לתוכנית הכנס:

http://www.fisherinstitute.org.il/?...39&ArticleID=78

עדיין ניתן להירשם!

http://www.news1.co.il/Archive/001-D-348881-00.html

לדברי אשל, "למדינת ישראל אין תפיסת ביטחון קבועה. אבל אם מדברים על ארבעת המרכיבים - הרתעה, התרעה, הכרעה והגנה - הכוח האווירי הוא שחקן מרכזי בהרתעה, הכרעה ובהגנה. לכן, השפעתו של הכוח האווירי על האסטרטגיה היא מרכזית. אסטרטגיה אתה יכול לקבוע מה שאתה רוצה ואיך, אבל היא צריכה להיות מחוברת ליכולות; בלי זה, אלה רק סיסמאות.

"היכולות משפיעות על האסטרטגיה. היום זה יותר מתמיד. המשקל וההשפעה של הכוח האווירי גדולים מתמיד. הם יוצרים הרבה הזדמנויות. הדבר בא לידי ביטוי בצורה מוחשית: מטילים על חיל האוויר יותר ויותר אחריות, גם במערכה שבין המלחמות וגם במלחמה.

"הדבר הזה נובע מהעובדה שלאורך השנים, הכוח האווירי מייצר כוח מחץ והגנה חסר תקדים בהיקף שלו. הוא תמיד היה חזק, אבל במבט על הפרופורציות והמשמעויות - הוא חסר תקדים. ישראל מעמידה כיום יכולות הגנה והתקפה שניות רק לארה"ב. היכולות הללו משפיעות על האסטרטגיה ברמה היום-יומית. הן משפיעות ברמה של החלטות. ליכולות הללו יש פוטנציאל לשנות את הדרך שבה ישראל תילחם ובדרך שהיא מתמודדת ביום-יום".


אלפי קילומטרים בתוך שעות

לדוגמה ציין אשל את מדיניות הממשלה בסוגיות של טרור ואיומים על ישראל: "מטפלים בקטן ובגדול, ברחוק ובקרוב באופן מיידי. הקושי הוא בקבלת ההחלטות, ואי-אפשר לקבל אותן בלי יכולת, שמבוססת בעיקר על יכולת ההתקפה וגם על יכולת ההגנה של חיל האוויר.

"היכולת של ישראל לטפל בסוגיות טרור כאן ועכשיו, היא בעיקר בעקבות הסגולות של הכוח האווירי. אנחנו נותנים חופש פעולה יותר גדול בנושא מה, מתי ואיך. יכולות ההגנה של ישראל מאפשרות בסופו של דבר, לא להיכנס לאן שאתה לא רוצה ומתי שאתה לא רוצה. הדבר הזה הוא בשגרה ובלחימה ובכל הזירות. זה פועל בטווחים של אלפי קילומטרים בהחלטה של שעות".

אשל גילה, כי לחיל האוויר יש כיום מה שכינה "יכולת התקפית חסרת תקדים של אלפי מטרות ביממה באופן מדויק. את היכולות שלנו הכפלנו כבר פעמיים בשנתיים האחרונות. זה לא רק עניין כמותי; זה מתחבר לאיכויות מודיעיניות שנותנות כתובות במאמץ ההתקפי הזה. חיל האוויר של סוף 2014 יודע לתקוף בפחות מ-24 שעות את מה שהוא עשה ב-33 ימים בלבנון השנייה. האיכות גם השתפרה בסדרי גודל גדולים. חיל האוויר יכול לעשות ב-12 שעות את מה שהוא עשה בשמונה ימים בעמוד ענן.

"מדובר בשינוי של אבני יסוד של עשרות שנים. איך מוציאים מחיל האוויר יותר. הדבר בא משום שאנחנו מבינים, שמדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה מלחמות ארוכות. אנחנו צריכים לנצח ומהר, ולכן הספיקה של האש המדויקת והאיכותית היא משתנה מרכזי בהשגת המטרות. זה לא רק יכולת טכנית, אלא אימוץ תפיסה. מדברים על פעולה של כוח מלא של חיל האוויר מהפתיחה, כדי לפגוע הכי חזק ולקצר את המערכה. לדוגמא: מגוון רחב של מטרות בכל הזירה הלבנונית. אנחנו כנראה נגיע להישגים גבוהים מאוד. נגיע להרס של יכולות צבאיות ולהרס של יכולות של תרומה למאמץ המלחמתי של חיזבאללה, שיקח עשורים לחידוש".

