור ניתן בלי שצה"ל ביצע את עבודת המטה שאמורה לתמוך בקבלת החלטה מסוג זה.


במועדים שבהם ניתנו ההנחיות של שהב"ט, עמיר פרץ, בפברואר 2007, לתקצב את פרויקט "שרביט קסמים", ושל שהב"ט, אהוד ברק, ביולי 2007, לתקצב את פיתוח הפרויקט הוצג בפניהם בסיס נתונים חסר: לא צוין בפניהם, כי צה"ל טרם השלים את עבודת המטה הכוללת לאישור פרויקט "שרביט קסמים".



מערכת "כיפת ברזל"

ראש היחידה למחקר ופיתוח (להלן - מו"פ) שבמפא"ת, תא"ל ד"ר דני גולד, פעל שלא בהתאם להוראות משהב"ט כשהחליט באוגוסט 2005 על פיתוח "כיפת ברזל", קבע לכך לוחות זמנים והנחה על חפיפה בין שלב קדם-פיתוח שבסמכות מפא"ת לבין שלב פיתוח בהיקף מלא שאינו בסמכות מפא"ת, ובמקרה כזה נמצא בסמכות הרמטכ"ל, שהב"ט וממשלת ישראל. כל זאת בטרם אישרו גורמים מוסמכים אלה את הפרויקט.

בנובמבר 2006 הנחה מפא"ת את רפאל להתחיל בפיתוח בהיקף מלא של "כיפת ברזל" כשבידי רפאל לא הייתה הזמנה לכך. זאת, לפני אישור צה"ל, שהב"ט והממשלה. באפריל 2007 הזמין משהב"ט מרפאל פיתוח והצטיידות ב"כיפת ברזל" לפני שצה"ל והממשלה אישרו את הפרויקט.

משהב"ט לא ציין בהוראותיו בלשון ברורה את המונחים המשמשים אותו בניהול פרויקטים, כגון: פיתוח טלסקופי, פיתוח ספירלי, פיתוח מדורג, וכן תכנית הדגמה ומדגים טכנולוגי[1], ולא הגדיר את תכולות השלבים השונים שבפיתוחים מסוג זה. בכך התאפשר למפא"ת להנחות את רפאל להתחיל בפיתוח מלא של "כיפת ברזל" תחת הגדרה של פעילות קדם-פיתוח.

עד לפברואר 2007, המועד שבו החליטו ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ושהב"ט, עמיר פרץ, כי "כיפת ברזל" היא המענה לירי רקטות קצרות טווח, צה"ל לא השלים את עבודת המטה הכוללת בנושא הגנה אקטיבית כנגד רק"ק קצרות טווח הדרושה לאישור הפרויקט ולא קבע עמדתו בנושא. עובדה זו לא צוינה על ידי צה"ל בפני ראש הממשלה בפברואר 2007 בדיון שבו השתתף סגן הרמטכ"ל.

משהב"ט התקשר בהסכם עם רפאל באפריל 2007 לפיתוח ולהצטיידות ב"כיפת ברזל" בטרם התייחס ח"א באופן מלא ורשמי לאופיין הטכני ולתכולת העבודה, המהווים חלק מההסכם. ההסכם שאישר מפא"ת לא התבסס על דרישה מבצעית של ח"א הנגזרת מאופיין מבצעי. חלק מדרישות ח"א לא שולבו בהסכם עם רפאל. עד יולי 2008 לא כתב ח"א אופיין מבצעי ודרישה מבצעית ל"כיפת ברזל", וח"א ומפא"ת לא עדכנו ולא השלימו את האופיין הטכני.

פעילות מפא"ת וח"א שלא בהתאם להוראות משהב"ט וצה"ל, לרבות אי-כתיבת אופיין מבצעי, דרישה מבצעית ואופיין טכני העונה לדרישה זו, הביאה, בין היתר, להערכת חסר ולאומדן חלקי בסך מאות רבות של מיליוני ש"ח של עלויות "כיפת ברזל". בתוך כשמונה חודשים בלבד חל גידול של כ-40% באומדן.




