טליה ששון, לשעבר בכירה בפרקליטות המדינה, שמוכרת לציבור בעיקר בשל מה שמכונה בשם "דו"ח
המאחזים", שמתיימר לבחון את סוגיית חוקיותם של עשרות מאחזים ביהדוה ושומרון, פרסמה הבוקר
מאמר בנוגע לעסקת שחרור רוצחים בתמורה לגלעד שליט.
במאמרה טוענת ששון שחובה על המדינה לשלם את המחיר הנדרש (היא טוענת, ובצדק, שהשבת גלעד
היא חובה חוקית הנגזרת מכך שהגיוס הוא חובה), בשם ערכי צה"ל.
למאמר המלא:

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1088253.html

---------------------------------------------------------------
חשוב להבהיר, אני יכול להבין (ולחלוטין לא להסכים עימם) כל מי שתומך בעסקת חילופים שתביא
לשחרורו של גלעד בתמורה לשחרורם של מאות רוצחים וכאלה-שניסו-להיות-רוצחים, כאשר הם כאלה
שלא עסקו בסוגייה הנוגעת לשלטון החוק ולחשיבותו העליונה. טליה ששון רואיינה עשרות פעמים בנוגע
לדו"ח שלה והבהירה פעם אחר פעם שמה שחשוב בעיניה זה אך ורק עניין "שלטון החוק", והיא מחתה
בזעם בכל פעם שניתן שהדו"ח שלה הוא כולו פוליטי. במאמר זה מתעלמת הגברת ששון באופן
מוחלט מסוגיית שלטון החוק (מעבר לטיעון הנכון שחובת המדינה כלפי גלעד היא נגזרת ישירה של
גיוסו עפ"י חוק גיוס חובה). למעשה, גם באותו סגמנט שבו היא נוגעת בחובת המדינה לגלעד, היא
שוכחת לציין שחובה זו לא מחייבת שחרור מחבלים בתמורה לשחרורו - אלא בנקיטת פעולות שיביאו
לשחרורו. שחרור מחבלים יכולה להיות אחת מאותן פעולות - אבל דווקא מהגברת ששון מצופה להתנגד
בקולניות לכל רעיון שכזה:
הגברת ששון מדברת על עקרון השיוויון ועל שלטון החוק - אבל מה יהיה ערכם של שני אלה כאשר
מאות אנשים שהורשעו בבית משפט ויש נגדם פסק דין חלוט - לא ירצו את עונשם במלואו, בשעה
שאחרים, שביצעו בדיוק את אותם מעשים, יישאו בעונשם המלא? היכן עקרון השיוויון? היכן שלטון
החוק ועליונות המשפט?
אם היא מעלה טיעונים בזכות חובה חוקית לגלעד - שתתמוך בהפעלת לחץ מאסיבי על שובי גלעד,
שתתמוך בסנקציות נגד הרצועה, שתתמוך בפגיעה בראשי חמא"ס - ולא תתמוך בפגיעה בשלטון
החוק, תוך הסתתרות מאחורי "חובה חוקית" שכלל לא מחייבת פגיעה זו בשלטון החוק.

באופן אישי, לא הופתעתי מהמאמר של טליה ששון. מעולם לא האמנתי בתמיכתה בשלטון החוק, אלא
בתמיכתה בשימוש בחוק אד-הוק לטיפול ביריבים פוליטיים. כאשר מדובר באכיפה שיוויונית של החוק,
טליה ששון מצאה לעצמה את המפלגה המתאימה ביותר לאלה שמדברים גבוהה-גבוהה על החוק
והדמוקרטיה, אך בפועל עויינים אותם יותר מרוב המפלגות האחרות - מרצ.

מסכים שחובת המדינה להחזיר את גלעד,
לא מסכים שצריך לשחרר רוצחים, יש אלטרנטיבות שעדיין לא נוסו,
רק צריך עיגולים במקום הנכון.

הפרשנות שלך למאמרה לקוחה מהפן הפוליטי שלך אלה לא דברים שהיא אמרה זאת פרשנות מעוותת שלך.

הוא האיש שלא חדל מלדבר על שלטון החוק. נכון אמנם שבין דבריו למעשיו בפועל פעורה תהום
רחבה - אבל מילותיו החשובות היו אלה שהדהדו בראשה של טליה כשהכריזה השכם והערב שאותה
מעניינת רק אכיפת החוק בנוגע למאחזים...
מסתבר שהגברת הנכבדה מוכנה פתאום לזנוח את שלטון החוק ולהוציא לחופשי רוצחים מורשעים שריצו
רק שבריר מעונשם. הטענה שלה שהיא עושה זאת כי לישראל חובה חוקית לשחרור גלעד, היא שקר גס.
לישראל אכן חובה חוקית לשחרור גלעד - אבל אין שום חובה חוקית לפגוע בשלטון החוק כדי להביא
לשחרורו של גלעד.

שלטון החוק מעולם לא עניין אותה, בדיוק כפי שהוא מעולם לא עניין את רוב נוטריו מביה"מ העליון
והפרקליטות. מבחינתם המלים "שלטון החוק" היו לא יותר מקרדום לחפור בו, כדי לצבור כוח, ועוד כוח,
ולעזאזל הדמוקרטיה שהם מתיימרים להגן עליה...

דבר אחד איני מבין,
מה מעמדה של טליה ששון בנושא גלעד שליט, האם דעתה (לא משנה לאיזה צד) חשובה יותר
מדעתו של סתם אזרח ברחוב ??
היות שלא הבאת מאמר של אזרח X העובר ברחוב ,למה לי דעתה???