על היכולת ההגנתית אמר אשל, כי היא חלק מהמאמץ וחיונית, כדי לאפשר את המאמץ ההתקפי. "אי-אפשר לפרוץ כיפה שלמה על ישראל. המאמץ ההגנתי הוא יהיה מאמץ מול אלפים, והיכולות האלו נבנות. אין יכולת הרמטית, אין דבר כזה", הדגיש.

"מה ניתן להשיג? משיגים ניצחון, זמן קצר של יממות. אי-אפשר לנהל מלחמות ארוכות. אפשר להשיג את הקטנת הנזק בעורף, למרות שאי-אפשר יהיה לעצור את זה. אפשר יהיה להשיג הרתעה לעשורים. אם במלחמת לבנון השנייה הושגה הרתעה כפי שהושגה, למרות שהמלחמה הייתה החמצה, הרי שאם מה שתיארתי יופעל, זה יהיה קנה מידה של עשורים.

"אין כוח צבאי ישיר בישראל שיכול ללכת עד הרקטה האחרונה ולהשמיד אותה. צריך להבין שתהיה יכולת שיגור. אבל כמה חשוב יהיה מה שנשאר ביחס למה שנעלם, אמל"ח ונכסים. תוצאות המלחמה ייקבעו לפי אובדן נכסים שלהם.

"מה יפריע לנו? אש על הבסיסים תהיה. אנחנו מתכוננים עד כמה שאפשר. זה יפריע וישבש, אבל לא יעצור. הגנה אווירית. טילי קרקע-אוויר מפוזרים בכל מיני מקומות בלבנון. זה ישבש אבל לא יעצור; פיתחנו ונפתח יכולת להתמודד איתו. עשינו ניתוחים מאוד מחמירים על הפגיעוּת הפוטנציאלית של חיל האוויר. שיתוק של חיל האוויר הוא אינו תיאורטי. אני מוטרד ומתעסקים עם זה שנים, אבל התווספו יכולות של הגנה אקטיבית שלא היו. יהיו פגיעות בבסיסים, אבל זה לא ישתק את החיל".


אשל שאל רטורית: "איך תיראה המלחמה הבאה? אני לא יודע, ואסור שנשתעבד למתכון מסוים. צריך לדבר על יכולות וגמישות ולעשות את מה שנכון. בעידן מלחמות האש, העידן הנוכחי, אתה לא יכול להרשות לעצמך לעשות מלחמה של חודש, בגלל כל הטילים שמכוונים אלינו. אם אתה מתחיל בכל הכוח, יש פה יכולת שהצד השני לא יכול להישאר אדיש אליה. אמרנו שאנחנו חייבים לייצר את היכולות והכלים, כדי שמי שיחליט - יהיו לו כלים שלא היו לו מעולם".

אשל סיים: "אנחנו מבינים את ההשפעה הפוטנציאלית שלנו ברמה הכי גבוהה. האחריות היא בתחומים רבים מאוד. אנחנו מפעילים כוחות שהם לא רק אוויריים. לחלקם אין תג של חיל האוויר ולא מדים של חיל האוויר. אנחנו במהלכים מאוד משמעותיים להמשיך לשמור ולפתח את היכולות של חיל האוויר. אלו כלים אנחנו מוסיפים לארז הכלים של ישראל. אנחנו הרבה יותר קטלניים. מי שעושה את כל זה, אלו אנשים. הם לא מבינים מה יש למדינה נגדם. הם יודעים שכאשר יש סירנה, כולם יסתכלו על חיל האוויר בתקווה שיציל אותם. הם האוצר הגדול".

http://www.news1.co.il/Archive/001-D-348879-00.html

שר הביטחון, משה יעלון, אומר שאין צורך לקצץ כעת בתקציב הביטחון, משום שלא שורר משבר כלכלי. הוא מתח ביקורת על משרד האוצר, באומרו שלא מתנהלים דיונים רציניים על תקציב הביטחון, וטען שמתנהלת מערכה הפוגעת בצה"ל ובישראל. יעלון דיבר (יום ד', 21.5.14) בכנס השנתי לביטחון לאומי של מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל.

