נכתב על ידי: אלכס לוין



האירוע מתרחש ביום ו בתאריך 10.04.2009 מהשעה 14:00 מקום האירוע שדה התעופה על שם דוד בן גוריון.



חבר טוב שאני מזמין אותו מדי פעם למדינת ישראל לבוא ולנוח בארצנו שטופת השמש, מגיע זאת הפעם השלישית למדינת ישראל בשנה זאת, הוא כבר התארח אצלי במשך עשר שנים האחרונות למעלה מחמישים פעמים.מכיוון שהוא מגיע דרך נמל התעופה באיסטנבול אני ממתין לצלצול שלו שהוא נחת בישראל ועלי לצאת ולאסוף אותו משדה התעופה בבן גוריון, שדה התעופה הבין לאומי היחידי במדינת ישראל ( להוציא את שדה התעופה הקטן באילת) .

בשעה 15:00 מתקשר אלי איוון מהשדה ומדווח לי לא לצאת אליו הוא תקוע בסיקיוריטי לא לצאת אליו יש תור ענק בסיקיוריטי יש למעלה מ 40 אנשים שונים מגרמניה אנגליה ועוד שממתינים לסקיוריטי, יש מחשב אחד, והטור לא זז לחלוטין, אני מחליט להתקשר לביטחון של שדה התעופה ולבקש מידע מה בדיוק קורה שם, בביטחון אף אחד לא עונה, אני מתקשר למרכזיה של שדה התעופה ומבקש את הביטחון , גם דרכם אף אחד לא עונה השעה 15:00, אני חוזר למרכזן ושואל היכן אפשר למצוא את הביטחון זה , עונה לי המרכזן תבוא לכאן ותחפש. בו בזמן אני מנסה להתקשר למנהלת השדה ,לשרות לנוסע במנהלת השדה, לדובר ולמי לא ,אף אחד לא עונה, בין לבין חברי מתקשר אלי ואומר לי דיי נמאס לי, אני עולה למטוס וחוזר בחזרה, הוא אף אומר שמספר תיירים גרמניים החליטו לחזור בחזרה, הם כבר ממתינים לסיקיוריטי יותר מארבע שעות. אני לא מוכן שהוא יטוס בחזרה אני אומר לו,איוון אומר לי, אני יותר לא מגיע למדינת הסיקיוריטי,( יש לציין שבכול הפעמים הקודמות זמן ההמתנה לסיקיוריטי היה כ שישים דקות) , אני מרגיע אותו ואומר לו אני מייד יוצא לשדה התעופה תמתין לי. אני מגיע תוך כמה דקות לשדה התעופה, נגש לדלפק המודיעין ומבקש לדעת היכן אני מוצא את אחראי הביטחון בשדה, עונים לי בעמדת המודיעין אנו לא יודעים, אנו נותנים רק מידע על הנחיתות וההמראות ועדיף שאני אגש למנהלת השדה קומה אחת למטה, אני יורד למנהלת השדה , נכנס למשרדי מנהלת שדה התעופה, המשרדים ריקים מאדם, אני עובר משרד למשרד, למשרדי הביטחון של השדה, שהיו כמובן ריקים ונעולים, הם הרי הסיקיוריטי. מגיע למשרדי המנכ"ל, למשרדו של היו"ר ידידי משכבר הימים מר עובדיה עלי, לשעבר ח"כ וסגן שר הביטחון, עובר לי בין התמונות ההיסטוריות הצמחייה והפסל היפה שנמצא במסדרונות מנהלת השדה, נכנס למשרד שהיה פתוח מנציח את המשרד לשם הוכחה עד כמה הסיקיורטיט הוא שם דבר במדינת ישראל, מנציח את המשרד מבפנים עם הטלפון הניד שלי.אבל כל המשרדים נטושים אין רוח חיה שם, אין נפש חיה, אם אני הייתי מחבל הייתי יכול להכניס כל פצצה פנימה, הרי הסיקיוריטי לא בדקו אותי בכניסה לשדה התעופה, המשרדים הרי פתוחים לכל מבקר, או אולי הייתי רוצה לגנוב דבר מה , אף אחד לא נמצא שם , הכול נטוש, או סתם להצית משרד זה או אחר ,או לעלעל במכתבים או בדברי דואר, אבל הסיקיוריטי הוא שם דבר בשדה התעופה בבן גוריון.

