12-08-2009, 18:03
|
 |
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
|
|
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,831
|
|
|
גשום
גשום.
שתינו מגיעות יחד בתיאום מושלם, כל אחת מיומה שלה, סחוטות. בכל זאת - כבר יום רביעי היום. אני כמובן ספוגה לחלוטין. מעולם לא הייתי חזקה בענייני מטריות. לך כבר נמאס לומר לי 'אמרתי לך' או 'עוד תחטפי דלקת ריאות'. במבט מבין, בלי הרבה מילים את מפשיטה אותי ואת עצמך בתנועות זריזות ומושכת אותי לכיוון המקלחון שלנו. אנחנו עומדות מתחת לזרם החם, חבוקות, נשענות זו על זו (יש ברירה?). ברגע, את ניתקת ממני ומביאה את השמפו. המקלחת מתחילה. עכשיו כבר מותר לדבר. אנחנו מספרות זו לזו את שעבר אותנו, משילות מעלינו את תלאות היום - ואלה נשטפים בזרם. את יוצאת לפני. אני תמיד מנצחת אותך באורך המקלחת... את מתנגבת, אני בינתיים מסיימת, ואת מיד מושיטה יד למתלה ומביאה לי את המגבת שלי, עוטפת אותי. שוב שקט. אני מביטה בך, אף פעם לא הפסקתי להתפעל מיופייך. את מנתרת החוצה, מתארגנת בתנועות עגולות וקלות, מותירה אותי פעורת פה מולך.
בוהות בעוד אחת מתכניות הריאליטי הרדודות של ערוץ 2. באחד ממקבצי הפרסומות נמאס לנו ואנחנו קמות להכין ארוחת ערב. ז'תומרת... אני מכינה ארוחת ערב. את דואגת למיץ ולקינוח או למשהו אחר... אישה אישה וכישוריה. אנחנו מתיישבות לאכול, הטלויזיה הופכת לסתם עוד קופסה שעושה רעש ברקע. אנחנו מדברות על כל השטויות שרק אנחנו מסוגלות להעלות על דעתנו, מפעם לפעם מתגנבת נשיקה קטנה. אני מפנה ועושה כלים, את עושה סדר בסלון (ומלמלת בעצבים שנמאס לך לסדר את הדירה המעצבנת הזו)
על סף אפיסת כוחות, אנחנו מגיעות לחדר. אני מפשיטה את שתינו ואנחנו גולשות למיטה בתנוחת כפיות אופיינית. אני מלטפת אותך בעדינות, באמת ובתמים רוצה שתרדמי, אבל לך כנראה יש תכניות אחרות עבורי...
ואחרי הכול, נותרו בחדר אמת ושקט וריח אהבה, את מסתובבת אליי עם הגב, נצמדת הכי קרוב שרק אפשר. אני מלטפת אותך עד שהנשימות שלך הופכות כבדות, אני לוחשת שאני אוהבת, ויודעת שאת כבר לא שומעת. תוך שניות גם אני שוקעת בשינה מתוקה - עד שהבוקר יפריד בינינו.
_____________________________________
נערך לאחרונה ע"י chatulim בתאריך 13-08-2009 בשעה 07:51.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