לדברי יעלון, "במצב שבו העולם סביבנו מסוכסך ופירוק ישויות מדינתיות, ישראל צריכה לשמור על עוצמה צבאית וכלכלית: עוצמה צבאית שתגובה בעוצמה כלכלית. כאשר ישראל תתוקף, היא צריכה לסיים את המערכה במהירות האפשרית.

"היכולת שלנו לקיים חיים פורחים נשענת בראש ובראשונה על עוצמה צבאית. זאת משדרת הרתעה, וזאת שיודעת לפעול נגד פרובוקציה. ההרתעה כיום נשענת בעיקר על מבצע עמוד ענן. מי שפועל זה לא חמאס, אלא ארגונים אחרים. החמאס מנסה להרגיע, משום שהוא זוכר את המחיר של המבצע. לכן, בהתנהלות שלנו כאשר מישהו פוגע באינטרסים שלנו, הוא משלם מחיר שמעלה את ההרתעה".

יעלון סקר את האיומים על ישראל בציינו, כי האיום מצד צבאות קונבנציונליים ירד, בין היתר בשל מלחמת האזרחים בסוריה והסכם השלום עם מצרים. "הגורמים סביבנו בסיוע אירן מנסים להגיע לדיוק ברקטות. הדבר יחייב טכנולוגיות בהתאם", אמר. איום הטרור, הוסיף יעלון, הוא "תופעה מטרידה של ארגונים בלי כתובת ובלי אחריות מדינתית שיכולים לפתוח חזית". על האתגר הבלתי-קונבנציונלי אמר: "האיום הכימי יורד, ואיום הגרעין האירני עדיין מרחף. המשטר האירני לא ויתר על חזונו שהוא יכולת גרעינית צבאית".

לדברי יעלון, "ישראל זיהתה את מימד האוויר והחלל כמימד ליצירת יתרון משמעותי ביותר. היכולת שלנו לבנות יכולות בחלל ובאוויר, כלי טיס מאוישים או לא מאוישים, מביאה אותנו למצב שכאשר הדרג המדיני צריך לתת מענה לפרובוקציה כלשהי, חלק גדול מהמודיעין נובע מהיכולות שלנו בחלל, יכולות כלי טיס, ויכולת פעולה מדויקת תוך זמן קצר באזור אורבני. הדבר נשען ברוב המקרים על היכולת להזניק מטוסים, להטיל חימוש מדויק, ונותן מענה שלוקח בחשבון את מרחבי התמרון. הגמישות הזאת, היא למעשה בעיקרה דרך מימד האוויר והיכולת לבצע פעולות מסוג זה".

בהתייחסו לתקציב הביטחון אמר יעלון, כי שלושה תחומים קיבלו עדיפות: "מודיעין - כדי לפעול אתה צריך מודיעין; האוויר - לבנות כוח שמסוגל תוך זמן קצר להיות מוזנק, גמיש, לקבל משימה תוך זמן קצר ולבצע אותה, לעבור מזירה לזירה; המחקר והפיתוח - דבר שבו נמצא העתיד.

"ללא ספק ההגנה הטובה ביותר היא התקפה. זה לא אומר שלא משקיעים בהגנה, אלא ברור לחלוטין שהיכולת ההתקפית היא היעילה והזולה ביותר. מיגון פסיבי עולה הרבה מאוד כסף. הגנה פעילה היא יקרה. כאשר בוחנים את הכדאיות שלה, לא צריך לבחון ביחס למיירט לבין החימוש שנורה. השיקול צריך להיות מחיר המיירט מול פוטנציאל הנזק של פגיעת החימוש בלב עיר.