מכיוון שנואשתי מהנהלת שדה התעופה ירדתי למשרדי הביטחון בקומה הראשונה. מה שנקרא ניפוק רישיונות, יושבת שם ילדה שאך זה השתחררה מצה"ל אני מבקש ממנה להתקשר לקצין הביטחון התורן,

היא עונה לי אני לא מתקשרת , אני שואל למה?, היא עונה לי הוא אוסר עלי להתקשר אליו ואני לא אתקשר, השעה כבר 15:55 חברי ממתין עדיין לסקיוריטי , כבר שעתיים וחמישים וחמש דקות, הוא מתקשר אלי בכול רגע, אלכס תעזוב אני יכול לחזור בחזרה יש לי טיסה בעוד שעה, דיי נמאס לי מהסיקיוריטי שלכם, לא רוצה יותר לשמוע ממדינת ישראל. ( חברי הוא עיתונאי מאוד ידוע ברוסיה ואף כותב במספר עיתונים ידועים בארצות הברית, נחשב לאחד העיתונאים ידועי השם) אני מרגיע אותו ומנחם אותו שאנו נצא לבלות הערב ביחד. השעה 16:00 הפקידה היושבת בהנפקת הרישיונות לבסוף מתרצה ומתקשרת לא לקצין התורן של הביטחון שממנו היא פוחדת אלה למנהל המשמרת של הטרמינל ושל אולם הנוסעים היוצאים, הוא מגיע אלי, שמו אבירם, לבוש כמו חייל בכול מקום מכשיר קשר , מרגיש כמו מר עולם בחשיבותו, עוד נער משוחרר צה"ל, שפשוט מצחיק אותי, אני שואל אותו מה דעתו שבסיקיוריטי כרגע יש כ 50 אנשים בהמתנה עם מחשב אחד שעובד, המתנה של שלוש שעות תמימות. הוא עונה לי בחשיבות עצמית יתרה, לא הכול מובן לך, לא כל מה שהגיוני לך זה טוב, אנו לא פועלים על פי הגיון לנו יש את ההיגיון שלנו, זה פחות או יותר ממה שהבנתי ממנו. הבנתי שזה הסיטיוריטי של שדה התעופה, חוסר היגיון, תיירים לא צריכים לבוא למדינת ישראל בעלת היגיון של סיקיוריטי חסר היגיון,

בכול אופן חברי מתקשר אלי לאחר המתנה של שלוש שעות ועשרים וחמש דקות ואומר לי עברתי את סיקיוריט שלכם. אבל אני לא רוצה לצאת. אני לא רוצה יותר להיות במדינה שכך מתייחסת לתיירים הבאים אליה, אני משכנע אותו בטלפון כחמש עשרה דקות לצאת לבסוף הוא מתרצה ויוצא, אני מתיישב איתו בבית הקפה ומתחקר אותו לגבי מה שהוא עבר בסיקיוריטי.

להלן סיפורו, נחתתי בשעה 14:00 ואז כמו בכול הפעמים בדקו את דרכוני, מכיוון אני מסקר אירועים בכול העולם וגם במדינות ערב מייד הם רואים את דרכוני ועינם יוצאות מהחורים שלהם, מה לעשות אני עיתונאי לא? אבל כל התיירים הזרים הרי מבקרים בכול המדינות שלא כל כך חביבות על ישראל לא? האם כל מי שביקר במדינה ערבית לא רצוי בישראל? באולם הנכנסים באזור הסיקיוריטי ממתינים עשרות אנשים, אין מים לשתות, יש מכונה שנותנת שתייה רק במטבעות ישראליים והיכן התיירים ישיגו מטבעות כגון אלו או בכרטיס, שאין לנו אותו, אין מקומות ישיבה, יש שם אנשים מבוגרים, ילדים כולם עומדים שעות על גבי שעות. יש רק מחשב אחד, יש שם עשרות בנות צעירות , עם הרגשה של גנרלים שמצילים את מדינת ישראל, כולן בנות, בנות 21-24, כולן מנופחות מחשיבות, חלקן אוכלות צ'יפס ומקנחות עם בקבוק קולה, אנו רואים איך המשמרות מתחלפות והטור פשוט לא זז, אף אחת לא מוכנה לדבר אתך, כולן בעלות חשיבות עצמית ענקית,אבל כולן בנות הטיפש עשרה, פשוט מעורר בחילה, אני מבין שצריך שם שלושים בנות סיקיוריטי שאינן עושות דבר, רק מחשב אחד וכל השאר מסתובבות ומדברות ולא עושות כלום, שלא לדבר על היחס, לאף אחד אין כיתוב של שם על הבגד, הכול כאן סיקיוריטי, הכול סודי, ממש בדיחה, בזמן ההמתנה הייתי חייב לעשן, פגשתי תיירת מגרמניה שגם היא רצתה לעשן, חיפשנו מקום לעישון, מצאנו דלת שהייתה פתוחה, יצאנו דרכה לתוך השדה עצמו ושם טיילנו בחוץ ועישנו,לאחר כעשרים דקות חזרנו לסיקיוריטי. ממש סיקיוריטי, לצאת ולטייל בשדה התעופה עצמו. מה השאלות שנשאלת שאלתי את חברי איוון, נשאלתי למה באתי? עניתי באתי לעשות ספא בים המלח, והיכן אתה תישן ?במלון ... בים המלח עניתי, נו טוב אתה יכול לצאת. זאת כל השאלה לה המתנתי שלוש שעות ועשרים וחמש דקות, אני מתכוון לצאת ואז עומד עוד סיקיוריטי נוסף וקורא לי, רוצה לשאול עוד שאלה של סיקיוריטי, אני עונה לו מה לא טובה הסיקיוריטי הקודמת, רואה את זה העומד לידו, אבל ענק גוף, ומאיים עלי לא תענה לו ,אני לא אתן לך להיכנס יותר לישראל מאיים עלי, אני עונה לו זאת הפעם האחרונה שאני אגיע לכאן, זאת תהיה המלצתי לכל התיירים מרוסיה, הכול בשם הסיקיוריטוי, אז אני נשאל להיכן אני נוסע, אני עונה לספא בים המלח, טוב אתה יכול לעבור, הנה שאלה של הסיקיוריטי, אני משוחרר מהסיקיוריטי, ,שלוש שעות ועשרים וחמש דקות אותה שאלה אותה תשובה לסקיוריטי, ממש סיקיוריטי.