אין לך אדם שאין לו שעה.

דעתה כדעתך שויון מלא

במר'צ לא מכירים את המילה שיוויון.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://up96.siz.co.il/up2/nmxcjiytjtzm.gif]

שחיים בהם בני אדם.
צריך להבין שגישתה הצבועה לשלטון החוק, היא לא דבר שמופיע בן לילה. מן הסתם, השימוש הציני במושגים מעולם המשפט לצרכים פוליטיים בא לידי ביטוי גם בדו"ח שלה.

ידידי,
כמו שכתב עמיחי ,דעתה שווה כדעתי או כדעתך.
אין לה שום מעמד חוקי בבנושא שנקרא גלעד שליט.
המסמך ההוא (המאחזים) שכתבה נולד מתוך דרישת המערכת ממנה לכתוב אותו והוא מסמך רשמי..
לכן יש לו מעמד-בין אם נסכים לתכנו או לא.
בכל שאר הענינים שאין להבהם מעמד חוקי היא סוג של "סלב".
נגיד אם דודו טופז או פיני גרשון ממכבי היה כותב משהו בנושא גלעד שליט היתה למסמך משמעות זהה.

אין לך אדם שאין לו שעה.

הדו"ח שלה הוא מסמך רשמי רק אם בוחרים לאמץ אותו - לממשלה שמורה הזכות לזרוק אותו לכל
הרוחות.
1. היא טענה שלדיעותיה האישיות לא היה כל משקל בעת כתיבת הדו"ח, ושאותה עניינה רק הסוגייה של
חוקיות המאחזים.
2. שתי דקות אחרי שסיימה תפקידיה הרשמיים - היא רצה לכנסת מטעם מרצ.
3. אחרי שנכשלה, החלה לכתוב מאמרי דיעה ב"הארץ", ושם הופיע המאמר האחרון, שקורא לשחרור
רוצחים מורשעים שלא התקרבו אפילו לסיום ריצוי עונשם.

מ2+3 נובע שטענתה ב1 היא שקרית. הדבר הזה חשוב ביותר, כאשר עומדים אנשים ומנפנפים בדו"ח
שלה כסיבה לעקירת והריסת מבנים.

אתה מערב בין 2 דברים שהיא כתבה.
דוח המאחזים שהיא כתבה היה מסמך רשמי כי היא התבקשה לכתוב דוח -ועשתה
זאת בהיותה פקידה רשמית של מדינת ישראל.
המאמר שהיא כתבה הוא מאמר בעיתון ,חסר משמעות אמיתית.

ולדבריך:
1.גם הממשלה שקבלה את הדוח ככתבו וכלשונו בעצם החליטה לא ליישמו למעט מהפה ולחוץ.
א.אם היא טענה לדעותיה לא היה משקל היא שיקרה.

2.אחרי שסימה תפקידה רצה לכנסת מטעם מרץ =
א.לא נבחרה.
ב.אינה שונה מכל מיני משרתי צבור אחרים שעושים בדיוק אותו דבר.
ג.חשפה את דעותיה ס"ק 1א לעיל.

3.כתבה מאמר בהארץ? ביג דיל.
בדיוק על זה אמרתי שזה כמו מאמר של כל סלב אחר.
גם דודו טופז וגם פיני גרשון יכלו לכתוב מאמר בהארץ.

אין לך אדם שאין לו שעה.

אני לא העליתי את המאמר הזה עבור מי שידעו שהגברת הזו הייתה מוטה פוליטית עוד כשהייתה אמורה
להיות עובדת ציבור חסרת פניות. אני, למשל, סבור שעצם מינוייה לכתוב את הדו"ח היה מעשה פוליטי
של חבורת החווה (במסגרת הפרוייקט שלהם של "מתנחלים תמורת ביטול כתב אישום"...). הם לא ביצעו
את עקירת המאחזים פשוט בגלל שהיה להם פרוייקט עסיסי בהרבה (גירוש תושבי גוש קטיף, צפון
הרצועה וצפון השומרון) - ומי שבא אחריהם, אולמרט, החל בעקירת מאחזים עם עמונה, ואחרי מה שקרה
שם, הוא החליט לעצור.
אני העליתי את המאמר עבור אלה ש-ל-א ידעו שמדובר בפוליטיקאית בכסות מקצועית של פרקליטה
נטולת פניות. היא לא חדלה מלטעון, גם היום, שעליונות החוק היא בראש מעייניה, והתקשורת מחזיקה
אותה כמומחית לענייני פירוש החוק - את פיני גרשון ודודו טופז איש לא מחזיק כמומחים לענייני חוק
(גרשון הוא מומחה בעיני עצמו לסיווג שחומי עור, ודודו טופז הוא מומחה בעיני עצמו לאבחון רמת
הערסיוּת של תומכי מפלגות ימין...), ולכן ההשוואה אינה רלוונטית.
כאשר מישהי שמזדעקת יומם וליל על כך שאכיפת החוק חייבת להיות עקבית ושווה - היא לא יכולה לבוא
ולתבוע שחרור של מאות רוצחים מורשעים שלא ריצו אפילו קמצוץ מעונשם - מבלי להיות צבועה.

לא צריך לשחרר רוצחים,וכמו שנאמר כאן יש דרכים אחרות שלא מוצו והגיע הזמן למצות אותם,דעתה לא מעניינת אותי כלל כי להפגין חולשה בוויתורים קל יותר ממעשים.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://up96.siz.co.il/up2/nmxcjiytjtzm.gif]