"היכולת ההתקפית שאתה יוזם, תוקף ופוגע, היא היכולת שמכריעה מלחמה. יכולת הגנתית לא מכריעה מלחמה. בהסתכלות על מה השקענו ומה נכון להשקיע, היכולת ההתקפית של הכוח האווירי הוא המשתלם ביותר. אין זה מפחית בחשיבות הכוח היבשתי והימי. אנחנו לא יכולים לוותר על מטוסים מאוישים. אבל, ככל שעבר הזמן, צי כלי הטיס הלא-מאוישים גדל".


יעלון הגיב על הביקורת בנושא צמצום האימונים במקום קיצוץ בפרויקטים: "לסגור פרויקט - אז איזה? סגירת פרויקט כיום לא חוסכת כסף, אלא עולה קנס. אילו היה לי יותר כסף, היו יותר סוללות של כיפת ברזל. אבל כאשר מדובר על הסתכלות על טווחים ארוכים, אומרים: בואו נשעבד את העתיד למען ההווה, שזה יותר חמור. אנחנו פועלים על תת-תקצוב מאז 2013. יש לזה מחיר מבחינת זימוני מילואים. אפשר להבין אילוצים בתקופה של משבר כלכלי. אנחנו לא במצב של משבר כלכלי.

"אני מצר על כך שהדיונים הרציניים לא מתקיימים. מפקד חיל האוויר אומר לי: אני יודע שצריך להוריד את מספר הטיסות. התחושות הקשות הן שאנחנו מבקשים מחיל האוויר להיות מוכן בכל רגע לכל דבר, אבל נגד אומר לי: אם הייתי הולך לתחנת הדלק שמעבר לגדר, הייתי מרוויח יותר מאשר היום. רבע מהנגדים בתחילת דרכם מקבלים השלמת הכנסה.

"למי שלא הבין: הדבר החשוב ביותר, העוצמה שלנו בביטחון, היא העוצמה האנושית. מה שיש לנו היום נשען על העוצמה האנושית. האנשים האלו הולכים כשליחות, ואם קצין צעיר אומר לי שלא כל כך נוח להסתובב במדים ברחוב, וזה כבר לא שליחות ויש דה-לגיטימציה של משרתים הקבע, אז מה כן? אני מצר על כך שמתנהלת מערכה שלא פוגעת באנשים באופן אישי, אלא פוגעת בצה"ל ובישראל. אני קורא על במה זו להפסיק את זה מיד".

http://www.news1.co.il/Archive/001-D-348871-00.html

"רוב מערכות רפאל, אם היו שואלים את צה"ל - הן לא היו קיימות. ההשתנות של השוק והחיבור הטכנולוגי, הביאו להתפתחות ולצמיחה של רפאל". כך אומר (יום ד', 21.5.14) מנכ"ל החברה, יצחק גת, בכנס השנתי לביטחון לאומי של מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל.

"האג'נדה שלנו היא: רחוק וסלקטיבי. ההתפתחויות הטכנולוגיות מאפשרות לרפאל להמשיך ולצמוח. לדוגמא: לטיל אוויר-אוויר יש עין שרואה למרחק מסוים. אם לא נחבר אותה לתקשורת, תהיה מגבלה", הוסיף גת. "כמעט כל מערך הנ"ט של ישראל הוא של רפאל, וכל מערכות ההגנה נגד נ"ט הן של רפאל".


אלתא והמגבלות הפוליטיות בייצוא


סמנכ"ל תע"א ומנכ"ל אלתא, ניסים הדס, אמר שעל החברה מוטלות שתי משימות אסטרטגיות: לתת מענה לצרכים הביטחוניים של ישראל ולתת מענה לחוסן העסקי של כלכלתה. "הנושא הביטחוני מורכב צפייה לעתיד על האיומים, ולהכין את עצמנו ששר הביטחון יבקש ויהיה לנו פתרון. הפתרונות באים מהבנת איומי הביטחון, בדיאלוג עם הצרכן המבצעי".

לדברי הדס, ישראל נתונה הן לאיום הקרקעי והן לאיום מוטס. "התפיסה כיום היא מלחמה סימטרית. התפיסה של הצד שכנגד היא להרוות את שדה הקרב באיומים, בטילים. נוסף לכך, נדרש מודיעין מדויק לזיהוי המטרה. בלי זיהוי מדויק, לא תהיה תקיפה. מבחינה אווירית, יש את הרקטות הרבות, יש את כלי הטיס המאוישים והלא-מאוישים שאנחנו צריכים להתמודד איתם".