מערכת מבוססת לייזר מסוג "סקייגארד"

על פי המסמכים שעלו בביקורת, מפא"ת ביצע בעבודת המטה תהליך סדור לבחינת חלופות של אמצעים טכנולוגים ליירוט רק"ק קצרות טווח. מפא"ת הציג את החלופות שבחן, ובהן "כיפת ברזל" ו"סקייגארד", בין היתר, בפני מנכ"ל משהב"ט, שרי הביטחון עמיר פרץ ואהוד ברק, וראש הממשלה אהוד אולמרט. מפא"ת ציין בפניהם, כי קיים יתרון מובהק בהיבטי העלות והמבצעיות לחלופת היירוט הקינטי באמצעות "כיפת ברזל" על פני חלופת הלייזר באמצעות "סקייגארד", כפי שנכתב גם בדוח ועדת נגל[2]. הגורמים שלעיל דנו בנושא ואישרו את מסקנות מפא"ת לפתח את "כיפת ברזל". עם זאת יצוין, כי הביקורת לא עסקה בהיבטים הנדסיים ובחוות דעת הנדסיות לגבי החלופות השונות.


[1] ראו גם, מבקר המדינה, דוח שנתי 57ב (2007), בנושא "המענה לירי תלול מסלול מרצועת עזה", עמ' 227.


[2] ועדה בראשות הסגן המדעי של ראש מפא"ת, יעקב נגל, לבחינת מערכות ליירוט רק"ק קצרות טווח.

איום תלול המסלול על ידי חלק ממדינות ערב וארגוני טרור מהווה סכנה ממשית ומתמשכת. האיום שהתממש בשנים האחרונות, בירי של אלפי רקטות קרקע-קרקע ופצצות מרגמה מרצועת עזה ומלבנון ובירי של טילי קרקע-קרקע במלחמת המפרץ הראשונה, גרם לפגיעה בעורף הצבאי והאזרחי לרבות פגיעה בנפש, בשגרת החיים וברכוש. כדי להבטיח את שלומם וביטחונם של תושבי מדינת ישראל, למערכת הביטחון מחויבות לחתור הלכה למעשה ומוקדם ככל האפשר לפתרון בראייה כוללת של המענה ההתקפי וההגנתי לאיום הנרחב, לרבות פיתוח והצטיידות או רכש מערכות להגנה כחלק ממכלול הפעולות למניעת האיום וסיכולו.

כלקח מניסיון רב-שנים במערכת הביטחון בפיתוח מערכות ככלל ובפרויקטים עיקריים בפרט, שעלותם גבוהה ביותר, מוסדו במערכת הביטחון תהליכים סדורים ומחייבים, לרבות תהליכי פיתוח מזורז כחריג, שתכליתם אופטימיזציה של היבטי התועלת המבצעית, העלות ולוחות הזמנים. זאת כדי למזער טעויות שעלולות להיות קרדינליות.

משרד מבקר המדינה ער לנחישותו וחתירתו של מפא"ת לפתח בהקדם מערכות להגנה אקטיבית. אולם, בביקורת שנערכה על תהליך קבלת ההחלטות וסדרי עבודת המטה לפיתוח ולהצטיידות במערכות להגנה אקטיבית "שרביט קסמים" ו"כיפת ברזל" נמצאו ליקויים משמעותיים במפא"ת ובצה"ל. העיקריים שבהם: מפא"ת החל בפיתוח בהיקף מלא של המערכות לפני שצה"ל קבע את הדרישות המבצעיות ממערכות להגנה אקטיבית כנגד רק"ק; ולפני שצה"ל והממשלה אישרו כנדרש את הפרויקטים של הפיתוח ושל ההצטיידות, שההיקף הכספי של כל אחד מהם מגיע למספר מיליארדי ש"ח. צה"ל לא ניתח בראייה כוללת את יעילות המענה ההתקפי בשילוב המענה ההגנתי הפסיבי והאקטיבי, ולא ביצע ניתוח מערכת מלא למערכות להגנה אקטיבית כנגד רק"ק. כמו כן, עד יולי 2008 לא קבע צה"ל דרישה מבצעית למערכות "כיפת ברזל" ו"שרביט קסמים".

הליקויים שנמצאו עלולים להביא לפיתוח ולהצטיידות במערכות שאינן עונות על מלוא הצורך המבצעי באופן מיטבי ותוך חשש להוצאות כספיות מיותרות ולבזבוז זמן.


ראוי, שפרויקטים של פיתוח והצטיידות במערכות נשק בכלל, ובמיוחד פרויקטים עם השפעה משמעותית על תקציב צה"ל ועל בניין כוחו, יבוצעו לאחר שהצורך המבצעי וההישג המבצעי של צה"ל הוגדרו כהלכה ואושרו כנדרש ומבעוד מועד על ידי הגורמים המוסמכים לכך בצה"ל.