מדינת חלם, הרי במחשב הסיקיוריט רואים שהאיש היה בארץ הסקיוריטי כבר למעלה מחמישים פעמים בעשר השנים האחרונות, מה ההמתנה הזאת, מה ההתעמרות הזאת בתיירים, מה ההתנשאות של זבי החוטם הללו. כך רוצים תיירים בישראל, כך משניאים את מדינת ישראל על התיירים, תיירים יקרים לא לבוא למדינת ישראל, אתם לא רצויים כאן, זאת מדינת הסיקיוריטי, כאן מייצרים שונאי ישראל במדינת הסיקיוריטי. תיסעו לקפריסין, תסעו ליוון אך לישראל לא להתקרב, ככל שתדירו את רגלכם מכאן פחות תשנאו אותנו, כך כאשר תתרוקן מדינת הסיקיוריטי מהתיירים אולי שר הסיקיוריטי, שר התחבורה החדש מר ישראל כץ,שר התיירות ושר האוצר יבינו שדי לזבי החוטם לנהל את הסקיוריטי, אולי כדאי למצוא אנשים מבוגרים שינהלו את הביטחון של השדה התעופה לא עם חזה מנופח מחשיבות עצמית, אוויר ריק מתוכן, אולי יבינו שזאת עתידה של המדינה, רק כאשד יתרוקנו כל בתי המלון מתיירים, כל המתפרנסים מהתיירות יהיו מובטלים רק אז אולי יבינו שהסיקיורטי עם השאלה הטיפשית שלהם עושים נזק בלתי הפיך למדינת הסקיוריטי, אני בינתיים יכולתי לשרוף את משרדי הנהלת השדה , לגנוב שם כל מה שרצית ועוד ועוד במדינת הסיקיוריטי, התיירים יכלו לטייל בזמן ההמתנה של ארבע שעות לסקיוריט בשדה התעופה באין מפריע. ממש סיקיוריטי. לכל המהרהרים להלן סיפור קטן אותו אני חובה מידי פעם ביציאות שלי לחו"ל.כמעט בכול פעם שאני יוצא ממדינת ישראל דרך שדה התעופה על שם בן גוריו אני כמו כל אדם אחר מציג את דרכוני, לאחר כמה שניות פונה אלי זבת חוטם צעירה הבודקת אותי והיא מבקשת ממני תעודה מזהה נוספת. אולי יש לך תעודת זהות? שואלת אותי אות גברת סיקיוריטי, אני עונה לא, גם אם היה לי לא הייתי מראה לך, הדרכון שלי טופס בכול רחבי העולם וגם כאן, הוא המסמך היחידי אותו אני מראה בכול מדינה, מה הוא לא טוב במדינת ישראל? מה הוא לא טוב לאותה זבת חוטם בשדה התעופה בישראל? היא ברוב ייאושה פונה לממונה שלה מבוגר ממנה בשנה בערך, בן 24 ואז הוא מסתכל בדרכוני במבט חודר מהיכן אתה מגיע?, ,מהבית, ארזת לבד?, אני מסתכל מסביבי הרי לא הבאתי איתי מזוודה , אולי צמחה לה המזוודה לבד, אני עונה לא לא ארזתי לבד, לא היה לי מה לארוז, נו טוב תלך הוא אומר לי, ממש סיקיוריטי אמיתי, מעניין , אני שואל את שר הפנים הישראלי מה הדרכון הישראלי אינו בר תוקף במדינת ישראל שבכול פעם שאני והרבה מאוד ישראלים היוצאים לחו"ל מתבקשים להציג תעודת זהות?, אז אולי שיעשו לנו את הסיקיוריטי עם תעודות זהות, אולי כדאי לציין ולהדגיש לכל מדינות העולם שאין כל תוקף לדרכון של מדינת הסקיוריטי השוכנת בארץ ישראל. מעניין לא? מדינת סיקיוריטי.