הדס הדגיש את חשיבות העובדה ש-80%-90% מתוצרת התעשיות הביטחוניות מופנים לייצוא: "לדבר הזה יש היבט ביטחוני, כי ישראל מחזיקה בתעשיות מוקדי ידע שמתפרנסים מייצוא, ובעת פקודה הם זמינים למערכת הביטחון. אם התעשיה צריכה לתת מענה לצרכי הביטחון של ישראל, וישראל הייתה צריכה להחזיק את התעשיה, לא היו תקציבים. העובדה שהייצוא מחזיק את התעשיה, מאפשרת מתן פתרונות למערכת הביטחון".

בהתייחסו לתחרות בשווקים הבינלאומיים, אמר הדס: "לישראל יש מגבלות פוליטיות, כאשר אתה הולך לשווק מערכות. כדי לשרוד בשוק הייצוא, צריך להצטיין מבחינה טכנולוגית עסקית - להציע את הדבר הכי טוב. אם אתה כמו המתחרים שלך, אתה לא נבחר. הדיווחים על עלייה או ירידה בתקציבי הביטחון, מכריחים אותך לרוץ קדימה ולהצטיין. לכן, אנחנו מעודדים חדשנות. אנחנו רוצים ש-20% מהדברים שלנו יהיו חדשים. אנחנו מעריכים שככל שהטכנולוגיה שלנו תהיה מתקדמת, יהיו לנו יותר מתחרים ונצטרך להתחדש. פן החדשנות הוא הכרחי על-מנת לגדול ועל-מנת לשרוד".


תעש ושרשרת האספקה


מנכ"ל תעש, אבי פלדר, הזכיר שהלווין "אופק 10" שוגר באמצעות מנועים ופירוטכניקה תוצרת תעש. "רמת האמינות של המוצרים שאנחנו מייצרים שונה ממוצרים אחרים. אתה לא יכול לעשות משהו בשיגורים שרמת האמינות שלו נמוכה מ-100%. בנוסף, אנחנו צריכים לראות שכל שרשרת האספקה שמביאה למוצרים שאנחנו מייצרים, תהיה אצלנו. מדובר בדברים שאתה צריך לפתח לבד.

"בעקבות ההנעה הכבדה, פיתחנו מגוון גדול של רקטות ומערכים שלמים. אחת מהם היא רקטה של 40 ק"מ. פיתחנו טיל בשם אקסטרה לטווח של 150 ק"מ, עם רמת דיוק גבוהה מאוד. אנחנו יכולים לעשות רקטה למדינת ישראל ולשווקים אחרים לטווח של 150 ק"מ".


אלאופ, המודיעין והסייבר


מנכ"ל אלאופ, עדי דר, אמר שהחברה - "בית האלקטרו-אופטיקה הלאומי", כהגדרתו - חוברה השנה עם גוף המודיעין והסייבר של חטיבת היבשה. "התעשיה הביטחונית בכלל ואנחנו לא מחפשים אקזיט. אנחנו נישאר עוד הרבה שנים, וזהו דבר מרכזי בביטחון הכלכלי של המדינה", הצהיר. "כל החברות הן קטר טכנולוגי במשק. מחזיקים את התשתיות המעבדות המתקדמות בעולם. רק באלביט מושקעים 250 מיליון דולר במחקר ופיתוח".

האסטרטגיה של אלאופ, הוסיף דר, מכוונת למספר תחומים, ובראשם: המודיעין והסייבר. "זהו המימד החדש שאלביט הייתה הראשונה שזיהתה אותו ומשקיעים בו הרבה מאוד. תחום החלל הוא מרכיב מרכזי גם במנוע הטכנולוגי וגם במימד העסקי. "אנחנו שותפים של מערכת הביטחון בשגרה ובחרום. בלי התעשיה, אי-אפשר להחזיק את החוסן הביטחוני של המדינה", אמר