ראוי, כי לאחר סיכום הנושא בצה"ל יובאו לדיון בפני הדרג המדיני יעדי-העל של מערכי ההגנה האקטיבית והתועלת מהם בהשוואה לעלותם כנדבך חשוב ביותר בתהליך הפיתוח והמימוש של הפרויקטים "שרביט קסמים" ו"כיפת ברזל".

יתר החומר, המעניין מאוד, מופיע בדו"ח המלא.

אולי, סוף סוף, החליטו לטפל בהם ברצינות.

ההתמהמהות עם כל נושא המיגון מפני רקטות. הבחירה ההזויה בפרויקט כיפת ברזל שאין לו תוחלת כלכלית ואינו נותן מענה למיגון עוטף עזה / התמודדות עם פצמ"רים / אף אחד לא שקל בכלל מה המסגרת התקציבית שהמדינה תגרר אליה על מנת להצטייד בכמות טילים מספקת.

מה שמבקר המדינה אומר במילים יפות זה מחדל חמור מאוד. נזקים של מיליארדים באופן ישיר ועקיף, הרוגים ופצועים, מיליון תושבים תחת אימת הקסאם והגראד, יציאה למבצע שלא השיג כלום בעזה - הכל החל מהחטא הזה שנקרא מחדל מיגון העורף.

ואיך מגיבים בכירים במפא"ת?
תא"ל דני גולד ראש מחקר ופיתוח במפא"ת אמר בתגובה כי "מערכת כיפת ברזל מפותחת בפי חמישית זמן ובעשירית המחיר". לדבריו, המערכת אף תקדים את לוח הזמנים ותהיה מוכנה עוד קודם למועד המתוכנן......

אני מתבייש בכך שתא"ל מפיץ שקרים ומילות שיווק חסרות תוכן. חמישית זמן? עשירית מחיר?

חבל שהדו"ח הזה לא יגרום לטיפול באופן רציני במפא"ת. משהו שם רקוב.

ובמילה אישית אחרונה - אני מאמין שהיה אפשר מזמן להביא לכאן את הנאוטילוס, לפתור את כל הבעיות הטכניות שאולי קיימות בו, ולהציב אותו בשדרות. אותו דבר לגבי הפלאנקס. אותו הדבר לגבי ה-TOR M1.

חבל שמפא"ת לא מסוגלים לעשות את זה. צריך גוף שבאמת יכול לדאוג להצטיידות ולמיגון המדינה.

מבקר המדינה נוזף בתא"ל גולד הנ"ל ואומר שהוא החליט בעצמו על תחילת פרוייקט כיפת ברזל בקיץ 2005 ואף תיקצב אותו ללא אישור הממונים עליו, שר הבטחון וראש הממשלה.

ככה שלמעשה - ועדת נגל שהתכנסה בסוף 2006 - תחילת 2007 לא יכולה הייתה שלא לבחור בפרוייקט כיפת ברזל - כל חלופה אחרת (למשל פסילת ההצעה של התעשיה האווירית בזמנו) משמעה שבירת הסכם עם רפא"ל.

כאשר וועדת נגל התכנסה, ההצעה של תע"א הייתה באותה בשלות מבצעית כמו זו של כיפת ברזל, כך שהטענות על שחיתות, או שאי אפשר היה לבחור הצעה אחרת פשוט לא נכונות.
אל תשכח שהרבה פעמים חברות ביטחוניות מתחילת מו"פ עצמי לפני שיש לקוח.
לגבי השאר:

TOR-M1 ?!?!?!?!
אתה רציני, או שפיספסתי פה בדיחה כלשהי?
לא רק שהטילים האלו הרבה יותר יקרים ממה שכיפת ברזל אמורה להיות, אין להם שם סיכוי להשמיד רקטה ארטילרית!

וזה לא לדבר על המחשבה המוזרה של הצטידות בנשק מזרחי.
אולי גם כדאי לקנות מיג 29, הוא חצי מחיר מה-F-15!!!

פאלנקס, כבר נאמר באין ספור מקומות, בעל עיקבת הגנה קטנה כלכך, שזה לא פרקטי להשתמש בו אלא להגנה נקודתית (ספינה, בסיס קטן וכו).

