15-06-2009, 11:43
|
|
|
חבר מתאריך: 07.06.02
הודעות: 229
|
|
הפתרון לבעיית תוצאות השימוש בנשק החם אצל השוטרים (כלומר ההשלכות של חיוב השוטר להבין את אופי זירת האירוע, לנתח את המצב ולפעול בצורה היעילה ביותר תוך חלקיק שנייה - דבר שאפילו טייס קרב מתקשה לבצע) איננו נמצא בחקיקה.
הוא מצוי רק בסוג הנשק שיימסר לשוטר ולהכשרתו באופן השימוש היעיל.
רובה מהסוג המכונה אצלנו "רובה צייד" יהיה יעיל יותר מאקדח - כמעט בכל המצבים.
רובה צייד (עם קנה ארוך או "קצוץ") ניתן לטעון בתחמושת "מנטרלת אך לא הורגת" ובכך יתאפשר לשוטר להפעילו תוך הפחתת הסיכון לחיי חפים מפשע (או אפילו הרג פושעים שהעבירה שביצעו - לא מצדיקה "עונש מוות מידי השוטר").
תוצאות הפגיעה מרובה כזה עם תחמושת מתאימה זהות לתוצאות הרג העבריין/פציעתו, כלומר בשני המקרים הוא מנוטרל.
לרובה כזה יש גם ערך הרתעתי, יעילות גבוהה בעת ירי בבעלי חיים תוקפים או בזירה מורכבת ועוד.
בכל העולם מפתחים נשק "אל הרג" ומציידים את השוטרים אך אצלנו, נותנים להם גז מדמיע (שמחייב קרבה מסוכנת לעבריין) או כלי של כן/לא (הורג/פוצע או לא נשלף כלל) ומשאירים אותם חסרי אונים כשהם מופקרים לגורלם (אם ישתמשו שלא לצורך - ייענשו, אם לא ישתמשו בגלל היסוס - ייפגעו).
ואח"כ, ישב לו שופט מכובד בלשכתו הממוזגת וידון בשיקול הדעת של השוטר, מבלי יכולת "להיכנס לנעליו" ולהבין מה באמת עבר עליו ומה הביא אותו להחלטה (הנכונה או השגויה) לשלוף את האקדח.
נערך לאחרונה ע"י שרקן בתאריך 15-06-2009 בשעה 11:51.
|