ולייזרים, לייזרים תשאיר לאובי וואן קנובי. חוץ מלניסויים המפוברקים של NG ולשקרים של עודד עמיחי והיחצנים שלו אין בשום מקום לייזר שעובד בצורה טובה, במגוון סביר של תנאי מז"א, ובעיקבת הגנה הגיונית נגד רקטות ארטילריות.

Israel's Iron Dome Years Away From Offering ABM Defense Part 2

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.spacewar.com/images/israel-iron-dome-abm-bg.jpg]

disclaimer: image is for illustration purposes only

by Martin Sieff
Washington (UPI) Mar 13, 2009
Israel's Iron Dome very-short-range anti-ballistic missile defense system is skyrocketing way over cost and is still years from effective deployment even though southern Israel has been under low-tech Qassam rocket bombardment for eight years. So why doesn't the Israeli military establishment buy America's tried and tested Phalanx super machine gun to do the job instead? "The Phalanx, which the U.S. has successfully used in Iraq to shoot down rockets and mortar shells, has also been rejected even though the Israel air force wrote in January 2006 that the Phalanx was 'the most prepared weapons defense systems among those inspected,'" respected Israeli analyst Reuven Pedatzur wrote in the Tel Aviv newspaper Haaretz on March 5.

Pedatzur said that the controversial Administration for the Development of Weapons in the Israeli Defense Ministry continues to refuse to assess the Phalanx's performance seriously, despite the total failure to bring Iron Dome online for at least another year and probably more.

"The ADW's response as to why the system has not yet been brought to Israel was: 'We're still gathering data on its performance,'" he wrote.

As another Haaretz columnist, Yossi Melman, wrote March 5, "The Vulcan Phalanx is a U.S.-made gun that the U.S. Army uses against steep-trajectory rockets and mortar shells in Iraq and Afghanistan. The system includes detection radar, tracking radar and two 20mm cannons."

This year's annual report by Israeli State Comptroller Micha Lindenstrauss contains a sobering description of bureaucratic foot-dragging and what even appears to have been deliberate obstructionism by the Israeli military establishment going back at least five years to prevent the Phalanx, which is built by Raytheon, from being bought by Israel as a possible rival to their own cherished Iron Dome project.

Back in 2004, Lindenstrauss documented, the Israeli air force and the research and development department of the Israeli Defense Ministry, also known as Mafat, carried out assessment tests on the Phalanx. The report concluded, "The Vulcan Phalanx system is likely to provide a solution for protecting strategic sites."

Yet years passed while Israel's southern settlements remained under constant Qassam rocket bombardment from Gaza, and no action was taken to follow up with the Phalanx.

"In December 2004, Mafat received basic data regarding the system's efficacy against Qassam rockets," Melman wrote in Haaretz. "About a year later, in January 2006, the air force determined it was the best-developed system to protect against mortar shells and rockets. In spite of that, nothing was done."

Hard-charging Israeli Defense Minister Ehud Barak has achieved genuine success in rescuing Israel's other ballistic missile defense programs from the administrative chaos they had fallen into under the inept direction of his predecessor, Amir Peretz. Barak is a great admirer of the U.S. armed forces and their high-tech weapons systems, and he tried to get his own Defense Ministry bureaucrats to take an interest in the Phalanx. But he got nowhere and did not follow through on it.

(Part 3: How Israel's military bureaucrats outwitted Ehud Barak to block the Phalanx)

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

פדחצור הנו אוייב מושבע של מערכת הגנה אקטיבית בכלל וחץ בפרט

השיקולים שלו הנם פוליטיים ופסאודו-כלכליים שפועלים רק על הסטודנטים שלו.

ויוסי מלמן גם לא מומחה גדול בטילאות וטכנולוגיה כך שכל הכתבה היא די מגמתית ולא מקצועית.

מצד שני כיפת ברזל באמת לא פתרון טוב (לא שיש יותר טובים)

אני לא מכיר את שניהם אישית. לא מבין מה כבר יכול פדהצור "להרוויח" מה שכותב או יוסי מלמן.
אולי תפרט. הבעיה היא שאנו כבר יותר מדי זמן מדשדשים וטוחנים מים. כאן בטוח שמישהו "מרוויח" בגדול ועם ישראל מפסיד בגדול.
תקן אותי בבקשה אם אני טועה.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו